פרק 1
מכתב פרידה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ישבתי בחדר.עמדתי לבכות.בסוף בכיתי והיו לי דמעות.גמרתי לארוז מהר.
לא רציתי לעזוב!ראיתי את הורי אורזים בחיפזון ובמהרה.נועה אחותי הקטנה
התרוצצה בבית.לא רציתי לעזוב!ממש לא!ישבתי וכתבתי מכתב.
למאי!
אני עוזבת לתמיד לארצות הברית.מאז כיתה ב' שניפגשנו וכל מה שיה איתנו עד כיתה
ז' היה חוויה מדהימה בשבילי.כיתה ח'-ט' היה גרוע יותר!אני מתגעגעת אלייך!אפילו אחרי
שהגיעה מנדי המשכתי לרצות להיות חברה הכי טובה שלך!אבל לא יכולתי.פחדתי מהתגובה שלך כל
הזמן הזה.אך אני עוזבת!!לתמיד לכן תשאירי את המכתב אצלך!אני עדיין מתגעגעת אלייך!
כל רגע ורגע אני זוכרת!!!איך שנסענו יח ד לבריכה
איך שישנת אצלי
איך שנסעתי בקיץ לסבתא שלך
איך שרבנו והשלמנו
אךי שהלכנו להופעות ביחד
איך שבכיתה ב' הקמנו מחנה רק שתינו!
זה היה חוויה קסומה בשבילי!!
אני עדיין חושבת שאת מתנה מאלוהים!אלוהים שלח אותך הנה,בשבילי,בשביל חוויה ארוכה וקסומה.
אני יודעת שמעולם לא אראה אותך יותר וצורב לי בגרון.אני בוכה.את תמיד מוזמנת להתקשר אלי למספר טלפון הישן שלי ולכתובת שלי לשלוח מכתבים,לאימייל!משו שיתן לי סימן ותעני לי!
משהו שיתן לי תקווה ורצון לחיות!
אני לא יכולה לכתוב יותר.עוד שניה יש הצפה בבית.מה שקרה בכיתה ב' ומה שקרה בכיתה ח' לאחר מכן פשוט הורג אותי ואני לא מסוגלת יותר!
אזכור אותך לעד,שלך לינוי!
ידעתי שלא אראה את מאי לעולם!כתבתי לה בכחול צבעה האהוב עליה.הורי קראו לי וירדנו.לקחתי את נועה והתיק של אמא שלי בעוד הם עם המזוודות.אבא ישב לנהוג אני במושב מקדימה ואמא עם אחותי מאחור.
הסתכלתי מהחלון ורציתי לבכות.עד שדה התעופה היה רק חצי שעה.נירדמתי.
איך הכל התחיל באמת?!התקופה הקסומה שלי עם מאי?
אני זוכרת את זה כאילו זה היה רק אתמול:
בכיתה ב' ביום הראשון ללימודים הגיעה ילדה חדשה.קראו לה מאי והיא ניראתה לי חמודה!
כעבור שבועיים עליתי לבניין.ראיתי את מאי ליד המעלית.מייד הבנתי שאנחנ ו שכנות וג ם היא.אני הייתי חכמת-על והיא די טיפשה ולא מבינה בלימודים.היא ירדה אלי מדי פעם שאעזור לה בשיעורים.לאחר מכן התחלנו לחזור יחד מבית הספר ולשחק ביחד.הפכנו להיות חברות הכי טובות.אפילו בטיבה והתיכון!עד כיתה ח'.פתאום בכיתה ח' הגיעה לכיתה ילדה חדשה עם שיער חום,רזה וגבוהה בשם מינדי.לא שמנו לב אליה בכלל!אבל אז זה קרה.מאי התחילה להתיידד איתה קצת ואחריה אני.לאט לאט היא הצטרפה אלינו.לאט לאט מאי ומינדי היו יותר ביחד וכעבור כמ החודשים בכלל לא הייתי קשורה והם היו הם ואני אני!הכרתי ילדה בשם ליאן וילדה בשם מאיה והיינו שלישיה.אבל זה לא החליף לי את מאי!לעולם לא!!!תמיד חלמתי עליה ונזכרתי בה כשיא נהינת לה עם מינדי!עד הרג ע הזה ממש שאני אמרתי לה הכל וכמה כאב לי.המכתב נשלח אליה וברגעים אלו ממש מאי קוראת אותו.
''לינוי...לינוי....לינויוש!קומי אנחנו הולכים לשדה התעופה.''שמעתי את קולה של אימי.
קמתי והכלתי.אני פשוט לא יכולתי.ברגע זה הייתי רצה עכשיו אל מאי,עוזבת הכל פשוט רק בשביל מאי!!שלדעתי היא מלאך משמיים!לא בדיוק ככה,בדרך כלל שאומרים מלאכך משמיים מתכוונים לצדיק,תמים ודברים כאלו.מאי ואני קוליות,קצת פירקיות ומקובלות!אבל בשבילי מאיוש היא מלאכית!נכנסתי למטוס והמתנתי.כעבור 20 דקות המטוס זינק.הוגש אוכל ולא היתי רעבה.אבל אכלתי.
* * *
הגענו לארצות הברית ורצנו בגשם.תפסנו טרמפ ונסענו לבית שקנינו מראש.שם גרנו.
הכלתי לבית הספר.לתיכון.לא שחכתיאת מאי.הפכתי להיות מקובלת בבי ספר אבל היית מעדיפה להיות חננה רק להיות עם מאיי!!
* * *
חזרתי הבייתה מבית הספר.הייתי בדיכאון יותר מתמיד.ניכנסתי הבייתה ובאתי לסלון.נאי לא יודעת מה קרה.התעוררתי בבית חולים.היה לי התקף לב.ראיתי את קארן ורינת מבית הספר.''את בדיכאון,לינוי!ם תמשיכי להיות מדוכאת עלול לקרוא לך שמהו נורא!''אומרת רינת.
היא מישראל ושי לה מבטא מוזר כשהיא מדברת עיברית ככה אפילו שבמקור היא יהודיה-ישראלית.פתאום אני מרגישה מוזר.אני מסתכלת על המד הזה של המשולשים והכל שמראה את החיים וזה היה קו ישר.שמעת צרחות איומות אמי בכתה בקול.''היא מתה!''צעשה ''לינוי לא!!!''.הדוקטור ניסה לנחם:''אין דבר,אני נורא מצטער בשבילך''.רציתי לצרוח ולא הבנתי מה קרה.''אני לא מתה!''קראתי!מאיפה הבאתם את זה!!ועכשי היה מוזר.ראיתי איך שגוררים א גופי על המיטה ואני נישארת במקום.פחדתי להסתכל.אני לא אני!אני בצבע תכלת!אני רוח!!!פאק!פתאום היה מולי שער של מערבולת.ניכנסתי.ראיתי מלא רוחות.הייתה שם רוח של בן אחד חתיך.כיוון שאני ניראית טוב אני לא צריכה להסמיק ולפחד מפאדיחות.''היי''ניגשתי אליו.
''אני חדשה פה''אני אומרת לו.הוא מצחקק ''מה זאת אומרת חדשה?!פעם ראשונה במועדון?''שאל.''לא לא לא!!!''עניתי בתוקף '' בכלל בעולם הזה!הרגע מתתי,הרגע הגעתי,איתי ב ןחתיך,ניגשתי,שלאתי.....''.''אהה....''ענה לי.''אני חושב שתתרגלי.אולי נלך לשבת בית קפ ותספרילי איך מתת ואת סיפורך?!''הציע לי.''אני לא הולכת ישר לביתקפה,אני נזהרת מזרים'' עניתי.''אבל את רוח,את לא יכולה למות,התאנס,להיהרג,כלום!''הנהנתי בראשי והלכנו.סיפרתי לו את הסיפור של לינור ואת סיפור הדיכאון שלי ואיך הגעתי.הוא אמר שמנדי נשמעת שוויצרית מגעילה,גנבת חברות.האו הציג א עצמו,שמו רון!ישנתי בבית הרוחות שלו.היה מוזר!!!יום למחרת הסתובבתי.פגשתי שתי חברות בשם קרינה ונטלי.דיברנו.''תוכלי למצוא את מאי ולספר לה על רגשותייך!''אומרת לי נטלי.''עזור לך'' אמרה קרינה.וקבענו!
מחר מחפשים את מאי!
פרק 2
לינוי בטקס קבורה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נורא מוזר להיות בעולם של רוחות.נורא מוזר לישון בבתים האלו אבל אי אפשר לעשות דבר!
אני הולכת לחפש את מאי ולא ממש אכפת לי מזה שאני רוח!פגשתי את רון.סיפרתי לו שאנ י הולכת לחפש את מאי.''למה את רוצה כל כך?!''שאל אותי מופתעה.''מה זאת אומרת?!???''קראתי.''סיפרתי לך אתמול איך מתתי בגלל התקף לב,לא?!זה לא די ברור שהתגעגתי''שאלתי.''את האמת רציתי להציע לך משהו''אמר עצוב כזה...''מה?''שאלתי אותו.''רציתי להציע לך חברות אבל כניראה שלא אראה אותך יותר,אם תלכי למאי''הוא אומר לי.''למה אתה חושב שלא אראה אותך יותר בדיוק?!''שאלתי.עכשיו הוא צחקק.''מה את חושבת?!שתמצאי את החברה שלך בכזו קלות?!תשבי שם שנים ואף נצח,עד שהיא תגיע.ואולי היא בכלל לא תרצה להיו תאיתך ותשבור לך את הלב לגמרי?!זה נורא לא פשוט לינוי,וזה עלול לקחת לך שנים''.אני ידעתי שהוא ניסה לשכנע אותי להישאר!אבל אני ידעתי שהוא לא משקר לי.''מצטערת''אמרתי לו ''אבל אני חייבת!אני חייבת לחפש את מאי.וזה מה שאעשה.אני יודעת שנועדתי להיות איתה.''ראיתי שהוא עצצוב.עצוב מאוד מאוד!אבל לא סירבתי לו.הסכמתי לבקשת החברות שלו.אבל אני הולכת לחפש את מאי.
אבל גיליתי שיש דבר אחד שלא חשבתי עליו.מאי חיה,חיה ונושמת ואני רוח מתה.רוח רפאים.רוח רפאים שרק יכולה להבהיל אותה ולגרום לה צרחות איומות וסיוטי לילה.
סיפרתי את זה לרון.רק לרון.הוא אמר לי ''יש מצב שאת צודקת.לפני שהיא תבין שזו היית את היא תקבל התקף לב,תזעיק משטרה ותתחיל לצרוח.תאמיני לי יש לי ניסיון על חברים שלי.הם ניסו ללכת לבנות שהיו חברות שלהם בחיים והם צרחו כאילו שהם ראו רוח.נכון,הם באמת ראו רוח''. אוווווווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!
למה הכל כל כך קשה?!אם מינדי לא הייתה באה לא הייתי פה בכלל!הייתי עכשיו בתיכון שלי עם מאי נהינת וצוחקת ומעבירה לה פתקים!אמרתי לרון שאני צריכה ללכת ורצתי הבייתה.לית דיוק טסתי.ריחחפתי במהירות על.יש לי יותר מדי מחשבות בראש וחיים הרוסים!!! מילא בנים שמתו ובנות שמתו ממזיקנה,והיו להם חיים טובים!אני כולה בת 15!שונאאת את מינדי!!!אחרי כל העצב שניגרם לי בגללה.אחרי המוות שניגרם לי בגללה!נישכבתי על המיטה המוזרה בחדר שלי ובהית בתקרה.לפעמים אני מרחמת גם על רון.על נטלי.על קרינה.נורא קשה כשיש חברה עם עבר כמוני שיכולה לברוח לך בגלל מחשבות שהתרוצצו בראש וגרמו לך לבכות.לפעמים אני תוהה איך רון בכלל הציע לאחת כמוני חברות!איך נטלי וקרינה התידדו איתי!איך?איך?נירדמתי.וישנתי הרבה.
* * *
עכשיו אני בבית קברות.אני בהלויה.של עצמי.אמי ואבי בכו!לא הייתי יכולה לראות את זה!!!מראה כואב!חיבקתי את אמא שלי.הייתי בלתי ניראי אבל היא הרגישה משהו.ואז הסתכלתי לה בעיניים והתגלתי אליה.חיבקתי אותה חזק חזק.והיא חיבקה אותי.עמדתי לידה.''דן''לוחשת אמא שלי לאבא.''אני חושבת שהרגשתי את לינוי,ראיתי את הרוח שלה''אבא ציחקק קצת''אל תדברי שטויות,נטע את יודע שאין דבר כזה...''קטעתי אותו בכך שחיבקתי אותו והתגלתי גם אליו.לחשתי לו:''אל תדאגו לי,טוב לי בעולם הרוחת''.הם הפסיקו לבכות ברגע זה.לא ממש,קצת.פתחתי א השער לעולם הרוחות לענהם והלכתי.סימנתי לעצמי בראש וי.
הרגעתי את הורי.עכשיו נישארה לי מאי,לחפש ולמצוא.
פרק 3
צללית אפלה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חזרתי לעולם הרוחות ומצאתי את רון.סיפרתי לו את מה שעשיתי.''תגידי לי,את מפגרת?!'' הוא התפרץ עלי.''את בסדר?!למה התגלית להורים שלך?!מה את נורמלית?''.אפילו שלא רציתי להתפרץ עליו עשיתי זאת.''תגיד לי,מה אתה רוצה ממני?ראית איך הם בכו וכמה קשה להם?!מה ציפית בדיוק שאעשה?!שאמשיך לראות אותם בוכים והלב שלי ישבר עוד יותר?!כאילו שהוא לא מספיק שבור!''
רון צחק.''מה מצחיק?''שאלתי.''לכל דבר יש את זמנו'' הוא הסביר לי.''במוקדם ובמאוחר הורייך ימותו,יגיעו לפה ויהיו איתך.הם יגלו אותך בכל מקרה.אבל עכשיו,עכשיו כשהם יודעים איפה את,הם יהרגו את עצמם בשבייל לבוא לפה ולהיות איתך!!!!מה את פסיכית???????????????????''
לרגע הבנתי את גודל הטעות שעשיתי.מה אני עשיתי?חשבתי שעשיתי הכל לטובה ולטובת הורי ולטובתי שלי אבל....הנה זה קורה שוב.אני מוצאת את עצמי מתרצת לרון ואומרת לו שאני חייבת ללכת כי אני לא מרגישה טוב וטסה משם הבייתה!איזו מפגרת אני!!!!איך הוא בכלל יכול להיות חבר שלי ככה?חבר של ילדה חדשה בעולם הרוחות,שלא יודעת כלום,שיש לה עבר לא קל וגם מוות לא קל ועצוב,שעושה דברים שחושבת שהם יהיו רק ''לטובה'' ושבורחת לו כל שניה?!.אוקיי אוקיי בואו נעשה סדר בבלאגן!אני חייבת לפתור את בעיית ההורים שלי קודם ואחר כך אני אסביר לרון.אני אמציא לו כבר משהו!!לא,לא,לא,לא,לא,לא,לא,לא,לא,לא,לא,לא,לא,לא,לא!!!רק לא להמציא!אני ממציאה מספיק ומסתבכת!נמאס לי להמציא,אני לא איינשטיין שממציא נוסחאות,אני גם לא מומחית גדולה בשקרים לחבר,ואני מרגישה אשמה אם שיקרתי לאדם קרוב ועכשיו,רון הוא האדם הקרוב אלי ביותר בעולם הרוחות לכן אגיד לו את האמת:''רון אני מצטערת,פשוט חשבתי מה לעשות והייתי חייבת לעשות לעצמי סדר ברא שוהכל,מבין?!''לא לא לא לא לא!!!לא ככה.אולי:''אני פשוט התחלתי לחשוב דברים נוראים שעלולים לקרות ורצתי הבייתה והכל....''יותר טוב!!!ננסה,אני אלך לרון!טוב מה אני חושבת על רון?!אני צריכה לפתור בעיית הורים דחופה.לפני שיהי המאוחר,אני חייבת מהרר!!!!טוב מה אני אגיש להם????אוףף!!למה שום רעיון טו לא באלי לראש!!!לבוא אלהם באמצע היום ולהגיד להם:''אל תהרגו את עצמכם בשביל להיות איתי'' זה פטי ודי שוויצרי!אוווףףף!!!למה החיים נורא קשים!!
פ'חחחחח מצחיק שאני אומרת חיים!אני מתה!חחחח..איך יכולתי לשכוח הרי אני מתה כולה שבוע!!
למה המוות כל כך קשה אם כבר!!הלוואי והיה מישהו שיכול לעזור לי!מה אם מה שאעשה יגרו ם לטעות נוספת גדולה יותר.רק אם רון היה יכול לעצור לי את הטעות הזו לפני שאעשה אותה ולמהליץ על.....כןןן!זהו זה!איזו מפגרת אני!!איך לא חשבתי על רון!הרי הוא יעזור לי וגם ימציא לי משהו.
יצאתי לחפש את רון ושוטתי ברחוב.אבל בדרך פגשתי לאו דוקא את רון אלא את נטלי.דיברתי איתה וסיפרתי לה הכל!אולי גם לה יהי המשהו טוב. ''פ'חחחחחח''היא צוחקת לאחר שגמרתי לספר לה מה עשיתי,מה אמרתי לרון,מה הוא אמר לי...''לינוי,לינוי,לינוי,לינוי,לינוי....מגושת מצחיקה שלי!מצחיק שאת לא יודעת מה לעשות.''היא אומרת לי.מה זאת אומרת?אם כל הבעיות שלי?למה לה יש משהו יותר טוב ?לא ניראה לי!!!!!אבל לא אמרתי לה כלום,אני לא רוצה לריב עכשיו.''אם את רוצה שהם לא ירצחו את עצמם פשוט לכי ובקרי אותם פעם ב,כך שהם לא יתגעגעו אלייך ויראו אותך לפעמים''מציעה לי היא.וואוו!זה רעיון טוב באמת.באמת הי הלה משהו טוב יותר!!!!אני ונטלי פתחנו א שער המעבר והלכנו לבית של הורי.נטלי חיכתה לי בכניסה.ניכנסתי דרך הדלת הנעולה.לא האמנתי למראה עיני!
צל שחור חנק את הורי ואחותי.צל אפל.צרחתי.ההיתי צורחת אילו נטלי לא נכנסה והשתיקה אותי.
''חייבים לברוח מכאן!!!''לחשה לי ומשכה אותי החוצה.''מה זה הדבר הזה?''שאלתי אותה.''צללית אפלה'' היא ענתה לי ''רוח הגיהנום,היא רוצחת אנשים בדם קר ונהנת מכך''קפצתי.''אני לא זזה מפה!!!''אמרתי לה.''אני חייבת לעזור להורי!!''רון נחת בתוך הבית.''מה אתהעושה פה?''שאלתי.''שמעתי שיש פה צללית אפילה.הבאתי נשק נגד צלליות.''הוא ענה לי.הוא הראה לי חרב מוזרה שהיא בצבע תכלת בהיר שקף כמו שהרוחות.חתפתי מידו את החרב.רצתי לעבר הורי.
''אל תיג בהורים שלי!''צרחתי עליו ותקעתי בו את החרב.הרוח נפלה ארצה אבל לא מתה!אני לא ידעתי מה אני עושה אבל המשכתי לתקוע בה את החרב!''מה את עושה?''צרח רון לעברי.''הוא רץ עם צינצנת מוזרה וחתף את החרב מידי.הוא נקע עם החרב בלב הצללית והיא נקלעה בתוך הצינצנת ונעלמה.''ליני?''אמא שלי קמה מתאוששת.''מה את עושה פה?''רציתי לקפוץ לביקור קצר''אמרתי.
''לינוי,לא משתמשים ככה בציוד ללכידת רוחות וצלליות אופל!זה לא בן אדם שאפשר לפצוע אותו!היית יכולה להיהרג!''נזף עלי רון.''זה ההורים שלי,מה ציפית שאעשה?אחכה שתכתוב לי הוראות בכתב?''עניתי לו בחזרה.אבל ידעתי שהוא צודק.רצתי עם משהו שאין ל ימושג מהו לעבר דבר מסוכן ביותר.נישארנו קצת בבית הורי.למחרת בצהריים חזרתי הבייתה לבית הרוחות.
פרק 4
חושבת על מאי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אווף.ל]עמים אני מתחילה לחשוב שאפילו לא כדאי לי להתחיל לחפש עכשיו את מאי!בטח היא נהינת עם מינדי ולא אכפת לה ממני!בטח היא קראה את המכתב,צחקה ממני,הראתה אותו למנדי והם עכשיו מרכלות עלי ועושות ממני צחוק!!!וגם אין לי כח לעשות עם מאי שום דבר.זאת אומרת שיש לי,ברור שיש לי אבל אני עדין פוחדת מתגובתה!אם אני אתגל האליה היא בטוח תמשיך להיות ע ם מינדי.צריך לאהוב אותי ולהתגעגע אליי ממש ממש חזק בשביל להיות חברה הכי טובה שלי כשאני רוח.וגם אם כן אז דהה!!היא יכולה לעשות כמו שחשבתי שההורים שלי יעשו.רצח עצמי!!אבל מגוחך לחוב שמאי תעשה כזה דבר.מגוחך בכלל לחשוב שהיא מתגעגעת אליי!!מגוחך!פשוט מגוחך!פשוט מגוחך שאני רוח!!!מגוחך לדעת שאני מתתי מדיכאון ארוך!!!!ומה אם הייתי יוצאת מזה לפני זה ומוצאת חברה טובה כמו מאי?למה הייתי חייבת למות?למה?אני כולה בת 14!!!!זה לא הוגן שאני מתה בגיל צעיר כזה בגלל חברה שפשוט נטשה אותי.לא סתם חברה.חברה הכי הכי הכי הכי הכי הכי היכ הכי הכי הכי היכ טובה שהייתה לי אי פעם.בכל מיקרה קבענו עם נטלי וקרינה לשבת בבית קפה אחד.''נו,מתי אנחנו הולכות לתיכון הישן שלך,לחפש את מאי?''שואלת קרינה.חשבתי מה לענות לה.אולי 'לא יודעת',או אולי 'בזמן הקרוב' או אולי להיות כנה ולשתף אותם בהיתלבטויות שלי.אני רוצה להיות כנה נמאס לי להמציא,לשקר,כל הזמן!כשאני ממציאה ומשקרת אני מרגישה כאילו אני במלחמה עם חברות הכיטובות שלי!לשקר,להמציא,לתמרן ולא להיות כנ האיתן תמיד נותן לי הרגשה של מילחמה.פשוט כבר נמאס לי לשחק את לינוי הקולית והקשוחה כמו בבי הספר.נמאס לי להיות מיסתורית ולדעת הכל על כולם וכולם לא יודעים שום דבר עלי בקושי.כל האופי שלי מוסתר.אני מתחילה להיות כנ העם נטלי,קרינה ורון.ופעם הבאה שמתרוצצת לי מחשבה איומה בראש כשאני עם רון אגיד לו את האמת.טוב אני אומרת לבנות את האמת.''אני חושבת שבזמן הקרוב''אומרת נטלי לפני שאני מוציאה הגה מהפה.
''הרי אנחנו מבינות כמה שמאי חשובה לך,לינוי.את צריכה להיות איתה בהקדם האפשרי''הי תומכת בי.''נכון''מסכימה איתה קרינה.''זה נורא נורא קשה לאבד חברה טובה ממש.''מיד חשבתי שמשהו קרה עם קרינה.שקרה לה סיפור דומה.''קרינה?''אני שואלת אותה.''קרה לך סיפור דומה או משהו?''קרינהנראית לי נורא עצובה.''מה פתאום?''היא צוקחת ואומרת לי.נטלי מחייכת אליה והיא בחזרה ואז יא צוחקת ואומרת לי ''טוב,בסדר.מתתי בדיוק ביום ההולדת של החברה שלי.היה לנו חגיגות גדולות ואז יצאנו למעדון וחזנו ב4 בלילה ואז מנייאק הרג אותי והיא ניצלה.''כל הסיפור הזה אני לא מפסיקה לחשוב על מאי.מאיוש שלי.איזו תקופה גדולה וטובה הייתה לנו ביחד.''בטח נורא עצוב''אמרתי לקרינה.''ואיך קראו לחברה הזו?''שאלתי אותה.''היא ציחקקה ואמרה בחצי-חיוך''נטלי''והסתכלה על נטלי.''את?''שאלתי את נטלי.היא הנהנה בראשה.למדתי משהו חדש!נטלי וקרינה היו חברות הרבה לפני שמתו.ואני מתחילה חשוב שאולי כשמאי תמות אני אוכל לראות אותה ולהיות איתה לנצח!!אוכל לפגוש אותה.בן אחד מעבר לפינה סימן לנטלי לבוא.''שניה''היא אומרת לנו וקמה.''זה החבר שלי''והיא מחייכת אליו והולכת לעברו.רון מסמן לי מהפינה השניה.''תסלחי לי'' אמרתי לקרינה.''רון קורא לי'' והלכתי לרון.ניגשתי אליו אמרתי ''רק מהר רון,קרינה מחכה לי''.באותה שניה ראיתי את החבר של קרינה ניגש אליה והם מתנשקים.''לא ניראה לי''הוא מחייך אלי ואני אליו ואחנו מתחילים להתנשק.בדרך הבייתה סיפרתי לו את כל האמת.למה אני תמיד בורחת לו.ממה זה קורה ושזה לא אשמתי!זאת אומרת זה כן רק שזה לא מכוונהרעה.''אני מצטרת שזה קורה לי''אמרתי לו.''אני לא מבינה איך אתה ממשיך להיות חבר שלי אחרי זה'''.''זה בסדר לינוי''הוא אומר לי.''את די צפויה בקטע הזה.זה ברור כשאת בורחת שאת לא באמת הבטחת לעזור לנטלי או שלא הרגשת טוב.את חושבת שלא רואים?''.לא ידעתי מה לענות לו.שוב יש לי מחשבות שאני רוצה לעשות בהן סדר ולברוח מהר.אני החלטתי שהיום אני הולכת לבית הספר לבד.אמרתי לרון שאני נורא רוצה ללכת לשם שוב לראות את מאי.בסוף הוא הלך איתי.הסתובבתי בכיתה.שום דבר ל השתנה בה!בדיוק כמו מהרגע שבו עזבתילארצות הברית.מצאתי פתק על השולחן של מינדי.
יאאיזה שעמום בשיעור הזה!גם לך?שמעתי שלינוי עזבה לארצות הבית.היא כתבה לי מכתב.
אני מתגעגעת אליה קצת.היא כתבה לי שגם היא.
תגידי את לא חושת שגם את מתגעגעת אליה.?
תנסי לקרוא תא המכתב בלי שהמורה תראה.
אני לא רוצה שהיא תדע מה לינוי כתבה בו.
אבל חוץ מזה שהיא מתגעגעת לא אספר לך כלום,זה אישי,סךיחה!
וואי!מאי מתגעגעת אלי!אולי זה הזמן!!!אולי בכל זאת היא תחזור אלי!הסתובבתי חופשי בבית הספר ועליתי לכיתת המדעים של בית הספר.מצאתי פתק גם בו:
מאי?!את ילדה מגעילה! מה?!עכשיו תשמרי על פרטיות של אנשים!!!
את ממש מגעילה אם את לא מגלה לי מה היא כתבה לך במכתב שמעת?
ממש נעלבתי.
מה??????הילדה הזאתי חוצפנית!!!!מי היא חושבת שהיא??מאיזו כות בדיוק מגיע לה לדעת על הדברים האישיים שלי.הסתובבתי לשולחן של מינדי וגם שם היה םתק.מה שחיפשתי רציתי לראות מה מאי כתבה לה.היו לה כמה פתקים:
מינדי?!שמעתי מה את רוצה לדעת ממאי ואת ל נוגעת בלינוי!!שמעת?
מאיה
טוב לדעת שמאה מגנה עליי.
ומצאתי ג םפתק ממאי:
מינדי?המגעילה זו את,שרוצה לדעת דברים שלא בשבילה!!!לא מפחדת ממך!
כן,טוב לדעת שמאי אוהבת אותי עדיין.
פרק 5
לא מתעסקים עם לינוי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
יצאתי מהכיתה וחזרתי עם רון לעולם הרוחות.סיפרתי לו שמצאתי כמה פתקים בכיתות בהם הכיתה שלנו לומדת והם ממא יומינדי וגם יש ממאיה וזה קשור אלהם ולמכתב שכתבתי למאי.''מכתב?איזה נכתב?''שואל אותי רון.נזכרתי שהוא לא יודע שום דבר על המכתב.''המכתב שכתבתי לה,לפני שעזבתי חשבתי שסיפרתי לך''עניתי לו.''אה וואלה''הוא מחייך אליי ואומר לי.''טוב אני עייפה אני הולכת לישון''אני אומרת לו וניפרדת ממנו וחוזרת הבייתה.קמתי למחרת בשעה 7 כמו שהייתי קמה לביצפר.הלכתי לבית הספר.אני ראיתי שמאי נורא מצוברחת.לא בנתי מה קרה.נשארתי שם בשיעור.דווקא מוזר אבל היה לי כיף.מוזר שהיה לי כיף.אחרי מה שעברתי?נורא כיף אבל!לראות מה עושה מאי ומינדי ולהסתובב חופשי וצאת לשירותים והמורה שלא רואאה אותי לא תגיד לי כלום.ראיתי שמאי כותבת פתק.הצצתי בו..כך היה כתוב:
מינדי,תשמעי זה רציני.אפילו שאת לא אוהבת את לינוי ואין לי מושג למה
היא הרי לא עשתה לך כלום.להפך אפילו ,את היית מגעילה אליה,תמיד התייחסת אליה לא יפה
ושמתי לזה לב כשהיינו מין שלישיה.בקיצור אני מספרת לך מה קרה:
אתמול התקשרתי ללינוי לטלפון שלה בשביל לדבר איתה כי התגעגעתי
[אולי זה יכניס אותך לכעס אבל סורי,מותר לי!]
ומה אמא שלהאומרת לי?היא מתה!היא פשוט מתה!בא לי?לבכות!
ויותר גרוע מזה?אמא שלה סיפרה לי שהיא תמיד חשבה עלי ומאז שניפרדנו בכיתה ח' לפני שנה
ועכשיו שהיא גם עזבה והיא סיפרה לי שהיו לה התקפים והיא היית המדוכאת,מצוברחת וחיוורת ובסוף מתה
והיא סיפרה לי כמה היא התגעגעה אלי ואני מרגישה אשמה נורא במותה של לינוי!!
רק אם הייתה לי הזדמנות להתנצל אליה על מה שגרמתי לה.בכל מיקרה שתדעי לך.
מאי
עכשיו רציתי לבכות!שוט לבכות!!!!מאי ידעה את זה שאני מתה!!!!!וואווו!!!אני לא מאמינה!!
פשוט לא מאמינה!!!מאיוש!!!כמה רציתי לעשות משהו שהיא תדע שאני פה.
אבל אני חושבת שזה יפחיד אותה.יפחיד מדי.
היא לא מוכנה לדעת שאני רוח.עדיין לא,לפחות.
היה צלצול.המורה הלכה.מנדי קמה והלכה למאי.''פ'חחחחחחחחחחחחחח'' היא צוחקת.'נו מה?'' שואלת אותה מאי.
''קראתי את הפץק שלך.לינוי?פ'חח מתה?למה ניראה לך?וגם אם כן זה שמח בשבילי!''היא צוחקת.
התעצבנתי.הלכתי לעברה לקחתי אותה וסובבתי אותה לעברי.מאי בהתה בה:''מה ת עושה?''שואלת אותה.
''זו לא אני!''צועקת לה מינדי.התחלתי להחטיף לה כאפות.היא ניראתה כאילו היא חותפת כאפות מכלום,נאדה!
היה מצחיק לעיני כולם.בגלל שאני יכולה לבחור למי להתגלותולמי לא התגלת י אליה.''תיזהרי מהרוח של לינוי''
אמרתי לה.'זה על שהפרדת ביני לבין מאי'' אמרתילה והחטפתי לה כאפה ''זה על שכתבת עלי דברים מגעילים בפתקים שקראתי''
ועוד כאפה ''זה על זה שאת שמחה שאני מתה''וכאפה נוספת לעבה ''וזה...?סתם כי בא לי!''אמרתי לה.''זו הרוח של לנוי!''צעקה מינדי.
''היא באה והתחילה להחטיף לי!!!''אומנם,אמת אבל היא ניראתה כמו משוגעת.''אויש מינדי תפסיקי כבר!''אומרת לה מאי.''את ניראית נורא מטופשת ככה.
זה טיפשי להמציא את זה ושלחק.את השחקנית טבה אולי,אבל את ניראית ממש כו פסיכית וזה ניראה כיאלו את צצוחקת על לינוי
שמתה וזה ממש לא מצחיק''ראיתי שמאי אפילו נעלבה קצת בשבילי!!!מאי עדיין יכולהלהיות חברה טובה מאוד שלי!!!
''צריך לשלוח אותה לפסיכולוג''אומרת מאיה.''את לא רק מתנהגת כמו פסיכית את צוחקת על לינוי גם?!איך אין לך בושה!
ואת יודעת שהיא מתה!'' כולם לטובתי!!יאיי הלואי והייתי בכיתה הזאתי.הייתי עכשיו עם מאי.והיא הייתה איתנו עם מאיה ןליאן ומינדי המפגרת הזאת
הייתה לבד.כי היא סנובית ומגיע לה!''פ'חח איזה פסיכולוג!''צוחקת ליאן''צריך לבית משוגעים !!!וחוץ מזה!לינוי חסרה לי!חסרה לי אפילו מאוד!!לי ולמאיה!
אני מרגישה שזה לא ותו דבר בלעדיה!!את סתם סנובית מגעילה!''יורדת עליה ליאן וזה עשה לי טוב!
ראיתי שמי,ליאן ומאיה מסתכלות שלושתן על הדלת.התגליתי רק בפנהים וחייכתי.''תמיד אהבתי אתכן''אמרתי לשלושתן ויצאתי.
פרק 6
טעות אחר טעות
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סיפרתי לרון עוד פעם מה שעשיתי.''לינוי?!''הוא אומר לי ''בלי להעליב את הילדה הכי מפגרת שהכרתי''.די נעלבתי אבל לא ממש.
'''למה?''שאלתי אותו ''את היכול להסביר לי?''הוא בוהה בי וצוחק ''פ'חחחח,לינוי אם קודם הרבצת למינדי זה עוד בסדר לא כזה נורא בהשוואה למ השעשית אחר כך.נגיד ומינדי אמרה שראתה אותך וכל הכיתה חשבה שהיא משוגעת.את הראת את עצמך לחברות שלך וכשיו,מאי תחשוב שמינדי צודקת.היא תחדוב שבאמת מינדי סיפרה לה את האמת!שמינדי לא משוגעת.תגידי לי,את בסדר לינוי?''עוד פעם הבנתי שיש לי טעות.וכשסיפרתי לנטלי וקרינה הם אמרו לי שמה עשיתי היה די מפגר.אני כבר פוחדת מ האעשה הלאה.ובאמת?מה אם אני אעשה עוד טעות אחת גושמת כזו בלי לתכנן היטב את הצעדים שלי?למה זה יגרום?ואיך אשא בתוצאות?טוב מ השבטוח אני הולכת לבית הספר הים.אני פשוט זזתי והתחלתי ללכת לכיוונו.הייתה הפסקה.חיפשתי את מאי או מינדי.מינדי הייתה לבד והסתובב בבית הספר.מאי הסתבבה עם מאיה וליאן.''אני חושבת שאם שלושתנו חושבות שראינו את הרוח של לינוי אומרת אותו דבר,זו הייתה היא.זה לא הגיוני ששלושה בנותידמיינו אותו דבר באותו זמן ובאותו מקום''אומרת מאי''נכון''מסכימה איתה מאיה ''עוד דבר שמוכיח,הוא ששלושתינו היינו חברות הכי טובות שלה.אולי היא רצתה להתגלות רק לנו''אומרת ליאן ''כן!''קופצת מאיה ''ומה עם מינדי?אולי אחרי מה שעשתה לה ולך,מאי לינוי רצתה להתנקם בה?''.למאי היה פרצוף עצוב ''מה קרה?''שואלת ליאן ''יכול להיות שזה נכון,עוללתי יות רמדי לליוני ובגללי היא מתה!ומה עם מינדי?הרי היא דיברה אמת כשאמרה שראתה את לינוי!אני חושבת שאני משתגעת!אני לא רוצה לראות רוחות.ני רוצה אתלינוי חיה ונושמת פה מצד שמאל שלי מסתובבת איתנו,מרכלת,מדברת ולא נמצאת פה בתוך הראש שלנו וגורמת לי להצטער על מה שעשיתי!''מאי עמדה לבכות אבל לא יכולתיללכת לשם.לא לפני שאעשה עוד טעות!
פשוט ברחתי משם,כמו מטורפת,לא יכולתי להחזיק מעמד.
איך שחזרתי סיפרתי לרון ונטל וקרינ הבבית הקפה.''כל הכבוד לינוי!''אומר לי רון בחצי ציניות ''מנעת את עצמך מלעשות טעות ''קבלו ח''ח''אומרת לי קרינה.''מסכנה לינוי''אומרת נטלי
''כמה שהיא עברה וכמ השהיא וד צריכה לעבור,לינוי.....לא פלא שיש לך כל כך הרבה טעויות מגושמות
בלי להעליב.את פשוט עושה מה שאת יכולה בשביל לעשות כמה שיותר טוב לעצמך ולהחזיר את מאי.
זה טבעי לגמרי לינוי,אל תרגשי רע''.כולם מסכימים איתה ''נכון,נטלי צודקת''כולם אומרים.
אבל איך אי בדיוק אמורהלא להרגיש עם זה רע?אה..?
כי היא צודקת מאה אחוז!רק לא ם הקטע של לא
להרגיש רע.הרי אני מנסה לעשות לי כמ השיותר
טוב ולהתגבר על הכאב!אז איך....?
איך בדיוק?מה אני אמורה לעשות?!
אני עמדתי לבכות.באמת.אני לא יכולה יותר ככה.
אני שנים מתאפקת שלא לבכות רק בגלל נושא חד ועוד מלא אחרים קטנים
שיוצאים פ הושם והגיע הזמן לשחרר את הבכי.רון חיבק אותי חזק.
למה?כי בכיתי.בשביל של א יראו הוא חיבק אותי וניסה להרגיע וקרינה הביאה לי מטפחת לבנה לנגב
את הדמעות.דבר אחד בטוח!
אני חייבת למצוא דרך להיות שוב עם מאי.
|