|
פרק שני :
הפחד שלי
נכנסתי
למערה אשר היתה מלאה ב- בוץ , עכבישים , נמלים ענקיות ופתאום אני רואה .....
את
אותו ילד מחבק תמונה ומלטף אותה , ולא הבנתי מה זה ומי זו בתמונה. פתאום הוא בכה
כל כך חזק
וצעק
קצת . ואמר : אוווי.. אני כ"כ אוהב אוותך
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! [די צעק את זה. אני חושבת ... ששמעו את זה
מרוחק של מטר אחד בלבד ] ואז הוא אמר : לא יכול להיות שזו את ! [בחלש]
בטעות
אני נגעתי באיזה עשב , והוא שמע את זה......
הוא
אמר לי : הויי.. מה את רוצה ?! והחביא את התמונה הכי מהר שלו .
אמרתי
לו : אני כ"כ מצטערת על מה שקרה . אני לא ניסיתי לפגוע פשוט .. עיצבנת אותי
באותו זמן ..
הוא
אמר לי : לא לא לא לא לא , אני כבר קיבלתי את ההצנצלות , אבל .. את חייבת לצאת מכאן , הכי .. הכי .. הכי .. מהר שלך ! אין את חייבת ללכת מכאן !
אמר
בגמגום .
אמרתי
לו : מה ?! מה
אתה רוצה , אתה ..
הוא
אמר לי : צאי , צאי מיד !
פתאום
דפקו על העשבים במערה והוא צעק לי :
אמרתי
לך שתצאי ! הוא פתח מין חור כזה והפיל אותי לשם .
לא
הבנתי מה קורה .
רוצים ת'המשך?2 תגובות ואני ממשיכה (;
| 
