עוסק פטור / עוסק מורשה
עוסק פטור / עוסק מורשה
ככלל, פתיחת תיק עוסק פטור ברשויות המס, עוברת תמיד דרך שלוש רשויות המס: מס ערך מוסף, מס הכנסה וביטוח לאומי. עצמאיים פותחים תיק עוסק מורשה או עוסק פטור (לשעבר עוסק זעיר). השיקולים לפתיחת כל אחד מהתיקים הללו הם קצת אחרים, ונבדלים בעיקר בסוג העוסק ובהיקף העסקאות השנתי הצפוי לעסק.
חלק מהעוסקים, בעיקר בעלי מקצועות חופשיים, ממילא חייבים בפתיחת תיק עוסק מורשה ולכן ההתלבטות הזו נחסכת מהם. כל השאר יכולים לבחור באם תחום עיסוקם והיקף עסקאותיהם מתאים יותר לתיק עוסק זעיר או עוסק פטור.
נתחיל בתחנה הראשונה שיש להגיע אליה בפתיחת עוסק פטור – מס ערך מוסף
עוסק פטור מוגדר ככזה בעיקר לצורכי מס ערך מוסף. הוא אינו משלם מע"מ ולכן גם אינו מזדכה על מע"מ, אלא אם כן חרג מתקרת הפטור שהוגדרה לאותה שנה, ואז ישלם ויזדכה על המע"מ רק בגובה החריגה מהתקרה.
טופס פתיחת עוסק פטור (או עוסק מורשה) ברשות מס ערך מוסף, נקרא טופס 821. יש למלא את כל הפרטים בטופס, כולל מחזור היקף העסקאות הצפוי לעסק. תקרת הפטור לעוסק פטור משתנה מדי שנה, גם אם לא בהפרשים גדולים, ויש להתעדכן בה לפני פתיחת עוסק פטור. עוסק פטור אינו חייב למלא את פרטי חשבון הבנק בטופס. בנוסף לטופס 821, עליכם להצטייד בפנייה למע"מ בדברים הבאים, צ'ק מבוטל, תעודת זהות, הסכם שכירות של העסק במידה ויש, או מסמך בעלות על העסק.
התחנה השנייה של תהליך פתיחת עוסק פטור היא רשות מס הכנסה
עם תחילת פעילות העסק יש להודיע למס הכנסה על הפעילות העסקית. הטופס שיש למלא נקרא טופס 5329 וגם פה יש להצטייד בתעודת זהות, הסכם שכירות או בעלות וגם בקשה לפטור מניכוי מס במקור – טופס 2542. במידה ובכוונתך להעסיק עובדים, עליך לפתוח גם תיק ניכויים במס הכנסה. לשם פתיחת עוסק פטור במס הכנסה ניתן למלא את הטפסים הדרושים ולשלוח את כל המסמכים בפקס (למע"מ חייבים להגיע). כשהתיק ייפתח, תקבלו על כך הודעה בדואר על פי הכתובת שמסרתם.
התחנה השלישית והאחרונה של פתיחת עוסק פטור היא המוסד לביטוח הלאומי
גם לביטוח לאומי ניתן לשלוח פקס כדי לפתוח תיק עוסק פטור, ואין חובת הגעה למשרדים. פתיחת התיק תייצר עבורכם אוטומטית פנקס מקדמות, המבוססות על הערכתך למחזור העסקאות כפי שמילאת בטופס. בסוף השנה ביטוח לאומי יבדוק באם חרגת מהערכתך או שהערכתך הייתה גבוהה מדי, ובהתאם לזאת תקבל החזר או תשלם את ההפרש.
עוסק פטור / עוסק מורשה
עוסק פטור או עוסק מורשה
בתיקון 23 לחוק מס ערך מוסף (1/7/2002), בוטלו ההגדרות של "עוסק זעיר" ו- "עוסק זעיר פטור".
כיום מחליפה אותן המונח – עוסק פטור. יש לשים לב שאין הכוונה לפטור גורף מחבות במס הכנסה.
בחלק גדול מהמקרים עוסקים פטורים מגיעים לחבות במס הכנסה ולכן יש לשים לב. הנושא יידון בהרחבה בהמשך.
חוק מס ערך מוסף (להלן: “החוק”) מגדיר שני סוגי עוסקים.
עוסק רגיל, שיכול להיחשב לעוסק מורשה על פי סעיף 53 לחוק מע"מ ועוסק פטור (לשעבר- עוסק זעיר) שאינו עוסק מורשה.
לצורך רישום ופתיחת תיק עוסק מורשה, נדרש רואה חשבון בשם העוסק לפנות לסניף מע”מ המשויך לאזור מגוריו.
במועד הפנייה נדרש להגיש בשם העוסק מסמכים כגון: צילום תעודת זהות (או תעודת רישום ברשם החברות), צילום צ'ק מבוטל או אישור על קיום חשבון בנק, חוזה שכירות ורישיון עיסוק בצרוף טופס 821 ממולא על כל סעיפיו וחתום על ידי העוסק.
בתום תהליך הרישום מקבל העוסק אישור על פתיחת תיק במע"מ ותעודת עוסק שבה יצוין שם העסק, מספר העוסק במע”מ ומועד התחלת הפעילות העסקית.
מספר עוסק שיינתן בתיק יזוהה עם מספר תעודת הזהות של היחיד.
במקרה של חברה בע"מ, מספר העוסק יהיה כפי שמצוין בתעודת ההתאגדות שהתקבלה מרשם החברות.
הצהרת הון
לפי סעיף 135 (1) (א) לפקודה: "כדי להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם –
רשאי פקיד השומה לדרוש ממנו בהודעה בכתב ולמסור לו כל דו”ח שיצוין בהודעה, ובכלל זה דו"ח על הונם ונכסיהם של אותו אדם, או של בן זוגו ושל ילדיהם שהם זכאים בעדם לנקודות זיכוי או לנקודות קצבה, או על נכסים שהוא משמש לגביהם כנאמנו של אדם אחר.
ואולם רשאי אותו אדם לא לכלול בדו”ח הצהרת הון את הונו ונכסיו של בן זוגו, אם צירף הצהרה חתומה בידי אותו בן זוג כי יגיש דו”ח נפרד על הונו ונכסיו.
הוגשה הצהרה כאמור, יוגש הדו”ח במועד שבו חייב בן-הזוג להגיש את הדו”ח כאמור. כל דו”ח לפי פסקה זו יימסר לפקיד השומה במועד שפורש בהודעה ובלבד שלגבי דו”ח על הון לא ייקבע מועד שהוא לפני תום 120 יום מהמועד שהצהרת ההון צריכה להתייחס אליו או מיום הדרישה, לפי המאוחר"