  יום הזיכרון לשואה ולגבורה יום הזיכרון לשואה ולגבורה מוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם. יום זה מציינים מדי שנה בשנה בכ"ז בניסן או בסמוך לתאריך זה. הכנסת עיגנה יום זה בחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט–1959.
בתחילה היתה כוונה לקבוע את יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביום פרוץ המרד בגטו ורשה, אולם תאריך פרוץ המרד הוא 19 באפריל 1943 – י"ד בניסן תש"ג, ערב חג הפסח, מועד שאיננו מתאים ליום זיכרון לאומי. לכן באפריל 1951 החליטה הכנסת לקבוע את יום כ"ז בניסן – שישה ימים לאחר תום חג הפסח – כ"יום הזיכרון לשואה ולמרד הגטאות". יום זה חל בימי ספירת העומר, שהם ימי אבל לעם ישראל, ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות. סמיכותו ליום הזיכרון וליום העצמאות מבטאת באופן סמלי את המעבר ההיסטורי של העם היהודי משואה לתקומה.
ראשיתו של יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשקיעת החמה, וסיומו בצאת הכוכבים למחרת. ביום זה נערכים טקסים ועצרות זיכרון, מורידים את דגל המדינה לחצי התורן וערוצי הטלוויזיה והרדיו עוסקים בשואת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה, בנספים, במעשי גבורתם ובמורשתם.
שואת העם היהודי שואת יהודי אירופה שהתרחשה בתקופת מלחמת העולם השנייה (1939 עד 1945) היא מאורע מרכזי חריג לא רק בתולדות העם היהודי אלא בתולדות האנושות כולה. מיליוני יהודים חיו במשך 12 שנה תחת שלטון הטרור הנאצי, נרדפו והושמדו, תוך כדי תעמולה אנטי-יהודית מרושעת. יש בהיסטוריה מקרים נוספים של רצח-עם (ג'נוסייד), אך את השואה מאפיין רצח שיטתי, כמעט מדעי, ללא הבחנה, של כל אדם ממוצא יהודי, גם אם הוא או אבותיו התבוללו והתנתקו משורשיהם היהודיים. ביסודה של השואה נמצאת האנטישמיות המודרנית – גלגולה החדש של שנאת היהודים, אשר לה ביטויים חברתיים וספרותיים עוד בתקופות קדומות והיא טופחה בימי הביניים על-ידי הכנסייה. האנטישמיות המודרנית הגרמנית הושתתה על תורת הגזע והכריזה כי היהודים הם "תת-אדם" , בניגוד לגזע ה"ארי" העליון. היהודי הוצג כטפיל, כתופעה של ריקבון וכגורם עיקרי לכל צרותיה של גרמניה. ואומנם, גרמניה התמודדה עם בעיות חמורות לאחר מלחמת העולם הראשונה: הרפובליקה הוויימארית, שקמה על חורבות גרמניה המובסת, איבדה שטחים כמעט בכל גבולותיה, הייתה נתונה, בייחוד בתחום הצבאי, בפיקוח בעלות-הברית המנצחות, וחויבה לשלם פיצויים בסכומים גדולים, שהכבידו מאד על שיקום המשק. האינפלציה הדוהרת וחוסר הביטחון הכלכלי החמירו עוד יותר עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי ב-1929, שהתחיל ב"יום שישי השחור" – מפולת בורסה של ניו-יורק שגרפה אחריה בהדרגה את כל שוקי העולם. בינואר 1932 הגיעה גרמניה למספר שיא של מובטלים. התעשייה שותקה ושקעה בחובות. בתנאים אלו הקים אדולף היטלר את המפלגה הנציונל- סוציאליסטית, שהמניפסט שלה, ספרו "מיין קמפף" – "מלחמתי" – נתן לגיטימציה להשמדת היהודים. עם עלייתו של היטלר לשלטון ב-1933, החלה מדיניות רדיפת היהודים בגרמניה. למידע נוסף הקליקו כאן. "ליל הבדולח" בתוך רצף האירועים והאסונות שפקדו את העם היהודי במשך שתיים עשרה שנות המשטר הנציונאל-סוציאליסטי בגרמניה, לאירועי "ליל הבדולח" מקום מיוחד בתודעה של יוצאי מרכז אירופה .
מפלה וגזרות כלכליות לצורה של התפרצות המונית — "ספונטאנית", כביכול של אלימות גלויה, שהופנתה ללא הבחנה כלפי הרכוש והנפש היהודיים. הפרעות היו שיא חדש של סדרת התקפות על היהודים בגרמניה ובאוסטריה, שהחלו עם ה"אנשלוס" – סיפוח אוסטריה לגרמניה- במרס 1938 . באירועים אלה נטלו חלק כמעט כל גורמי הממשל הנאצי. ל"ליל הבדולח" נודעת חשיבות מיוחדת בקורות הקהילות היהודיות במרכז אירופה, החורגת מעבר לאלימות הנרחבת הגלויה שהייתה בו. במהלך פוגרום זה נהרס המארג החברתי והאנושי שנבנה בין היהודים לגרמנים ולאוסטרים במשך שנים רבות. לא עוד יחסי קירבה, שכנות, ידידות או קשרי מסחר, לא עוד דיאלוג אינטלקטואלי ומדעי. האזרחים הגרמנים והאוסטרים מן השורה התנהגו ברובם כאילו המתחולל לנגד עיניהם אינו נוגע להם, הם התעלמו והחרישו ולא הפריעו לפורעים לפרוע. במתקפה מרוכזת של שנאה, הרס ורצח, אשר לובתה ותודרכה מלמעלה, הועלו באש או נחרבו כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה ובאוסטריה. רדיפת היהודים ע"י הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה שהחלה עם פלישת הצבא הגרמני לפולין בספטמבר 1939, ביצעו הנאצים הגרמנים את רצח העם הנורא שנעשה אי פעם עלי אדמות, ביהודים ובקבוצות אוכלוסייה נוספות. החל מיוני 1941 ועד ינואר 1945 השמידו הנאצים שישה מיליון יהודים מכל רחבי אירופה בבורות הריגה, במחנות השמדה מתועשים, תוך העבדתם לפרך וריכוזם באלפי מחנות סגורים ובשיירות מוות. רדיפת היהודים על ידי הנאצים החלה כבר בשנת 1933 עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ואילו ההשמדה ההמונית התבצעה במהלך מלחמת העולם השניה. במהלך ארבע וחצי שנים נרצחו כשישה מיליון יהודים ברחבי אירופה. בתקופת השיא של ההשמדה, במהלך 250 ימים ולילות בין אפריל לנובמבר 1942, נרצחו שניים וחצי מיליון יהודים – גברים, נשים, זקנים ובעיקר ילדים. הרוצחים לא גילו ריסון בשום שלב. הרציחות התמעטו רק כאשר הצטמצם מספר היהודים ופסקו רק עם כניעת הנאצים. הנאצים רצחו גם מיליוני לא ־ יהודים במלחמת העולם השנייה, בהם צוענים, הומוסקסואלים, גרמנים בעלי מוגבלויות ופגועי נפש, אזרחים פולנים ושבויי מלחמה מברית המועצות, אך המושג "שואה" מתייחס להשמדת היהודים. בדברי הימים של העת החדשה מוכרת השואה כגדול הפשעים נגד האנושות. בתקופת השואה בשטחי הכיבוש הנאציים במזרח אירופה במלחמת העולם השנייה, רוכזו היהודים במתחמים שנקראו "גטו". המתחמים הוקמו על ידי שלטונות גרמניה הנאצית בשיתוף פעולה עם המקומיים, ובמקרים רבים בשכונות וברבעים יהודים ובסמוך להם. תהליך הקמתם היה דומה ברוב שטחי הכיבוש: יהודי העיר וסביבותיה נצטוו לעבור להתגורר ברחובות או רבעים מוגדרים, שלעיתים פונו מיושביהם הלא-יהודים, כשלב מקדים לפני שילוחם אל מחנות ההשמדה. כ-20% מתושבי הגטו מצאו את מותם ברעב, במחלות ובירי על ידי חיילים גרמנים. בחלק מהגטאות התרחשו מרידות. יאנוש קורצא'ק האיש - דרך חייו ופועלו יאנוש קורצא'ק היה רופא, סופר ומחנך. שמו המקורי היה הנריק גולדשמיט, והוא נולד בעיר ורשה שבפולין בשנת 1878 למשפחה יהודית עשירה ומתבוללת. יאנוש קורצ'אק למד רפואה באוניברסיטת ורשה, ובמהלך לימודיו עבד במחלקת הילדים של בית החולים, שם פגש ילדים ממשפחות עניות והכיר את מצוקותיהם. הוא הקים שני בתי יתומים – אחד ליתומים יהודיים והשני ליתומים פולניים. את בית היתומים היהודי ניהל במשך כ- 30 שנה - משנת 1911 ועד להירצחו במחנה המוות טרבלינקה בשנת 1942. בעקבות עליית הנאצים לשלטון (1933), נרתם יאנוש קורצ'אק לפעילות הסוכנות היהודית בפולין. בשנות ה- 30 של המאה העשרים ביקר קורצ'אק פעמיים בארץ ישראל – בשנת 1934 ובשנת 1936, הוא התארח בקיבוץ עין חרוד וביישובים נוספים, ופגש רבים מחניכיו לשעבר, שעלו לארץ כחלוצים. תכניתו של קורצ'אק לחזור לארץ ואולי גם להתיישב בה נקטעה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין בידי הנאצים. קורצ'אק נשאר בבית היתומים בוורשה עם חניכיו, ועשה כל מאמץ כדי לקיים את בית היתומים גם בתנאי הגטו הקשים. לארץ ישראל לא זכה קורצ'אק לחזור, אך זכרו מונצח בארץ ביישובים רבים – ברחובות ובכיכרות הנקראים על שמו. בשנת 1962, במלאו 20 שנה להירצחו של קורצ'אק, הנפיקו ממשלות ישראל ופולין בול מיוחד לזכרו. במסגרת ההחלטה של הנאצים לחסל את כל יהודי גטו ורשה (1942) יצאה הוראה לשלוח למחנה המוות טרבלינקה את הילדים מבית היתומים של ד"ר יאנוש קורצ'אק. הנאצים הציעו אמנם ליאנוש קורצ'אק לעזוב את היתומים ולהינצל – אבל הוא סירב. וכך, ביום כ"ב בחודש אב תש"ב – 1942 צעדו 200 היתומים מגטו ורשה אל תחנת הרכבת בדרכם למחנה המוות, ובראשם יאנוש קורצ'אק. וכך תיאר זאת עד ראייה: "… זה לא היה מצעד לקרונות המוות. זאת הייתה מחאה מאורגנת, אילמת, נגד הרצח!… כל הילדים הסתדרו ברביעיות, וקורצ'אק הלך בראשם בעיניים מורמות, כשהוא מחזיק בידיהם של שני ילדים…" חנה סנש תולדות חייה ומותה
חנה סנש נולדה ב- 17 ביולי 1921 בבודפסט, בירת הונגריה. אביה – בלה סנש – היה סופר ועיתונאי ידוע, והוא נפטר כשהייתה חנה ילדה. חנה הייתה קשורה לאביה במיוחד, והיה לה קשה להשלים עם מותו. חנה גדלה במשפחה מבוססת, וגם לאחר פטירת אביה, חיה המשפחה בתנאים נוחים. אך כשהייתה בת 17 (1938), הגיעה למסקנה שעליה לעזוב את הונגריה, ארץ הולדתה, ולנסוע לארץ ישראל. בשנת 1939 הגיעה למסקנה שעליה לעלות לא"י. היא ידעה כי היא תזדקק לאישור מיוחד שיש להציג בפני השלטונות הבריטיים ששלטו באותן שנים בארץ. היא פנתה לבית הספר החקלאי בנהלל בבקשה להתקבל ללימודים במוסד. ברגע שהגיעה תשובה חיובית, הייתה הדרך לקבלת אישור הכניסה המיוחל סלולה. עוד באותה שנה עזבה חנה סנש את ביתה בבודפסט ויצאה לדרך לארץ ישראל. בנהלל למדה עד 1941 ועז הצטרפה לקבוצת צעירים שבנו את קיבוץ שדות ים ליד קיסריה. לחנה לא היה קל בקיבוץ. העבודות שהוצעו לה בקיבוץ לא משכו את ליבה, והיא השתוקקה לכתוב. עם הזמן גברו בה רגשות בדידות, חסר וחוסר נחת. לכן החליטה לפנות לפעילויות אתגריות חדשות. היא פנתה לארגונים שארגנו פעולות הצלה של יהודים באירופה, כדי להשתתף במאבק למען הצלת יהודים. ב- 1943 עברה מבחנים ובדיקות והתקבלה כמתנדבת לקבוצת צנחנים שמשימתם הייתה לצנוח על אדמת אירופה. במרץ 1944 צנחה חנה עם חבריה בקרואטיה, ליד הגבול ההונגרי. שם שהו שלושה חודשים בתקווה לסיוע של הפרטיזנים המקומיים. התעורר ויכוח בקבוצה אם לבטל את המשימה או אם לדבוק בה ולהיכנס להונגריה ללא התעודות המזויפות, שהיו הפרטיזנים אמורים לספק. חנה הייתה משוכנעת בדעתה שיש לדבוק במשימה. היא חצתה את הגבול ביוני 1944. מיד לאחר מכן נתפסה ע"י חיילים הונגרים ונשלחה לכלא בודפסט. היא הועמדה לדין באשמת ריגול וכאזרחית הונגריה גם בבגידה במולדת. חנה כפרה בהאשמות שכן לא ראתה עצמה הונגריה אלא ארץ-ישראלית. היא נלחמה על זהותה זו למרות שידעה שהיא מסכנת עצמה בעונש מוות. ב- 7 בנובמבר 1944, כשהיא בת 23, הוצאה חנה סנש להורג. השיר "אשרי" נכתב ב- 2 במאי 1944, בעברית, כחודשיים לאחר הצניחה בקרואטיה. זהו אחד משיריה האחרונים. השיר הולחן בידי דוד זהבי. אַשְׁרֵי הַגַּפְרוּר שֶׁנִּשְׂרַף וְהִצִּית לֶהָבוֹת, אַשְׁרֵי הַלְּהָבָה שֶׁבָּעֲרָה בְּסִתְרֵי לְבָבוֹת. אַשְׁרֵי הַלְבָבוֹת שֶׁיָדְעוּ לַחְדֹל בְּכָבוֹד… אַשְׁרֵי הַגַּפְרוּר שֶׁנִּשְׂרַף וְהִצִּית לֶהָבוֹת.
שיר מפורסם אחר של חנה סנש הוא "הליכה לקיסריה" השיר פותח במילים: "אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם". חסידי אומות העולם במלחמת העולם השנייה נהרגו 55-50 מיליון בני אדם. הם מתו בשדה הקרב, רעב, ממחלות, קור, עבודות כפייה. מעשיהם של חסידי אומות העולם היו קרן האור היחידה שזרחה בתקופה החשוכה של השואה. נשים, גברים וילדים אלו מלמדים אותנו שאומץ, מוסריות וחמלה לא נעלמו כליל באותן שנים חשוכות. התואר "חסיד אומות העולם" ניתן בימינו למי שנמנה עם המעטים שפעלו למען הצלת היהודים באירופה בתקופת השואה. התואר ניתן בהתאם לחוק יד ושם משנת 1953. מקור הביטוי "חסיד אומות העולם" הוא בהלכה, שבה ניתן תואר זה לגוי המקיים את שבע מצוות בני נח, ולאו דווקא למי שהציל יהודים. מאפייניהם של חסידי אומות העולם חסידי אומות העולם השתייכו לכל שכבות האוכלוסייה וסיכנו את חייהם למען היהודים מסיבות שונות: * יחסי שכנות טובים בינם לבין היהודים טרם המלחמה; מחאה נגד הנאציזם (ראו גם התנגדות גרמנית לנאציזם); * מניעים הומניטריים של עזרה לאדם בצרה; * שליחות דתית, שמירה על ערכי המוסר והאנושיות. * סיכון החיים היה כפול: הן מצד הגרמנים והן מצד שכניהם בני עמם מהפחד שילשינו עליהם. רבים היו המלשינים, וכמה מהמסתירים נתפסו והוצאו להורג. אזרחים מקומיים רבים באירופה סיכנו את נפשם למען הצלת יהודים. מעשי ההצלה נחלקים לכמה קבוצות: גויים שהסתירו משפחות יהודיות בביתם. אזרחים שעזרו להבריח יהודים אל מעבר לגבול. כנסיות ומנזרים שהסתירו משפחות יהודיות. למידע נוסף אודות חסידי אומות העולם ועוד מידע על חסידי אומות העולם. הקליקו על הנושאים לפתיחת קבצי הסרטונים  https://drive.google.com/file/d/1zsYq-CtHYvMAZuwhXhRGG-EnKqSyo_cR/view?usp=sharing |
 https://drive.google.com/file/d/19eg_EM0Zfx3BWjK-JNUQd_rerYgcmurU/view?usp=sharing |
|
לצפייה בסרטון הקליקו על התמונה  https://www.youtube.com/watch?v=Mj0_r6hdE3o |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
