|
|
היי אנשים!
אז קודם כל אקדים ואומר שראיתי רק את העונה הראשונה, ושלא קראתי יותר מדי תיאוריות לגבי הסדרה כדי לא לספיילר לעצמי.
אתם יכולים לראות את זה כחיסרון, או כפריבילגיה- שאתם יכולים כנראה לדעת אילו מהתיאוריות שלי נכונות, אילו אולי נכונות, ואילו שגויות.
כל התיאוריות כאן עומדות להיות תיאוריות מקוריות שאני העליתי על דעתי. אז אולי תוכלו למצוא כאן תיאוריות שעוד לא נתקלתם בהם, ואולי תוכלו למצוא תיאוריות שמתחברות עם תיאוריות קיימות.
בנוסף, סלחו לי, אבל אני מתכוונת להשתמש בשמות העבריים של כל הגיבורים שלנו, על מנת ליצור כמה שפחות בלבול בקרב אילו שאינם מכירים את הגרסאות המקוריות.
בואו נתחיל!
 אז איך בעצם עובדים הכוחות של עש לילה?
אז אנחנו יודעים שעש לילה צופה בתושבי פריז ומחכה להתפרצות של רגשות שליליים.
מעניין למה דווקא בפריז, דרך אגב. לאקומות שלו יש הגבלת מרחק? או שפשוט אין לו מה לחפש בערים אחרות כי הוא מניח שהגיבורים שלנו גרים בפריז?
בכל אופן, הוא מזהה רגשות שליליים, הוא הופך את אחד הפרפרים לאקומה, (אוקיי, נשים בצד את הבדיחות המובנות מאליהן של איך הפרפרים הגיעו לשם ומה אם נהרוג את כל הפרפרים)
שולח אותו אל האדם, מקצין ומחריף את הרגשות שלו, וגורם לו לחוש רגשות נקמנות.
חייבת לציין שהוא עושה את זה בהרבה חוכמה ובהרבה חיבור לרגשותיו של האדם- הוא מצליח להתחבר אפילו לרגשותיה של ילדה בת 4 שרוצה לשחק בבובות או לרגשותיו של רובוט, על מנת שיוכל להפוך אותם לקיצוניים. מצחיק שהוא מצליח להבין כל כך לעומק את הרגשות של כל אדם שהוא נתקל בו, חוץ מהרגשות של האנשים הכי קרובים אליו.
בכל מקרה, אחרי שזה קורה, החיפושית והחתול השחור רואים את זה- כמעט תמיד במו עיניהם ולא בטלוויזיה- משנים צורה, ומגיעים לשם.
הינה שאלה (שאולי קיבלתם עליה תשובה בעונות הבאות ואני לא יודעת)- האם אקומה יכול להשתלט על מרינט, נניח? האם אקומה יכול להיכנס לתוך העגיל שלה עצמו?
אם כן- איך, בעצם, מרינט תלכוד את האקומה?
ובכל מקרה- אם עש לילה יכול לראות את כל העיר פריז, ורואה מתי כל אחד מהאנשים בה חווה רגשות שליליים- מה לגבי הזמנים שבהם מרינט או אדריאן חווים רגשות שליליים? את זה הוא לא יכול לראות? מה לגבי הזמן שבו הם משנים צורה? גם את זה הוא לא רואה?
הוא אולי חשב להתקין מצלמות באזור, כדי לתפוס אותם משנים צורה? לשתול עליהם מצלמות בזמן הקרב? משהו?
והינה עוד שאלה- למה להסתפק באקומה אחד בכל פעם? אם הם בקושי מתמודדים עם נבל אחד, איך הם יתמודדו עם כמה בו זמנית? או שאת זה הכוחות שלו לא מסוגלים לעשות?
ואם אפשר לשלוח רק אקומה אחד בכל פעם- כל כך בעייתי לאתר אנשים עם רגשות שליליים במקומות אחרים בעולם? על ידי יצירת עוד ועוד נבלים, אפשר להעסיק את החיפושית והחתול השחור למשך כל חייהם. איך הם יתמודדו עם זה?
מצד שני, לאבא של אדריאן יש גם חיים משל עצמו, אז... השאלה האחרונה יורדת, אני חושבת.
ושאלה נוספת- למה הציגו לנו את המופלאים של החיפושית ושל החתול השחור בתור המופלאים הכי חזקים שיש- אם בעצם, המופלא של עש לילה יכול ליצור העתק מושלם של הכוחות שלהם? המופלא של עש לילה יכול לתת לכל אחד אילו כוחות שהוא רוצה, כולל הכוחות של החיפושית והחתול השחור. איך זה שסיכת העש היא לא המופלא החזק מכולם?
כנראה שלכל השאלות האלה, או לפחות לרובן- הסדרה לא תוכל לתת לנו תשובות.
 ההבדל בין מרינט ואדריאן לבין החתול השחור והחיפושית
אז אנחנו יודעים שמרינט מאוהבת באדריאן ושאדריאן מחבב את מרינט, אבל שאדריאן כנראה לא נותן לעצמו להתמסר למרינט, כיוון שהרגשות שלו כלפי החיפושית חזקים יותר.
וכנל גם לגבי החיפושית והחתול השחור- החיפושית מחבבת את החתול השחור כידיד בלבד, אבל היא לא חושבת עליו כבן זוג פוטניציאלי, כיוון שהיא מחבבת את אדריאן.
האמנם זה אותו הדבר?...
בחלק השני של הפרק בו מרינט ואדריאן הכירו, אפשר היה לראות מאוד בקלות את החיבור ביניהם. על אף שבכל הסדרה אנחנו יכולים לראות מאוד בקלות שמרינט רוצה יותר מידידות עם אדריאן, בפרק הזה יכולנו לראות דיי בבירור שיש גם לאדריאן אילושהם רגשות רומנטיים כלפי מרינט.
לעומת זאת, האם החיפושית מרגישה את אותו הדבר כלפי החתול השחור?
החתול השחור מפלרטט עם החיפושית כל הזמן, והיא דוחה אותו פעם אחר פעם.
היו פעמים בהן נראה היה כאילו מרינט ממש רוצה להקיא אחרי שהוא ניסה לנשק אותה, וכשאליה השוותה בינהם, מרינט מחתה בתוקף.
פעמים רבות נדמה היה שלחיפושית אין שום רגשות רומנטיים כלפי החתול השחור- בכלל. זה לא נראה היה כאילו היא מעוניינת בו, אבל מעדיפה את אדריאן- נראה כאילו היא לא מעוניינת בו כבן זוג בכלל.
אם כן, מה בעצם ההבדל? למה מרינט מחבבת את אדריאן, אבל לא את החתול השחור?
והאם יכול להיות שיש סיבה נוספת שבגללה אדריאן מעדיף את החיפושית ולא את מרינט?
ובכן, בעיניי, ההבדל הכללי בין מרינט לבין החיפושית ובין אדריאן לבין החתול השחור, הוא תדמית הביטחון העצמי.
כאשר אדריאן הופך לחתול השחור, הוא מתחיל לשחק משחקי מילים, להתנשא על האויב, ולהיות הרבה יותר פלרטטן והרבה יותר ישיר ממה שהוא כאדריאן. כאדריאן, הוא הרבה יותר מאופק ומנומס.
ההבדל אצל מרינט פחות חזק, אך גם הוא קיים. כמרינט, היא מוצגת בפני החברה כדמות חלשה וביישנית, שמאחרת ומבריזה לאירועים חשובים, ונעלמת מהעין בכל פעם שמשהו גדול ומפחיד עומד לקרות. כך העולם רואה את מרינט, וכך היא גם דואגת להציג את עצמה.
כאשר מרינט היא החיפושית, היא מרשה לעצמה להפגין הרבה יותר ביטחון מול החבר´ה הרעים, היא בטוחה בצעדים שהיא עושה ונותנת פקודות לחתול השחור ללכת אחריה.
נראה שהמסכות והאופן שבו תושבי פריז מסתכלים על השניים עושה את שלו- שניהם מרגישים הרבה יותר ביטחון עצמי כאשר הם בדמות הזו.
אם כן, אנחנו יכולים לנחש שהסיבה שאדריאן מחבב יותר את החיפושית ופחות את מרינט, היא מכיוון שהוא מעריך יותר נשים חזקות ובעלות ביטחון עצמי. זו גם הייתה הדרך בה הוא התאהב בחיפושית מלכתחילה- כשהיא עמדה באומץ מול עש לילה בפעם הראשונה.
אבל מה לגבי מרינט? האם היא אוהבת גברים חלשים?
אני חושבת שהאופצייה הזו איננה מתקיימת מכמה בחינות- קודם כל, כאשר היא מרינט, היא מפגינה יותר חולשה מאדריאן, כך שביחס אליה, הוא עדיין לא גבר חלש.
ודבר שני, ישנם הרבה גברים בסדרה שחלשים יותר מאדריאן.
אם כן, מה יש בו, בחתול השחור, שמרינט לא אוהבת?
ובכן, לדעתי?- הביטחון העצמי של החתול השחור מוקצן ואינו תואם מציאות.
החיים של אדריאן דיי קיצוניים- הוא חי או בצלו של אבא קשוח שלא נותן לו לצאת לפגוש חברים, וללא אמא בסביבה, וכך אדריאן יורש את הקשיחות והקיצוניות של אבא שלו- או שהוא החתול השחור, ללא גבולות, נלחם בכוחות האופל.
כל החיים של אדריאן קיצוניים למדי, ואפשר להניח שבצלו של אבא שלו, כאשר הוא אדריאן- הוא מרגיש שעליו להיות מאופק ועדין.
לעומת זאת, כשהוא הופך לחתול השחור- הוא מרגיש שכל המחסומים שיש מעליו נפרמים, והוא חופשי להיות מי שהוא רוצה להיות. האדם שהוא רוצה להיות הוא אדם ללא גבולות, פלרטטן, ללא שמץ של פחד או של חוסר ביטחון עצמי. אדריאן מנצל כל רגע כחתול השחור כדי לחיות את החיים שהוא רוצה לחיות.
אלא שהכוח הזה, בעיניי, הוא אינו אמיתי- בחיים שלנו, אנחנו חייבים לחוות חוסר ביטחון לפעמים- כי אם נלך בעיוורון אחרי הדרך שבחרנו, לא נראה שטעינו ונפספס ברירות אחרות שיש לנו בדרך. הבחירה שלו להיכנע ליצרים שלו ולא להסתכל לאחור אולי נראית מבחוץ כמו ביטחון עצמי מופרז- אבל בתכלס, זה לא חוזק, זו פשוט חוסר יכולת להתמודד עם רגשות שליליים כמו חוסר ביטחון עצמי.
מרינט, בכל אופן, לא אוהבת את הקיצוניות הזו. מה שהיא אוהבת באדריאן זה את הרגישות שלו ואת הביטחון העצמי האמיתי והכנה שלו. דווקא כשהוא חי בצילו של אבא שלו, כאשר אדריאן מצליח לעמוד על שלו, לצאת ולעשות מה שהוא באמת אוהב ורוצה לעשות- הוא מתמודד מול דברים שקשים לו יותר מאשר להתמודד מול היריבים ששולח עש לילה- ועל כך, מרינט מעריכה אותו יותר.
אולי, עם הזמן, החתול השחור ילמד גם הוא להסתכל על הדברים באופן יותר קיצוני, ולהתנהג באופן יותר חכם, ופחות מפחד מרגשות. מה דעתכם?
בכל אופן, אם אדריאן מחבב את החיפושית והחיפושית מחבבת את אדריאן- כשהחיפושית היא החיפושית ואדריאן הוא אדריאן, הם יכולים להיות זוג גם מבלי לדעת את הזהות הסודית שלהם.
חבל שכמעט ורק החתול השחור מבלה זמן עם החיפושית ולא אדריאן, וכמעט ורק מרינט מבלה עם אדריאן, ולא החיפושית.
 המטאפורה שמאחורי הסדרה
ונסיים עם קצת כיף. עם הסיבה שאני נהינתי לראות את הסדרה הזו.
על אף שיש בסדרה הרבה סטירות, אותן ציינתי בעיקר בשאלה הראשונה, משהו באווירה של הסדרה גורם לה להיות פשוט ממכרת וכייפית לצפייה.
ואני חושבת ששמתי את האצבע על למה היא מהנה, לפחות בשבילי.
והיא, כי אני רואה פה מטאפורות לדברים שאני חוויתי באופן אישי, ואני חושבת שכולנו כמעט חווינו אותם בעברנו בצורה זו או אחרת.
בואו ננתח את מה שקורה כמעט בכל פרק- אנחנו רואים סיטואציה של חיי היומיום, שבה מישהו מגיע למצב שהוא נשבר. אנחנו מתחברים לרגשות הקיצוניים שלו, בזמן שהוא בורח משם בריצה.
מה היה קורה אם עש לילה לא היה שולח אקומה בשלב הזה?
אנחנו מתחברים לרגשות של אותו האדם, ומרגישים אותו מרגיש חסר אונים. מרגיש שהוא רק רוצה להיעלם. מרגיש שהוא לא יחסר לעולם עכשיו.
קרתה לכם פעם התחושה הזו? שאתם לא יודעים לאן להמשיך? שאתם חסרי אונים לחלוטין? שאתם פשוט רוצים להיעלם?
אבל החיים ממשיכים. ואתם צריכים לבחור מה לעשות עכשיו. אבל אתם לא רואים שום אפשרויות. אף נתיב ללכת בו, אף בחירה איך להמשיך את החיים שלכם.
ואז, מגיע עש לילה, ומנצל את האדם הנואש הזה.
ועד כמה שכיף לנו לראות מישהו במצב של חוסר אונים כדי להרגיש טוב עם עצמנו- הסיפוק גדול הרבה יותר כאשר כלי המשחק בעצמו רוצה להיות כלי משחק.
מגיע עש לילה ונותן לו אפשרות נוספת. אפשרות לבלוט. אפשרות לגרום לכולם להסתכל עליו בפחד. אפשרות להראות לכולם שאתה יותר חזק ממה שהם חשבו. אפשרות לגרום להם להצטער שהם אי פעם זלזלו בך.
והכי חשוב- להראות לעצמך, ככה, שאתה לא חלש כפי שחשבת.
אחד הדברים שהסדרה הזו עושה ממש ממש טוב- הוא שהיא גורמת לנו להזדהות לא רק עם הגיבורים, אלא גם עם הנבלים- ובסופו של דבר, כשהחיפושית מצילה אותם- גיבור ונבל עובדים יחד.
בסוף כמעט כל פרק, אנחנו רואים ומגלים שיש דרך אחרת. הדברים מסתדרים לטובה מבחינת הדמות שהרגישה קודם חסרת אונים, הדמות מוצאת דרך להפוך את החיים שלה לטובים יותר גם בלי קשר להפיכתם לנבל. מה שמראה לנו שגם כאשר יש לנו תחושה שאין לנו דרך לברוח- אנחנו נמצא את הפתרון בסופו של דבר.
תחושת הסיפוק הזו זו התחושה שסוגרת כל פרק, וזו התחושה שאנחנו יוצאים איתה וזוכרים את הסדרה בזכותה. אני חושבת שזו הסיבה שכל כך קל להזדהות עם הסדרה הזו ולהתחבר אליה.
מקווה שנהינתם! ספרו לנו בסקר אילו תיאוריות תרצו לשמוע בפרק הבא!  לפרק הבא |
|
