staaam3@walla.com

 

מדברי החיד"א

החיד"א

הבן איש חי-

  בספרו עוד יוסף חי (פרשת ויגש אות ג) שכתב שם בענין זה של אמירת למנצח בנגינות וזה לשונו:
"כשאומר למנצח בנגינות מזמור שיר המצוייר בצורת המנורה על קלף או על נייר יזקוף את הציור של המנורה שמסתכל בו כדי שיהיה הציור זקוף לפניו כדמיון המנורה שהיתה זקופה ועומדת בהיכל ולא יניח הציור מושכב ושטוח לפניו גם יזהר לכוין במזמור הנזכר בשם פא"י בראשי תבות: י'אר פ'ניו א'תנו ובשם סא"ל בראשי תבות: א'תנו ס'לה ל'דעת. ואלו השמות שניהם בגימטריא 91 והם ממונים על הפרנסה, "גם יכוין בסופי תבות: ארץ' נתנה' יבולה' יברכנו' אלהים' אלהינו' שעולה 152 כמספר "עין טובה".

יש נוהגים לומר מזמור למנצח בנגינות בצורת המנורה אף בסיום תפילת שמונה עשרה, והוא על פי מה שכתב רבינו האר"י ז"ל
בספר שער הכוונות (דרושי תפילת השחר דרוש ג עמוד צא) שכתב שם, גם תאמר בכל יום אחר תפלת ערבית ומנחה ושחרית אחר העמידה קודם אלהי נצור
.מזמור ס"ז והוא מזמור למנצח בנגינות מזמור שיר אלהים יחננו כו' ויכוין שיש בו שבע פסוקים זולת פסוק ראשון ויש בו מ"ט תיבות
,וכונת מזמור נרמזה בכוונת העומר, ועוד יכוין כי ראשי תבות שלושת פסוקים הראשונים הם אל"י וראשי תבות וסופי תבות פסוק האמצעי הם י"ה
.וראשי תבות שלושת פסוקים האחרונים הם יא"י כמנין שם אהי"ה. וסופי תיבות שלושת פסוקים הראשונים הם הכ"ם 65 כמנין אדני וכמנין הלל
. וסופי תיבות שלושת פסוקים האחרונים הם מו"ץ, שזה צום, 136 כמנין קול , וכמנין ממון. שתשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה
והזכיר ענין זה ג"כ הגרי"ח בס' בן איש חי (ש"ר פ' בשלח אות כג) שכתב, קודם אלהי נצור יש נוהגים לומר מזמור שיר למעלות אשא איני אל ההרים
.ומטו בה משם הרמ"ז ז"ל, ובדברי רבינו האר"י ז"ל לא נזכר זה, אך בספר הכונות דף קע"ג כתוב לומר מזמור אלהים יחננו בצורת המנורה קודם אלהי נצור
וכל אחד יעשה כפי מנהגו בזה. וכן הביא גם ר' יום טוב אלגזי

בכל המזמור יש 216 אותיות, שזה בגימטרייה "גבורה". וזה כנגד שם בן ע"ב אותיות שבו קרע משה את הים
שהוא שם המורכב מ 72 שמות קטנים שכל אחד בן 3 אותיות. שמורכב משלשה פסוקים סמוכים שכל אחד מהם בן 72 אותיות
:והופכים את הפסוק האמצעי ולוקחים אות מכל פסוק לפי הסדר. שמות פרק י"ד פסוקים יט-כא
:ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם
:ויבא בין מחנה מצרים  ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה, כל הלילה
:ויט משה את ידו על הים ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים
.בגימטריא 72 זה "חסד". 3 פעמים "חסד" זה 216 שזה "גבורה". וכנגד זה יש במזמור ס"ז 216 אותיות

הרב פתח הדביר במהדורא תנינא (סימן רל"ד סימן קטן ד') שהביא שם את דברי הרב מנחת אהרן ז"ל בעניני תפילת שחרית שכתב
.שבכל יום נצטווינו להטיב הנרות בבית המקדש ולהדליק המנורה, וכבר נתבאר לעיל שהטבת חמש נרות קודמת לדם התמיד, ודם התמיד להטבת שתי נרות
וכיון שאמרנו פרשת התמיד נגד שחיטת התמיד, ואנו עתידין לומר שמונה עשרה כנגד דם ואמורי התמיד. על כן מוכרחים אנו להפסיק במזמור נגד המנורה
.שיחשב כאלו הטבנו נרותיה והדלקנו אותה, ויהיה דומה להדלקת המנורה שהיה עושה הפסק בין הטבת חמש נרות לשתי נרות
.ומטעם זה אנו אומרים גם למנצח בנגינות בתפילת מנחה אחר תפילת העמידה, שאמירה זו היא כנגד הדלקת המנורה של בין הערביים

.ומעל המנורה כותבים את הפסוק (תהילים לו פסוק י): כי עמך מקור חיים באורך נראה אור
.שיש בו 7 מילים. על כל קנה מילה. ועל הקנה האמצעי "חיים". שזה השבת, שכל החיים שלנו באים מהשבת
וטוב לומר פסוק זה לפני שאומרים את המזמור