תהילים א

א) אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא

עמד ובמושב ליצים לא ישב"

 אושר למתרחק מדרכי החטא וגרורותיו מחשבת רשעים ולצים העושים צחוק ומקרבים לזימה. וע"פ הסוד ניראה שדורש פה להסתלק מעצת הרשעים היא עצתם הרעה של המדיחים מהבן(בר). ויושם לב שכסדרם מופיעים כאן שהרי קודם ישנה מחשבה ללכת באיזו דרך אחרי כן יעלה על דרך זו ולבסוףכשיתעיף יעמוד בה ויחפש מקום לשבת וכן אף פה

ג) "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול"

דברים כ 19 " כי תצור אל עיר ימים רבים  להלחם עליה ולתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבוא לפניך במצור "

  וישוע בדבריו אמר " ואם כך יעשה לעץ הלח מה יעשו ביבש" דבריו דורשים ביאור  יובש פנימי בעץ  קשור בחטא ובמוות.  ע"י התורה באה החיות  לאדם  כמו שכתוב " צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה .שתולים בבית יה בחצרות אלוהינו יפריחו  עוד יניבון בשיבה דשנים ורעננים יהיו " והיפוך דבר בחטאים שהחטא  מביא לשריפה פנימית בתוך האדם  ככתוב  פרק  צד " בינו בוערים בעם  וכסילים מתי תשכילו " ועל כן נעשים ליבשים  ככתוב ירמיה יז " מקוה ישראל יהוה כול עוזביך יבשו וסורי בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את יהוה ". וביחזקאל לז חזון העצמות היבשות אומרים ישראל  " ויאמר אלי בן אדם העצמות היבשות האלה כול בית ישראל המה  הנה אומרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותינו נגזרנו לנו "וכן מוצאים בישעיה נו בהקשר לגוים בהם בחר ה' " ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל יהוה לאמור הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש" והענין הוא שכשהאדם נסמך אל הקב"ה המכונה מים חיים אז הוא עץ ירוק ובעל פירות וכשסר ממנו ומתרחק מהמים נעשה לעץ יבש ומרקיב וקרוב לבערה .

ויש ובדיבור על עצים  מתכוונים לקולקטיוו לכול ישראל  המכונים יער , לבנון, ארזים וברושים  כול אלו רמזים לישראל בכתובים .

4 " לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח"

ועניין הזה של הרוח המדיפה את הרשעים  שהם המוץ חוזר הרבה. ישעיה יז13 " ורודף כמוץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה" ישעיה נ"ז 13 " ואת כולם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי" ירמיה כב22 " כול רועיך תרעה רוח" תהילים לה5 " יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו חושבי רעתי יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה" תהילים פג14 "אלוהים שיתמו כגלגל כקש לפני רוח" איוב כא18 על הרשעים " יהיו כתבן לפני רוח וכמוץ גנבתו סופה" וכן בעוד דוגמאות רבות רואים את השימוש  בדימוי זה שראו ברוח הקודש שבאמת רוח עוברת ומפיצה את כול הרשעים כאשר היה במצרים שישראל עברו בים שבלע את המצרים ועל כן נאמר בישעיה " והרשעים כים נגרש" שעתידים הרשעים להפוץ מפני הרוח הבאה. וזאת כיוון שאין להם יסוד תחתיהם. ונאמר  פרק א "על כן לא יקומו הרשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים" שלעתיד לבוא נושף ברוח הזו ומי שרשע נושב עימה ומי שצדיק נשאר שתול.

והוא עניין עמוק שהרשעים למעשה קיומם הוא קיום של אשליה וכול עניינם בחינת הצדיק וכינונו. כמו שכתוב בתהילים ז " "יגמור נא רע רשעים ותכונן צדיק" היינו ע"י פעולת הרשע מתכונן הצדיק וזו משימתו כי ע"י שמתענה בידי הרשעים נעשה לצדיק שזוכה לסבול על שמו מה שמחורף אצלם,ככתוב  תהילים קכה "כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם " כי באמת אין לקב"ה כול בעיה להפיל הרשעים אלה שכול העניין האמור הוא בכינון הצדיקים, מה שהצדיקים לא רוצים להאיר האור שטמון בהם וע"י שמייסרים אותם הרשעים  מסתלק מהם שאור הטומאה שדבק בהם .וזהו מה שנאמר ע"י חבקוק הנביא " על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעוקל" הינו ע"י סבל  שגורם לצדיק מביא לכינונו להיות צדיק אמת.

 למפתח פרקים

תהילים ב

קשור אור פני מלך   במחשיכי עצה .

 א)"למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו" באמת כבר עכשיו  רואים בעולם  שיש מלחמה גדולה כנגד המשיח וכנגד יהוה, כי צבאות של טומאה וכפירה נשלחו אל העולם להדיח מהאמונה ולדבר כול שקר וטועה למען הסר הנאמנים מדרך האמת.  ומדברים כפירה בכלל כנגד יהוה שאין אלוהים ח"ו ומביאים ראיות  לשקרים שלהם, וממשיכים עד נקודה כזו שרוצים להפוך שקר שלהם לאמת ועבירה שלהם לחוק, ויגיעו עד למצב שבו  יאחזו באוחזי האמת להכחידם כאשר היה בתקופת אחאב ואליהו. ויוצרים בעולם שמד רוחני וגם בדברים שניראים כאילו לא קשורים בכלל ליהוה ולמשיח תדע שהכול קשור בכך וכול מה שמדבר  הפך מהאמונה ולא מתקשר עימה הוא אויב לנפש ובא להדיחו מדרך האמת. כי היצר הרע תחילת ענינו שבא אלייך כאילו בדברים קלים. כדרך שבא אל חווה  ואינו רוצה לדבר ברורות שבא להדיח  כמו שכתוב באגג מלך העמלק " וילך אליו אגג  מעדנות " שמואל א  כי הם מדברים דיבורים עדינים ומלבישים כפירה שלהם במה שהאנשים אוהבים לשמוע ויצרו אידיאל חדש של אנשים מורדים וצעירים ,רוח נעורים מרד ויצר והכול הולכים אחריהם אבל סופם קרב  כי הקב"ה בעזרת השם ובמהרה יגלה את סודם  מה שיעצו להדיח, כי כול שקר שלהם יפול ויטבע אל מצולות לא יוודע ולא יזכר וכול אוחזי דרכיהם יבושו,

ויש להם עוד כת של שקרנים המופיעים כיראי יהוה אף שהם כופרים בו בעיקר  והם עוטים עצמם בתחפושות ובאדרת שיער למען כחש  כדי שיגלו בפני בני האדם כאוחזי האמת אבל באמת כול מחשבתם כנגד יהוה וכנגד משיחו והם רודפים את הולכי האמת ועדת העמלק הזו פרושה בכול העולם  ותדע להבחין בהם לפי שלושה סימנים שאתן.

א) שונאי צדיק האמת הוא המשיח בן יהוה כי אפילו שומרים כול מצוות התורה ומבלים כול ימיהם בתפילה אם נועצו רעה על יהוה ועל משיחו יכרתו מארץ וימחו מספר חיים. כי המשיח הוא כמו יהוה והמדבר סרה על המשיח הוא המדבר סרה על יהוה. כי יהוה הוא המשיח כי שם יהוה ירמז על מידת החסד  ושם אלוהים מידת הדין גבורות  "באלוהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר " ועיין בליקוטי מוהרן  שפירש " ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד  מה שמפריד בין הטוב והמיטיב לבין דיין האמת ולעתיד כשתמלא הארץ דעת אז הכול הטוב והמיטיב- ובאמת כול זה היה "איך  נחפשו עשו נבעו מצפוניו " יען חשבו להימלט מהמאמר ההוא של זכריה " ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד " וכעין ששאלו  ב(פסחים נ-א) " וכי האידנא לאו הוא אחד ?" ( היינו ומה עתה אינו אחד ?" ואז הביאו הפירוש של  הטוב והמיטיב וחשבו לכסות הפתח  ואין הקומץ משביע את הארי ולא רק שלא  תפרו הקרע אלה בתופרם הרבו הקריעה  עד אשר נגלה יסודו - שהרי לא נעלם שאמר שם זכריה  " ביום ההוא יהיה יהוה אחד "  ורק אחרי הוסיף " ושמו אחד "  ולעניין שמו נוכל לסבול כמה סיפורים אשר יבדו על אשר נסתר מבני אדם כי מי יודע? אבל בעניין " והיה ביום ההוא יהיה יהוה אחד " אין הדבר כן . שהרי "הדרא קושיה לדוכתה "  נשוב לאשר שאלו משתמע שכעת אינו אחד ? ורק לעתיד יהא אחד.

ורש"י אומר  על מאמר ישעיה  (מה 1-7) " ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים " שתרגומו " נושע במימרא דה'" ורש"י מפרשו במלך המשיח  וכן אראנו ולא עתה  במאמר בעל דברי החיים מצאנז  אשר עליו מסופר (בספר בית שלמה, סטריזובזוונקאטש), כי אמר פעם בזה הלשון: "אם היה לי באפשרותי למצוא ולצרף איתי תשעה אוהבים וידידים נאמנים אשר לבבם כלבבי... היינו הולכים לשוח בשדה, ולהפציר בתפלות ובתחנונים ולא נשוב אל בתינו עד אשר ישראל נושע בה' תשועת עולמים, בגאולת עולם בביאת משיח בן דוד" והוסיף: "אחד יש לי - מחותני ר' שלמה מסטריזוב, וחסר עוד שמונה" אם כן לפי רש"י  ישראל נושע  בה'  הכוונה במלך המשיח  מפה ששם יהוה הוא שמו של משיח כי יש להם שיתוף בשם כמו שנאמר (שמות כג 21 " השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו " מה עניין ששמו בקרבו ללא ישא לפשעכם ?  כיוון שאתם מנאצים שמו נימצא אתם מנאצים שמי  וזה הנאמר (ישעיה נב " מושליו יהללו נאום יהוה ותמיד כול היום שמי מנואץ " עונה לו ירמיה " פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל  הייתי לשחוק כול היום כולה (ההמון) לועג לי " תהילים עד 22 " קומה אלוהים ריבה ריבך זכור חרפתך מני נבל כול היום " כי מושלי העם הזה  אשר בירושלים  המה ניאצו השם הקדוש ויבטחו על טועה להדק החבל סביב צוואר העם ולהבטיח להם שווא הבל דבר לא יקום דברי רהב והוות  כי נועצו יחדיו על שם יהוה הוא שם המשיח אשר היה לפי עצתו נסתר מקדם מימות עולם  ועתה נגלה בקרב גויי הארץ על כן יעלו ויצליחו ויתנו ישראל לחרפה  עד ימלאו כוס עוונם קובעת תרעלה מוכנה לם שנות דור ודור  כי קרובה העת  אשר אאיר בציון להחיות לבב נדכאים לפתח בני תמותה לספר בציון שם אלוהינו אשר היה להם לחרפה  כי משיחנו הוא הנאמר מקדם מפי הנביא " הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ: בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכּון לָבֶטַח וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ יְהוָה צִדְקֵנוּ"ואתקרי שמו מן קדם אמר אונקלוס  על פסוק " ויקרא שמו פלא יועץ אל גיבור אבי עד שר שלום "  לרמוז ששמו הוא " קדם "  כי הוא קדום לימות עולם  כאשר אמר הרד"ק  בדבריו על מיכה ה-1  " ומוצאתיו מקדם מימי עולם כי מוצאות המשיח בזמנו יאמרו כי מקדם מזמן רב היו מבית לחם זהו דוד כי יש זמן רב בין דוד ובין מלך המשיח, וזהו אל שהוא מימי קדם מימי עולם "  ואם תאמר  לא נכון הבינותה מה תעשה למאמרם ששם המשיח הוא  נברא קודם בריאת העולם ורבי יוסי הגלילי במיכה רבתי יאמר לנו ששמו של משיח נקרא שלום שנאמר " אבי עד-שר שלום " והנה אם ידבר על שר שלום מה יעשה לאבי -עד  כי זהו אותו עניין   של  " מקדם לימי עולם " ואותו העניין של " לפני שמש ינון שמו (ראה פירוש רש"י מחבר מקדם עם ינון שמו עם אבן מאסו הבונים ) ועניין "'ויהי בנסעם מקדם' (בר' יא, ב) - אמר רבי אלעזר ברבי שמעון: הסיעו עצמן מקדמונו של עולם. אמרו: אי אפשינו לא בו ולא באלוהותו וזה עניין האלוהים  אשר מרדו בו  ויקבעו אותו כדברי הנביא מלאכי " היקבע אדם אלוהים כי אתם קובעים אותי..במארה אתם נוארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו " ואם  תשאל במה  קבענוך ? כאשר  שאלו במלאכי ג יענה אותם ישעיה  " הוי רב את יצרו חרש את חרשי אדמה היאמר חמר ליצרו מה תעשה ופעלך אין ידים לו הוי אמר לאב מה תוליד ולאשה מה תחילין כה אמר יהוה קדוש ישראל ויוצרו האותיות שאלוני על בני ועל פעל ידי תצוני" כי הם רבים עם יוצרם באשר לא יקבלו עדותו והקימו עדותם להפיל עדותו  ופעלך אין ידים לו  שהיו מחסרים באלוהים  כי אחר שלא קיבלו בנו אשר הוא מעיד עליו " בני אתה אני היום ילדתיך " ויאמר לא הוא והוא מלאך יהוה אשר שמו בו  נימצאו מכחשים באדונם אחר  אשר  ריקנוהו מתוכן והלבישוהו בלבושי מחשבתם ומה שאמר " ולאשה מה תחילין שדחו לידת הבתולין של המשיח אחר אשר העיד בהם ישעיה  בפרק ז " הנה העלמה  הרה ויולדת בן וקראת שמו עמנואל " ואחר שדחו האות הגלוי ההוא הקימו לעצמם אותות בדוים כפי משאלות ליבם ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים  ואף שעצמם  העידו  במדרש  רבי משה הדרשן  פרשת מקץ על הפסוק " ופרעה חולם " בוא וראה שלא כמידת הקב"ה מדת בשר ודם. בשר ודם מכה באיזמל ומרפא ברטיה והקב"ה אין אמונתו כן אלה בדבר שהוא מכה בו מרפה זהו הדרש " כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך " וכן אתה מוצא בישראל בדבר אשר הכם בו בדבר מרפאם : חטאו בבתולה שנאמר " ושם עשו דדי בתוליהן " (יחזקאל כג-3) ולקו בבתולה שנאמר " נשים בציון עינו בתולות בערי יהודה " ומנחמם בבתולה שנאמר " שובי בתולת ישראל שובי אל עריך אלה עד מתי תתחמקין הבת השובבה..." ומנחם בבתולה לא יכול להיות על הפסוק הניסמך לו שהרי שם הבתולה היא כינוי לישראל עצמם  אבל מנחמם בבתולה הוא בן האשה הוא המשיח  שגם אחד משמותיו במדרשיהם הוא " מנחם"

ב)( שונאי ישראל  בקרב הגויים)  כי לא ידעו ולא הבינו שישראל הוא המשיח בקרב העולם בין העמים, והוא מעונה וסובל בעבור יהוה ומה שעיניהם עיוורות והאמת רחקה מהם זה הנסתרות ליהוה אלוהינו לא לנו להבין  כי הרוב מהם בחינת קורבנות מלבד כת לצים שבתוכם שהם יודעי האמת  אבל שתו להדיח שמו אותותם אותות.  ולא יהיו אלו בקהל החיים.

ג) זרע עמלק המכניסים כול טינוף וכול טומאה  בקרב הארץ . המרבים מכשלות והפקרות וכול מחשבתם רחוקה מהקדושה כול פעלם ומחשבתם כנגד יהוה וכנגד משיחו ולא בשוגג אלה ביד רמה עליהם נאמר  בישעיה א " ועוזבי יהוה יכלו "

 רש"י מפרש " רבותינו דרשו הענין על מלך המשיח ולפי משמעו יהיה נכון לפתורו על דוד עצמו "  וכי נסוגים דבריהם מפני דברו? ומה פירוש הנכון בעיני  אם כן הם לא פירשוהו נכונה  אם היסוד אינו עומד איך יעמדו הקירות שעליו ובהימוט היסוד ימוטט הבית כולו ואחת היא מי הטועה רש"י או הם עצמם והנראה  לנכון הוא שפירושם היה מסייע בידי מאמיני ישוע בויכוחיהם עימם ועל כן ראה רש"י צורך לתת בו טעמים חדשים " לדוד בשנותו את טעמו ".

ב)  כשתהא המולה בעולם והגויים יחברו כולם לאחד אז תדע שעומדים  כנגד ה' וכנגד משיחו. וזו הסיבה לכינוסם

" על יהוה ועל משיחו" שבאים כנגד ישראל שהוא משיח ה' בעולם. ועל עניין זה נחלקים הרבה ונזכיר רק שישעיה נ"ג מפרשים הרבנים שזהו ישראל הסובל בעד כול גויי עולם. ומפרשים שעם ישראל הוא משיח העולם. ואף שאינו נכון בפרק נ"ג באופן כללי הוא נכון שבאמת ישראל ומשיח קרובים מאוד. ולכן במקומות רבים אינו בוש מלקרוא להם משיח. שעשה אותם זה כנגד זה. כשראה ה'  אברהם מקריב  יצחק בנו אמר לו אתה הקרבת בנך ואני מקריב את בני. כשם שבנייך ישראל יוקרבו על המזבח כן זה ילך אל הצלב. שנים  עיוורים משיח וישראל במשיח נאמר ישעיה נ10 " מי בכם ירא יהוה שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו"ועל ישראל נאמר ישעיה מ"ב19 " מי עיור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשולם ועור כעבד יהוה"

משיח וישראל קרוים עבד ה' משיח וישראל קרוים (בכור )משיח שנאמר בזכריה יב ( וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור ) ובתהילים פט ( אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ ) שהוא בכור מכוח עליון כישראל שבכורים מכוח עליון שבאמת הבכורה לישמעאל ולעשיו. וישראל בכור שנאמר בו שמות ד ( כה אמר יהוה בני בכרי ישראל)

משיח וישראל קרויים תולעת שנאמר ישעיה מא ( אל תיראי תולעת יעקב) ומשיח קרוי תלעת שנאמר בו תהילים כב (ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם ).

משיח וישראל קרוים בנים למקום ,משיח וישראל קרוים אריות, משיח וישראל קורבנות בעבור דרך ה' , משיח וישראל קרוים משיח, וישראל  שכתוב חבקוק ג13 " יצאת לישע עמך לישע את משיחך" כן תהילים פ"ד10 "מגיננו ראה אלוהים והבט פני משיחך " תהילים ק"ה15 " אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו"אבל קל"ב10 " בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך" ואין משיח צריך סינגורו של דוד בפני ה' אלה ישראל זקוקים לעזרת המשיח המכונה דוד כמו שכתוב שמואל א י"ב 22 " כי לא יטוש יהוה את עמו בעבור שמו הגדול " .ומדבר פה גם  מפלישת המלכים אל ישראל באחרית שבזה קמים על יהוה מוסיף האבן עזרא “ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו “ נוסדו מגזירת סוד

 3" ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו"כביכול מביאים להם חופש אולם באמת אין זה אלה שקמים על יהוה ועל משיחו  ככתוב  תהילים סד  " תמנו חופש מחופש "  חופש שהוא בתחפושת למעשה מכניסים אותם בעבדות גרועה ממה שהיו בה בתחילה .

וזה הסבר "מוסרותימו " המוסרות שלהם ברבים וכן " עבותימו " העבותים שלהם  עבותי הרשעים  כי תמיד בכתובים עבותים מובאים בצמידות לרשעים  כמו  תהילים קכט " יהוה צדיק קיצץ עבות רשעים " וגם בפסוק  אומרים הרשעים נשליכה לשון רבים ועבותימו  העבותים שלנו. ועבותים האלו הם ההשלכה שמשליכים מהמשיח. ועבותים הם סוג של חבלים  אך מעובים מהם  ואומר מיכה ב " לכן לא יהיה לך משליך חבל בקהל יהוה "   מצילים בחבל  ומדיחים בחבל ככתוב  ישעיה ה 18 " הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה " וגם  נחמיה א " חבל חבלנו לך אני ובית אבי חטאנו "

דבר אחר הוא שבעבר היו הגויים משוחררים מאלוהי ישראל ופונים אל תאוותיהם ואילו האל רתמם אל צלבו ונתן בהם משמעת כמו שנאמר בראשית מט" ולו יקהת עמים " אולם זה היה בעבור השלם את משפטו בישראל כי ה' פנה אל הגוים כנקמה בישראל כמו שכתוב דברים לב21 " הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם "ובאמת זה בחינת ארון יהוה שנילקח בידי  העכום .כי המשיח הוא כארון הזה וזה הכתוב תהילים עח (ויתן לשבי עוזו ותפארתו ביד צר )( ובאגרות שאול אנו מוצאים רומים יא11 " על כן שואל אני האם מעדו כדי שיפלו ללא קום חס וחלילה אלה שבמעידתם הישועה לגוים להקניא אותם " וגם 30 " וכשם שאתם בעבר לא צייתם לאלוהים אך כעת רוחמתם אגב אי ציותכם כן גם אלה לא צייתו כעת וכך ברחמים שהושפעו עליכם ירוחמו גם הם כעת " ועל כן אנו מוצאים בישעיה כשמדבר בשובו של המשיח לעולם לתכלית נקמה וחסד  ישעיה סג אומר3 " פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש איתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכול מלבושי אגאלתי כי יום נקם בליבי ושנת גאולי באה " אך לישראל 7 " חסדי יהוה אזכיר תהילת יהוה כעל כול אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמליו כרחמיו וכרוב חסדיו" האבן עזרא אומר מוסרותימו מגזרת מוסר ,עבותימו חבלים עבותים אוסיף שאפשר להבין עוד יותר ממשיח  בעזרת  ידע זה שנאמר בו בהושע ה ( ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכולם ) ובעניין עבותות כתוב בהושע ( בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה )

ובתלמוד נמצא " כיוון שרואים מלחמת גוג ומגוג אומרים להן על מה באתם? אומרים לו על ה' ועל משיחו שנאמר "למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק "

4" יושב בשמים ישחק אדוני ילעג למו אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו"והוא ידע מראש את מה שמונח בכול אחד וידע שכשיהיה מאריך להם אפו ומשתהה יהיו אומרים שאין אלוהים והכול מותר ויהיו  הרבים הולכים אחריהם כשרואים שנמלטים ללא כול עונש והמוסר והחוק יאבדו. ככתוב  מיכה ז 11 " יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חוק "

 ויאבדו כול בושה ויהיו מתחזקים בשחיתותם ולא יבהלו משפיכת דם נקי ותאוותיהם הולכות וגדלות ויעשו את אשר זממו  ויאמרו אין ה' רואה אז באותה השעה יחזור  לעולמו לתכלית נקמה

ויהא הדבר הזה  בעיקר בארצות הגויים שהתחיל " למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק " ובאותו זמן ששלטון החשכה שלהם יגיע אל כול קצוות ארץ והמלכות הרשעה תפרוש כנפיה על העולם כולו אז באותה עת ינסוך את המלך על ציון הלא הוא המשיח.כמו שאומר פה "ואני נסכתי מלכי על ציון הר קודשי " והוא כמאמר ישעיה "קומי עורי כי בא אורך וכבוד ה' עלייך זרח הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים ועלייך יזרח ה' וכבודו עלייך יראה"ואמר נסכתי כי ישפוך עליהם את רוח המשיח ויהיו מתעוררים לשוב אליו מגלותם שגלו ממנו.ככתוב בזכריה יב 10 " ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלים רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור ".והמשיח הוא עניין רוחני  ומילת נסך לרוב תרמז על שפיכת נוזלים(יציקה,שפיכת משקה לקורבן (לא יסכו ליהוה יין (הושע ט'4)  ונסך לא תסכו עליו (שמות ל'9 ובהעברה נאמר : נסך עליכם יהוהרוח תרדמה( ישעיה כט על דרך אשפוך את רוחי על כול בשר ועלעניין יצוק שמן המשחה משוח : נסכתי מלכי) והמשיח הוא נשפך כמים  כי הוא בא אל בני האדם אל קירבם כרוח ורוחו נקראת רוח ישועות וגם הרבנן ראו במשיח דבר רוחני יותר מאשר גשמי כי הם קבעו  " ורוח אלוהים מרחפת על פני המים " זו רוחו של מלך המשיח המרחפת על התורה. וזה עניין " עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות " אמרו "אל תקרא חמור אלה חומר " כי עניין המשיח הוא בשלטון הרוח ובהכנעת הבהמיות המתבטאת בחמור כמו שכתוב בו בבראשית מט " אוסרי לגפן בעירו ולשורקה בני אתונו " ולעניין מה שאמר פה "ואני נסכתי מלכי על ציון הר קודשי " מרמז במה שכתוב  ביחזקאל לז 5-14 ותראה שהיו מדברים והעלאם לארץ ישראל וקרמו גידים ובשר ובכול זאת היו מתים עד אשר הערה מרוחו עליהם ישעיה לב 15 " עד יערה עלינו רוח ממרום והיה המדבר לכרמל  וכרמל ליער יחשב "ובישעיה כו18 " הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועות בל נעשה ארץ ובל יפלו יושבי תבל "

על ה' ועל משיחו. ללסטים שעומד ומנאץ אחר פלטרין של מלך ואומר אם מוצא אני בן המלך אני תופשו ואני הורגו וצולבו וממיתו מיתה חמורה, ורוח הקדש מלעגת עליו יושב בשמים ישחק, ר' אחא בשם ר' שמואל אמר ראבעה שחוק הן, יושב בשמים ישחחק, ואתה ה' תשחק למו, ה' ישחק לו, גם אני באידכם אשחק:( ילקוט השמעוני)

6 "ואני נסכתי מלכי על ציון הר קודשי "ואני נסכתי מלכי מהו נסכתי אמשחתיה, כמד"א וסוך לא סכתי. ד"א נסכתי אתיכתיה כמד"א עגל מסכה. ד"א גדלתיו כמד"א ושמונה נסיכי אדם. ד"א השיתיו כמד"א ויסע הארג עם המסכת, מסכתיו מן היסורין, ר' הונא בשם ר' אחא לשלשה חלקים נתחלקו היסורין אחד לדוד ולאבות ואחד לדורנו ואחד למלך המשיח, הדא הוא דכתיב והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו וגו', אמרו למלך המשיח היכן אתה מבקש לדור, אוף דא צריכא שאיל על ציון הר קדשי, כשם שחייבין על מחיצתו והוא בנוי כך חייבין על מחיצתו והוא חקרב:( ילקוט השמעוני )

7) " אספרה אל חוק ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך "

המפרש  אומר " וכיוון שעד עתה היה דויד מספר ראו לנכון חלק המפרשים ליחס ההמשך אף הוא לדוד. בעת המשחו". והוא דחוק מאוד כי משיחה איננה לידה חדשה. ודוד לא נולד מחדש גם לא היה רועה גויים וממלכות אך בקושי הנהיג ממלכת ישראל ואף זאת במהומות רבות.וכיוון שלפני סיפר על מלך המשיח שינסך בציון בעת ההיא ההמשך אף הוא על המשיח אז יובן מה עניין הלידה החדשה שמולידו  מחדש לעולם כי המשיח כבר היה טרם לידתו  ככתוב עליו בתהילים " לפני שמש ינון שמו " כנזכר רבות בתלמוד.

ובמיכה ה  כתוב עליו " ומוצאתיו מקדם מימי עולם ". ובעניין הלידה החדשה שזרוע יהוה נולדה בגוף אדם  בן תמותה כתוב על זה בישעיה נג "ויעל כיונק לפניו וכשורש מארץ ציה " עלה כיונק  לפניו  כי עניין המשיח הוא עניין עליה ככתוב  ישעיה נב 13  " הנה ישכיל עבדי ירום ונישא וגבה מאוד " ויונק הוא שמו ככתוב ישעיה יא " ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה"  גמול ידו שמשיב את ידו שלמה כמו שנאמר בתלמוד " אין הערוד ממית חטא ממית " וכיוון שהמשיח נקי מהחטא  אין הנחש ממיתו " אלה אך נושכו  בעקבו " ואתה תשופנו  עקב " 

 והקרוב מכול שזוהי תקומת המשיח מן המתים כבן האלוהים אז גם יובן הכבוד והשלטון הניתנים פה נקודה זו חוזרת בעוד מספר מקומות. לדוגמה בישעיה נ"ג הפרק המספר ביסורי המשיח כתוב לבסוף " לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פושעים נמנה" שלטון עצום. היותו של המשיח בלבד זה שנתגשם בו היקף שלטון שכזה אפשר לראות בעוד מקום בתהילים יח44 " תפלטני מריבי עם תשימני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדוני " וכן בדניאל ז 13 " רואה הייתי בחזיונות לילה והנה עם ענני השמים בא אחד הדומה לבן אדם ועד עתיק יומין הגיע והובא לפניו שלטון ומלכות נתנו לו וכול העמים האומות והלשונות עבדו לו שלטונו שלטון עולם שלא יסור וממלכתו לא תכלה " גם בנבואת בלעם מנבאים על המשיח " וירד מיעקב והאביד שריד מעיר" בתהילים עב שניסו לפרשו על שלמה ללא הצלחה כי ברור ממנו שמדבר על משיח כתוב " ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים...וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ" אף הוא שלטון שלא התממש באף אחד ממלכי ישראל אפשרות נוספת שמדבר לא מתקומת המשיח מין המתים אלה מהולדת המשיח כבן אדם בעולם החומר אף שלא שייך לעולם הזה כי הוא חלק באלוהות המכונה זרוע יהוה ודבר יהוה, ובואו לעולם כאדם הוא כלידה חדשה ולכן אנו רואים שמדבר אל מבוגר ואומר לו אני היום ילדתיך.

ויושם לב  שהפסוק הנ"ל מוכיח הפך מטענתם שהם אומרים ל המשיח שהוא בשר ודם  ואינם יכולים לקבל העובדה שלאלוהים יש בן . והנה ביטלו דברו מפני דברם  שהוא אומר "אספרה אל חוק יהוה אמר אלי בני אתה  אני היום ילדתיך " ונימצא מבטלים עדותו בפני מחשבתם . ועל זה אמר  מלאכי הנביא  פרק ג "  היקבע אדם אלוהים כי אתם קובעים אותי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה במארה(קללה) אתם נוארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו " כי מה שהאדם קובע את האלוהים  זו האלילות עצמה שאומרים על אלוהים דברים הפוכים מדברו . ואם יאמרו שזה רק דימוי שאומר בני אתה  עדיין זה ביטול כי אם פה יבינו דימוי מדברו מי מחזיק שלא יבין כול דברו כדימוי? אלה שומה עלינו לבטל מחשבתנו ממחשבתו  כשם שהוא מעיד  בישעיה " כשמים גבהו מארץ גבה מחשבתי ממחשבתכם ודרכי מדרכיכם "  ואם כן איך נשווה אותם? ואיך נגדיל  להרשיע  ונבטל דבריו מפני דברנו.

ובמגילות ים המלח מופיע הקטע הנ"ל בהקשר ל "אנשי השם " בעצת היחד נאמר " אם יוליד אל את המשיח " איתם יבוא הכוהן ראש כול עדת ישראל וכול אבות בני אהרון...וישבו לפניו איש לפי כבודו ואחר ישב משיח ישראל "

8  " שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחוזתך אפסי ארץ " ובמסכת סוכה נב  " תנו רבנן משיח בן דוד שעתיד להתגלות במהרה בימינו אומר לו הקב"ה שאל ממני ואתן לך שנאמר  "שאל ממני  ואתנה לך.." וכיוון שראה משיח בן יוסף שנהרג..איני מבקש ממך אלא חיים.. שנאמר (תהילים כא:ה) חיים שאלך ממך נתת לו". ונשאלת השאלה על מה יבקש אדם ממה שרואה חסרון באחר  ועל שום מה צריך לומר שראה משיח בן יוסף שנהרג ויכול היה לראות שמוות הוא סוף כול האדם?  אלה שנמצא להם משיח בן יוסף למפלט כי בפשט הדברים רצו לומר כיוון שהמשיח ראה שעתיד לההרג  כמו  שמופיע  אצלם "התחיל הקדוש ברוך מתנה עם מלך המשיח ואומר: הללו שגנוזים אצלך, עונותיהם עתידים להכניסך בעול ברזך, ועושים אותך כעגל הזה שכהו עיניו, ומשנקים את רוחך בעול, ובעונותיהם של אלו עתידה לשונך לדבק בחכך, רצונך בכך? אמר משיח לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, שמא אותו צער שנים רבות הן? אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך וחיי ראשי, שבוע אחד גזרתי עליך, אם נפשך עצבה, אני טורדם מעכשיו. אמר לפניו: רבון העולמים! בגילת נפשי ובשמחת לבי אני מקבל עלי, על מנת שלא יאבד אחד מישראל, ולא חיים בלבד יוושעו בימי, אלא אף אותם שגנוזים בעפר, ולא מתים בלבד יוושעו בימי, אלא אף אותם שמתו מימות אדם הראשון עד עכשיו, ולא אלו בלבד, אלא אף נפלים יוושעו בימי, ולא נפלים בלבד, אלא אף מי שעלתה על דעתך לברוא ולא נבראו - בכך אני רוצה, בכך אני מקבל עלי.

אמרו: שבוע שבן דוד בא בו מביאים קורות של ברזל ונותנים לו על צוארו עד שנכפפה קומתו, והוא צועק ובוכה ועולה קולו למרום. אמר לפניו: רבונו של עולם, כמה יהא כוחי? כמה יהא רוחי? כמה תהא נשמתי? וכמה יהו אברי? לא בשר ודם אני?... באותה שעה אומר לו הקדוש ברוך הוא: אפרים משיח צדקי, כבר קבלת עליך מששת ימי בראשית, עכשיו יהא צער שלך כצער שלי, שמיום שעלה נבוכדנצר הרשע והחריב את ביתי ושרף את היכלי והגלה את בני לבין אומות העולם, חייך וחיי ראשי, לא נכנסתי לכסא שלי! ואם אין אתה מאמין, ראה טל שעלה על ראשי. באותה שעה אומר לפניו: רבונו של עולם, עכשיו נתישבה דעתי, דיו לעבד שיהא כרבו. "
ופה ניראה  שהמשיח ראה סיבלו וקיבל אותו מששת ימי בראשית את אשר עתיד לסבול  כיוון שהמשיח עתיד לחיות אין מדברים פה על מותו אלה על סיבלו.  ואם כן לפי דברם המשיח ראה סיבלו  ועל כן  ובייחוד לפי "משנקים  את רוחך בעול"  כלומר רוחו חדלה  ואם כן מת  ועל כן המשיח מביט בסופו ועל זה מבקש חיים וזה נכון והגיוני אלה שפחדו שאם ידברו ברורות יראו הכול שזה מתאים לישוע  מנצרת ועל כן יצאו מהם מה שיצאו .

 10" ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ " עיקר המלכות היא ישראל כי ישראל נועדו להיות מלכי  ארץ כמו שכתוב ישעיה ס 12 " כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו והגוים חרוב יחרבו "  אבל המלכים האלו שהם ישראל  היו צריכים לחקור אודות מלך המלכים כמו שכתוב משלי כה "וכבוד מלכים חקור דבר " כי באמת עיקר המלוכה  הוא שמקרב עצמו אל מלך המלכים שהוא מידת המלכות. כי ראוי למלך שיקרב לחוכמה  וליושר ולאמת ולאלוהות ואילו הוא מלך ומקרב עצמו לדברים  ריקים משל לאיש הטומן פניו בביבים אין רויה לו עוד המלכות.  ועל כן כול  עניין שפטי הארץ שהם יסורים ופורענויות רעות המתרגשות על העולם כולם עניין של ישראל הצריכים להשכיל כי ברגע שהמלכים ישכילו אז יוסרו שפטי הארץ הרעים. ולכן כול האסונות זה כדי להביא אותם לחקר  . כי כשחוקרים את האמת זה נקרא שעושים לקבה כבוד כמו שכתוב  משלי כה " וחקר כבודם כבוד "  -שפטים שה' שם בארץ ראה יחזקאל יד. ואפשר השכילו הוסרו-תתיסרו והזכו מלפני עיבדו את יהוה ביראה ושימחו בפחד מקדושתו.

12 " נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כול חוסה בו"

 נשקו בר-  היו נותנים נשיקה לבן האלוהים  הוא ישוע המשיח  המכונה בשם בר יהוה "  הוא הבן שעליו דובר למעלה שנאמר בו " בני אתה אני היום ילדתיך "  והוא סוד יהוה ליראיו  אף שנימצאים פה ושם בכתובים  איזה הארות אודות הבן.  וכשמבינים מילת הבר שהיא מדברת ממשיח ומאנשיו  כי הם נכללים באחד . אז יובנו פסוקים נוספים בכתובים המדברים מהבר לדוגמה : 

א) יואל ב  23 " ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלוהיכם  כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם  מורה ומלקוש  בראשון ומלאו הגרנות בר  והשיקו היקבים תירוש ויצהר "

ב) עמוס ה11 " לכן יען בשוסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם .."

ג) תהילים סה14 " לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו "

ד)" " עב 16 " יהי פיסת בר בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פריו ויציצו מעיר כעשב הארץ "

ה) משלי יא " מונע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר "

ו( משלי  יד4 " באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכוח שור "

איזה נידבכים יוספו לנו ממקומות אחרים. תהילים יא1,טז1,ז2,קיח8,9,לא2 כולם מדברים על לחסות בה'' תהיליםלז40 " ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו" צפניה ג מזכיר את מה שנאמר ביואל ג " כול אשר יקרא בשם יהוה ימלט הוא אומר "והשארתי בקירבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה"כמובן שהדגש שחסו לא בה' עצמו אלה דווקא בשמו תהילים יח31 כתוב " האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכול החוסים בו " האם כול החוסים בו הם כול אלו המאמינים שיש אלוהים ואף עוברים על חוקיו ? נשמע לא הגיוני בתהילים לד23 נאמר " ולא יאשמו כול החוסים בו " משמע שזו זכות עצומה לחסות בו ודאי לא דבר שנקנה סתם בידיעה שיש אלוהים מעל הראש "מגן הוא לחוסים בו" "טוב ה' ויודע חוסי בו ". .

האבן עזרא כותב על המזמור הנכון בעיני כי זה המזמור חברו אחד המשוררים על דוד ביום המשחו על כן כתוב אני היום ילדתיך או על המשיח . ורגשו כמו חברו וכמוהו מרגשת פועלי און. על נשקו בר פן יאנף הוא אומר ( עבדו את ה' כנגד על ה' ונשקו בר כנגד על משיחו) 

בזוהר חלק ג עץ307 בהוצאת אמסטרדם נמצא שהפסוק הנ"ל " הנה ה' רוכב על עב קל " מתקשר עם מזמור ב " נשקו בר"  בבית מדרש  של ילינק מספרים בספר " אליהו ופרקי משיח ונסתרות ר' שמעון בן יוחי" על "מלך המשיח שעתיד לבוא עם ענני שמיא" שם נאמר שהאנשים יברחו מצרימה בעת הצרה הגדולה לפי הנאמר בישעיה יט " הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים " לפי שמעון בן יוחי "השכינה " -(רוח הקודש ) נמצאת אז שם.

הזוהר מוסיף ומדבר על מזמור ב יב " אנת הוא רעיא מהימנא,עלך אתמר נשקו בר" -אתה הוא הרועה הנאמן עליך נאמר נשקו בר ואתה רב למטה רבן של ישראל,האדון של מלאכי השרת,בנו של עליון בנו של קב"ה והשכינה"

למפתח פרק

פרק ג

2) "יהוה מה רבו צרי רבים קמים עלי רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו  באלוהים סלה"   אם תאמר כדבריהם  " אחרי רבים להטות "  תמצא מפה ששקר הוא  שלא מדבר כול המזמור אלה על יחיד הסובל בעבורו כנגד ומפני הרבים. ובידוע שאמרה התורה הפך מדבריהם "לא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעת  וְלא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּת"  כי התורה ספר קודש ואמת לא תוכל להסכים למחשבתם . כי מדוע יהיה אחרי רבים להטות? וכי נוח לא יחיד היה בדורו?  על אברהם אבינו הלא נאמר  אחד היה אברהם? יעקב ובניו כלום לא מועטים היו בארץ כנען? משה לא היה במיעוט מול קורח ועדתו ובשאר מקרים מול כול ישראל? ונביאי ישראל אף הם נרדפים מעונים ומחורפים ואחרי מות קדושים  הלא צדקו הם וכול בני דורם היו בטעות? וכי מה אם זו מחשבת הרבים מה בכך ? האם כיוון שרבים הם מוחזק שאמת אצלם? וכי לא היפוך של זה דווקא הוא כוח ישראל מה שיש כוח בידם להתנגד למחשבת העולם החולף הזה והבליו ולהמשיך בעיקשות גדולה מאוד שדווקא היא  הדרך לקדושה כמו שאמר מיכה  "כי כול העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלוהינו לעולם ועד "

ואם נאמר כי התוקף הוא לרבים אזי לא היו נוח, אברהם,משה וגדעון אלה עבריינים שיש לסלקם  ולסקלם.

אבל ישראל לא הטה אוזנו אל התבונה ובדרך הישר לא הלך  מיכה ג "שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כול הישרה יעקשו " כיוון שלא חפצו לשמוע בקולו וללכת בדרכיו  עשו דרכיהם דרכיו  וקולם קולו. בחינת הפך לקול המון כקול שדי היינו הם ההמון נעשים לקולו. וכמו שמצאנו אצלם

" אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטות אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני אמרו אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א ושרפום באש ונמנו עליו וברכוהו ואמרו מי ילך ויודיעו..."

ומה יותר ברור מכך שאם זהו דיבורם   ואינו יחידי בכתביהם  כי הם טוענים שם  שדבריהם חמורים מדברי נביאים , וכול המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה, ודיברה תורה דברי הבל, ודברי חכמים עדיפים על דברי נביאים, סרס מקרא ודרשהו, והם ניצחו את הקב"ה  והקב"ה גוזר גזירות והם מבטלים אותן, והם כמותו יכולים לברוא עולמות," אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטות"  יצרו עבודת אלילים חדשה בלבוש חסידות  כי אפילו אם אדם שומר כול המצוות בתורה ואינו שומע דברי אלוהים מה תועלת בדבר?  שנאמר  שמואל א טו 22" ויאמר שמואל החפץ ליהוה בעולות וזבחים כשמוע בקול יהוה הנה שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים " ואם נמצא שמקריב זבחים ליהוה כשאול המלך בסיפורנו אבל אינו שומע בקול יהוה מה תועלת בדבר ? הרי כבר אינו משרת יהוה אלה עושה רצונו וזו עבודת אלילים בלבוש אדיקות מה שאומרת  האשה הזונה במשלי  ז " והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו זבחי שלמים עלי היום שילמתי נדרי על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך...כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק..הטתו ברוב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו " וזה לקיים מה שעוד אמר  שלמה " עבד משכיל ימשול בבן מביש "

 כי עם ישראל כת ליצים מושלת בהם והם נעשו לאחד עימם  בחינת " סוס ורוכבו רמה בים "  שישראל הוא בחינת הסוס והרבנן הם רוכבו . כי עדת ליצים הזו מושלת בהם  כי להם הדעת  והם "עבד משכיל " אשר ימשול "בבן מביש" שהם ישראל  ובמשלי  מכנה אותם " לץ" ו"פתי "  וכול זמן שהיין הזה ננסך בקרבם אל החוכמה לא יגיעו  כמו שאמר " לץ היין הומה שכר וכול שוגה בו לא יחכם "  ועל ישראל אמר  ישעיה נא " לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין "וביואל א  אמר " הקיצו שיכורים ובכו והילילו כול שותי יין על עסיס כי נכרת מפיכם " אבל בעת קץ  היא זמננו יעשה מה שכתוב " לץ תכה ופתי יערים " מיד שמסלקים מחשבה רוכבת מתחיל לחשוב בעצמו.

 וזה היה עוון ישראל הנמשך עד ימינו  מה שדימו שהתורה כבר מסורה בידם ועל כן אין להם עוד לשמוע  כמו בסיפור התלמודי תנורו  של עכנאי  שאמר רבי ירמיה  " אין אנו משגיחים בבת קול שכבר כתבת בהר סיני  בתורה אחרי רבים להטות " וכמו שנאמר על משיח המרומז במילה עצה. " מהרו שכחו מעשיו לא חיכו לעצתו "  וכיוון שנטו אחרי הרבים  ולא שמעו כי כול המצוות שהתורה מצווה  לשמוע כגון "שמע ישראל יהוה אלוהינו  יהוה אחד " "ועתה ישראל שמע אל החוקים והמשפטים אשר אנכי מלמד אתכם "  ואם מדבר עימם מדוע אומר שמע? הרי בין כה וכה שומעים אלה מה שמדגיש שאין מקשיבים  ומנסה לעוררם לשמוע אבל לבסוף אין שומעים  כמו שמעיד עליהם  ירמיה טז 12 "ואתם הרעותם לעשות מאבותיכם והנכם הולכים איש אחרי שרירות ליבו הרע לבלתי שמוע אלי " תהילים פא  " שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר..ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי "
 

 ודע שכול מה ששתו  מחברי התלמודים כמו

 "לא תסור ממנו ימין ושמאל, אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין לעבור תסור ממצותם, כלומר שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים, אין ראוי לנו לחלוק  עליהם, אבל נעשה כטעותם" ועוד משפטים רבים ששמו אותותם  זה על מנת לחזק היסוד שיהיו  הם בבחינת המסורת ודרך האבות  ואז כשישלח יהוה נביא להוכיחם ימצא מוכח יותר ממוכיח כי כביכול האמת אצלהם באשר הם החוק והעובר עליהם כול שכן הבא להוכיחם הוא העובר על החוק ואם כן לא רק שלא יוכיח גם ימצא מוכח.

וזאת עשו בעזרת  מה ששמו סמכות מדומה שלהם לחוק ותלו באילנות גבוהים כאילו ממנו היה הדבר והם מוסמכים ממנו, ודבריהם הם כדבריו ואפילו יאמר הקבה איזה דבר הפך מדברים מצווה לשמוע אליהם  נמצא הם נלחמים בו, על כן דע שכול עניין הגאולה זה  לעורר את ישראל להבין הדבר הזה, שע":י זה יופרדו  הפתי והלץ  כי הקב"ה חיברם כעונש לישראל  כמו שאמרו בתלמודים  כשהרועה כועס על הצאן  שם בראשם עז עיוורת והיא  נכשלת ומפילה האחרים לבורות עיזא דאזלא בריש עדרא... כד רגיז רעיא על ענא עביד לנגדא סמותא. יש לבעל העדר עז חריף, ודרך העזים להלך בראש והעדר הולך אחריהם. עביד לנגדא סמותא: לעז המושכת מנקר עיניה ונכשלת ונופלת בבורות, והעדר אחריה. (ע"פ ב"ק נב,.

אבטליון אומר, חכמים, היזהרו בדבריכם--שמא תחובו חובת גלות, ותגלו למקום המים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמיים מתחלל.

ועל זה אומר איוב יב " מסיר ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך " עונה לו תהילים קז " שופך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך "

עיקר העניין  הם הרבים על שום תוקף שניתן בידם  הם מבזים הצדיק הנ"ל  על שום שאין לו מגן  בחושבם שלא יפקוד עליהם ה' העוון הנ"ל  כי דימו  שכשם שלפני כן  לא ענה  גם עתה לא יענה ולא הביטו ולא התבוננו כי כבר צימחו שערות שמשון  והם אומרים הן אנחנו ניקרנו עיניו האלוהים עזבו.

ומה ששלפו חץ שלהם במסתרים ככתוב "דרכו חיצם דבר מר לירות במסתרים תם פתאום ירהו ולא ייראו " יש להם מוכן שם חץ אחר  "וירם אלוהים חץ פתאום היו מכותם "  פתאום  באחת כול מכות השמורות להם מעת קדם יבואו באחת  כמו שכתוב  במשלי ו "על כן פתאום יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא "

3) "רבים אומרים אין ישועתה לו באלוהים סלה "–  מה שהם אומרים  שאין לי ישועה אתה תמהה צא וראה הנה הם אומרים " נגוע ומוכה אלוהים " .

 אין ישועתה לו באלוהים סלה  מכבוד השליח נודע כבוד האדון  מה הם מבזים אדוני מבזים אף אותי מבזים אדוני מה שכתוב " עצת(המשיח) עני תובישו  כי יהוה מחסהו " מבזים אדוני ככתוב " בני איש עד מה כבודי(המשיח) לכלימה תאהבון " וכי חושבים הייתם שעל כבודי  שלי דיברו ? על הכבוד שהוא המשיח  שנאמר בו " קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח " שנאמר בו "עורה כבודי עורה הנבל" שנאמר בו "כבוד אלוהים הסתר דבר "  מה שנסתר מעיניהם על כן רדפוני . ואם אין לי כבוד בקרב בני  איש  יש לי כבוד אצלך שנאמר " ואתה יהוה מגן בעדי כבודי ומרים ראשי " מהו מרים ראשי ? שתי מידות אצלו שכתוב " מי כיהוה אלוהינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ "  מה שאני מביט בענייני השמים והארץ זו הירידה שהשפילני  שאין אני עוסק בדברי התורה הקדושים וזה נקרא נזוף . אבל כשאוהבני אזי הוא מרים ראשי(המגביהי) להביט בעיקר הדברים ולא בצילם. וגם בענייני תורה יש שתי הבטות מה שמביטים בו עצמו " הביטו אליו ונהרו " שממה שמביטים בו מתמלאים באור (נהרו) ויש  שאינם מביטים באורו כמו  איכה ד " רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצילו נחיה בגויים " ובשיר השירים ב 3 " כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצילו חימדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי "  כי ישראל לא רצו להביט בו ולקרוב אליו למלא הכתוב  "וכמסתר פנים ממנו " מה שמסתירים עיניהם ממנו אבל לעתיד לבוא מושיבם אליהו למלא הכתוב  הושע יד " ישובו יושבי בצילו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון "

"אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי יהוה יסמכני לא אירא  מרבבות עם אשר סביב שתו עלי" וכי אפשר לך לישון  כשהמון עם מתאווה לקחת נפשך?  אלה מה  כול זמן שאני פוחד זה בחינת הסתר פנים  כי מה שרחוקים ממנו מזה באים החשיכה והספקות והפחדים כמו " מקול אויב מפני עקת רשע כי ימיטו עלי און ובאף ישטמוני ליבי יחיל בקירבי ואימות מות נפלו עלי יראה ורעד יבוא בי ותכסני פלצות "  אבל ממה שהוא קרוב בהארת פניו עלינו אז " יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם " אם תחנה עלי מחנה לא יירא ליבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח "

 למפתח פרקים

פרק ד

3" בני איש עד מה כבודי לכלמה תאהבון ריק תבקשו כזב סלה" בני איש-כוונתו הפשוטה בני אדם עד כמה אתם אוהבים לשים לכלימה את כבודי ולבקש את הריק את השקר לנצח. ואני רואה פה מספר רמזים. א) קורא להם בני איש משמע שהדובר אינו בן איש וזהו המשיח אשר הוא אך בן האשה ולא האיש כמו שאומר במקום אחר שהש"ר א6 " בני אמי ניחרו בי"ובתהילים ס"ט9 " מוזר הייתי לאחי ונוכרי לבני אמי" ב) דובר אל בני איש כיוון שיש הנולדים מחפץ גבר ויש הנולדים מזרע אלוהים. והוא דובר אל הנולדים מחפץ גבר אשר להם מחשבת הבשר וכיוון שכך בוזים הם את האדון הם שמים את " הכבוד" לכלימה. ומבקשים אך תורות של ריק אותו ריק שמוזכר בתהילים ב " ולאומים יהגו ריק" ריק הוא מחשבה ואמונה שאין בה ישועה. בדומה לכתוב ביונה " משמרים הבלי שווא חסדם יעזובו "והכזב הזה אינו קצר אלה נצחי לכן מילת סלה

 דבר אחר - בני איש -ידוע העניין שתואר מילת  אנשים  תואר כבוד  כמו שכתוב במרגלים  במדבר יג 3" וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי יהוה כולם אנשים ראשי בני ישראל המה   רש"י, כדרכו, ביקש ליישב תמיהה זו, בהשוותו את שני המונחים, "נשיאים" ו"ראשים": "'כלם אנשים' - [כל אנשים שבמקרא¹¹] לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו". וכיוצא בו פירש הספורנו: "כלם אנשים - אנשי חיל, כענין 'הלא איש אתה' (שמואל א, כו, טו), וכן 'וחזקת והיית לאיש' (מלכים א, ב, ב).
בני איש  עד מה כבודי-זהו המשיח שהוא כבוד יהוה שעליו נאמר  משלי כה 2 " כבוד אלוהים הסתר דבר וחקר כבודם כבוד " ועליו נאמר " קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עלייך זרח  ועליו נאמר  תהילים נז " עורה כבודי עורה הנבל - נבל מהו?  יקימון מתיך נבלתי.
"

פרק ה

 4) יהוה בוקר תשמע קולי בוקר אערוך לך ואצפה"לפי פשטותו דוד מתפלל לאלוהים בבוקר וה' שומעו הוא מחכה לתגובתו בבוקר. אולם לפי הסוד מדבר על בוקר שהוא יקיצה מאלפי שנות תרדמה שאלוהים  והולם מצוים  בה. התרדמה שבה אלוהים אינו פוקד את העולם ולפי העין ניראה כאילו עולם כמנהגו נוהג ואין לו שליט ומחוקק והוא נע לפי חוקים פנימים מעצמו ולפי רצונו ח"ו ואין זה אלה שרצון האלוהים היה להזניח את העולם לזמן מה בחינת שינה.ולכונן יום אשר הוא ניקרא בוקר בו עתיד לשוב אל העולם ולהראות זרועו. ועד אז בחינת אמונה כמו שאומר דוד במקום אחר מזמור מב כתוב " להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות" ובהושע ו4 " וחסדכם כענן בוקר"שזו בחינה של מה שכתוב מזמור יג " עד אנה ה' תשכחני נצח עד אנה תסתיר פניך ממני עד אנה אשית עצות בנפשי"כי האמונה היא בחינת עצה בחינת הסתר פנים שאין מסייע בידו במישרין ואין רואים השגחתו ישר וצריכים במיני תחבולות לעבור את הלילה ולהגיע עד הבוקר. והאמונה היא השמן אשר בעזרתו מאיר הנר בליל כי בה יש איזו הארה קלושה שלו. וצריך רק להחזיק מעמד עד הבוקר אולם בבקרים מעשה גלוי כנאמר " להגיד בבוקר חסדך" לספר ממעשיך מחסדיך שעשית עימדי.תהילים מו6 " יעזרה אלוהים לפנות בוקר" שמות טז7 "ובוקר וראיתם את כבוד ה'" וכן שמות טז13" ובבוקר הייתה שכבת טל"במדבר ט"ז5 " בוקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש קריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו"ללמדך שלא רק קדושים יקריב אליו אלה אפילו מי שמצא בו זכות יקריב אליו. ובבוקר זו מידת המשפט כשאין עוד הקב"ה מאריך אפו לשונאיו והוא ילהט אותם כאש. והערב והבוקר אינם כיום רגיל הבאים מאליו לפי התקדמות הזמן כי אם הם תלויים בהתפתחות המאורעות . כמו שכתוב בהושע ד " וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך" עמך לילה היינו עם ישראל בא גם הליל גם היום.

11)  " האשימם אלוהים יפלו ממועצותיהם ברוב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך" - צריך לדעת שזרע הגויים הוא הזרע השולט בכול הארץ והוא מולך בעת הזו על זרע ישראל- בבחינת סוס ורוכבו   וזרע הגויים הם הקמים כנגד יהוה  ולכן נאמר  " למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק "  ובכול מקום הזרע הזה מתאים עצמו לפי החוקים של אותו מקום . וכול ההנהגות שיש בכול מקום הם לפי  מה שזרע הזה  מייסד.  ובישראל שליחי הזרע הזה הם הרבנן  והם השליטים על ישראל . ולכן אמר פה מילה ממועצותיהם כי להם המועצה והממשלה. אבל כמו שלירח נתן האלוהים ממשלה כשם שנתן לשמש ככתוב בבראשית א " ויעש אלוהים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים " אבל לעתיד לבוא  ירח מורד ממשלתו שכתוב  תהילים עב "יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח "

13" כי אתה תברך צדיק יהוה כצינה רצון תעטרנו" לפי הפשט יש לבאר המילה צינה- כמין מגן המכסה על הגוף. וענינו שאתה ה' תברך את הצדיק ורצונך עליו יהא כמגן. ויש פה גם מעבר והוא שלצדיקים ה' נותן לעשות את רצונו וזוהי עטרתם. כי הרצונות שנופלים מלמעלה להגדיל את שמו ולהאדירו ולסבול חרפות ומות בעבור שמו הן עטרת הצדיקים. ואינם מהם עצמם אלה שלוחים להם מלמעלה באופן שיראה לעצמם כאילו זה רצונם ומצאנו בנביאים שאומר ירמיה ו " ואת חמת ה' מלאתי נלאתי הכיל שפוך על.." וכן ירמיה כ8 " כי מדי אדבר אזעק חמס ושוד אקרא כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כול היום ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בוערת עצור בעצמותי ונלאיתי כלכל ולא אוכל" לא כאילו מעצמו היא אלה ממנו יתברך כי דבר ה' היה אך לחרפה לו ומדוע ישתוקק אדם לשאת חרפות וכלימות? אלה שנשפך בו רצון כאש לוהטת שאין לכלכלה ואפילו לא ירצה בכך יפתח פיו וידבר כמו שמצאנו ביחזקאל ג " ובדברי אותך אפתח את פיך"ובתהילים נא " אדוני שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך"ובעמוס ג כתוב " כי לא יעשה אדוני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים אריה שאג מי לא יירא אדוני דיבר מי לא ינבא"נמצא אפילו אינו חפץ בכך ורוצה לברוח מהנבואה כיונה אילו שולח לכך ידבר גם אם בעל כורחו גם אם יפתח פיו כאתון הזו אשר לא למדה לדבר סופו פותח אותו ואומר את אשר צווה. וכן לגבי מה שכתוב "פותח את ידך ומשביע לכול חי רצון" אפשר לפרש משביע לא במזון אלה ברצונות ממש. שאין רצון על הארץ אשר אינו כפוף תחת רצונו ורצון האדם אינו כפוף לו כי האדם מתאווה והולך אחר רצונו ולא להפך. ויש ויסבול ויאבד הכול בעבור אותו רצון ונימצא שהאדם הוא כעגלה הרתומה אל הרצון והולך בעקבותיו. לכן אין לו שליטה על מה שירצה והדבר אשר ישים לו ה' בליבו להשתוקק אליו הוא אשר יקבע את דרכו. וגם צריך לומר שגורלות האנשים שונים זה מזה במידה ששונה רצונם.

 למפתח פרקים

 פרק ו

זה המזמור כתבו דוד על יסורי אליהו בעת קץ. וירא היה שמא מעשיו יגרמו לריחוק השכינה באשר אין אדם שאין בו חטא ו" אתה יודע יצרנו זכור כי עפר אנו " ובאותה עת האויבים צרים עליו ויקרבו כמו שאמר במקום אחר (תהי'-לח) “ אוהבי ורעי מגד נגעי יעמדו-וקרובי מרחוק עמדו-וינקשו מבקשי נפשי ודורשי רעתי דברי הוות ומרמות כול היום יהגו " וראה גם (כב) “ אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני פצו עלי פיהם אריה טורף ושואג "(ובתהילים קמב ) “באורח זו אהלך טמנו פח לי הבט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי " ואותה עת היא זמן בעתה וכאילו נפער תהום עמוק תחת רגליו כאומר לבלעו חיים "ואתה יהוה עד מתי ?” רוצה לומר עד מתי הסתר הפנים ממך -כמו שאמר (תהי' עד) “עד מתי אלוהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח "

(תהי' פ) “יהוה אלוהים עד מתי עשנת בתפלת עמך " ועל כן הוסיף אחרי כן "שובה יהוה חלצה נפשי" כי היה זה בהסתר הפנים שהקב"ה כאילו העלים עיניו מהם והיה העולם כמו זנוח והרשעים מתגברים על הצאן ואין רואה ומבין המשפט הרע אשר יבוא על הארץ ואיש לא חש בחיסרונו כי עשו להם אלילים מעשה ידיים וישתחוו ויאמרו "אלה אלוהיך ישראל" ואוהבי מוות יסמכו להם על כפים ישאוהם כמאורות עולם ועל צור ישראל עושך ירקו וישליכו צואתם כי גדוליהם ילמדום לכחש בו ויען כי לא השכילו נפלאותיך לא יראו שקר שאחוזים בו. על כן עזוב היה אליהו משוגע איש הרוח וחוכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים ויען יראו כול מכות אלוהים אשר שלח בו כאשר אמר (תהי' לט) “הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי " יחשבו כי האלוהים מקללו ואין לו תומך והנה הוא בידם. והוא הוסיף " כי אין במות זכרך בשאול מי יודה לך " יען אנשי הדתות יצרו פסל ואליל והם מהללים מעשה ידיהם והאלוהים אשר לפי שיטתם אינו האלוהים בורא שמים וארץ והעם הקוראים בספריהם ומהללים לפי שיטתם הם מתפללים תפילות ריקות כאשר אנו רואים שזה אלפים בשנים מתפללים ועדיין גאולתנו מתרחקת כי כאשר יקללו את צור הישועה הוא המשיח ויהללו את יהוה אשר אף את שמו יסרסו ימצאו כטובל ושרץ בידו כמאמרו (תהילים סב-5) “ אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב -בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה " ולתומך ולמשען לו דברי ישעיה נב " ועתה מה לי פה נאום יהוה כי לוקח עמי חינם מושליו יהללו נאום יהוה ותמיד כול היום שמי מנואץ-לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני "שימו לב בזמן שהמושלים מדברים בשמו "נאום יהוה" ממש באותה עת הוא טוען "ותמיד כול היום שמי מנואץ " והוא גם טוען שעד "היום ההוא " העם אינו יודע את שמו.מי הוא זה שעם ישראל מקללו ומנאצו בכול ההסטוריה?

זהו ישוע המשיח מנצרת היש מי שמתקיים בו ביתר שאת הביטוי " שנאת חינם שנאוני " וגם הנוצרים הם כעובדי אלילים אוחזים בשם משיח אלוהי יעקב אך בלבם ובשכלם מורדים בו ועודם עובדים בסתר את אליליהם הקדומים גדוליהם יכחשו להם והעם הפשוט לא השכיל ולא הבין ממש כאשר נעשה בישראל אולם כעת זמן שהם נופלים מאמונתם בישוע היא עת השיבה שלו לעמו כי יתחיל להאיר בציון את חשכתנו להשיבנו מדרכי עולם אובדות ומתרמית אנוש אל אלוהי שמים וארץ אלוהים חי אשר עימו צעדו אבותינו.ובעניין של מה שאמר "הושיעני למען חסדך כי אין במות זכרך בשאול מי יודה לך " הנה התשובה לכך נמצאת בברית החדשה בדברי ישוע אל התלמידים (מרקוס ט) “שאלו אותו מדוע אומרים הסופרים כי אליהו צריך לבוא תחילה?

השיב להם אליהו אמנם יבוא בראשונה וישיב את הכול....” כלומר בידי אליהו תהיה השבת הכול לקדמותו כמו שכתוב עליו בספר מלאכי הנביא פרק ג אחר שמסביר את תפקידו של אליהו בהשבת לב אבות לבנים ולב בנים לאבותם ויצרף את בני לוי " וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות " והוא יבטל המצב שבו אנו היום שעליו כתוב (ירמיה ו) “ למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עולותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי"

פרק ז

ז " קומה יהוה באפך הנשא בעברות צוררי ועורה אלי משפט צוית" יבקש לעורר עליון משנתו, קימתו באפו שהיא לתכלית נקמה ומשפט,כנאמר בצפניה ג " לכן חכו לי נאום יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסוף גוים לקבצי ממלכות לשפוך עליהם זעמי כול חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כול הארץ"  במדבר י 35 "  ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה יהוה ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפנייך ובנוחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל "

וזעמו יעורר אותו כיוון שידע שאוהבו בצרה ואין עוזר כי כול גדולי ארץ נאספו להכריתו באשר ראו שהוא זכר לו  תהילים פג  ".אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד " וכחד = הסתרה מכוונת של מידע . כי אותם האויבים המה ידעו האמת מי הם ישראל כי ישראל והקב"ה הם אחד  כמו שנאמר " שמע ישראל השם אלוהינו השם אחד "  ועל תפילין שלו כתיב " מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ " "ויותר יעקב לבדו "  "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא " ועל כן צריך שתבין שמה שמשה הוא הראש וישראל הם הרגלים ככתוב "ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקירבו "  ומה שזה נכון במשה וישראל אחת כמה וכמה שנכון  במשיח אשר הוא הראש כמו שכתוב  בו " כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו " ראש צורים זה משיח ורואה היה שעתידים לשוב ישראל ומשיח ולהיות חטיבה אחת. וכן בתהילים אומר " ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש (ס"א) על ארץ רבה מנחל בדרך (אליהו) ישתה  על כן ירים ראש (משיח) ועל כן בראותם שעתיד הקבה להשיב ישראל אליו אף שהם נידחים ממנו בעת הזו בקצה השמיים  ויודעים כוח ישראל "והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ " כי לישראל יש הכוח לעלות מהארץ לקשר העולמות  ולעלות בדרגות הקדושה עד שיפשטו הגופים ויאירו אורם ללא כיסויים . ועל כן ראו  ש" גיבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך " ומה שנאמר בישראל כרבים  נאמר באליהו כיחיד " שובה יהוה חלצה נפשי הושיעני למען חסדך כי אין במות זכרך בשאול מי יודה לך " כי באותה העת הכול נסוגו לדעת אחרת  ואף שהיו מהללים אלוהים לא היה זה באמת כי אם בשקר  כי הייתה זו אלילות  כמו שכתוב בדברי הימים ""וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה."

כי באותה העת היו האויבים עומדים לאחוז בו ולמלא בו את אשר חפצו.

. לגבי הקשר בין אף לזעם ונקמה נזכיר רק את ישעיה ל27 " הנה שם יהוה בא ממרחק בוער אפו וכובד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אוכלת ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא .....והשמיע יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד"

שם יהוה אשר בא ממרחק הוא מלאך הברית שנאמר בו (שמות כג ) " הנה אנוכי שולח מלאך לפנייך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו " והרי על כורחנו לשאול מה הוא  כי לא ישא לפשעכם? וכי נשיאת הפשעים תלויה במלאך הזה?אגב בחלק ממפרשי המקרא נימצא קשר בין המלאך הנ"ל לבין המלאך המתגלה בספר יהושוע בפרק ה13-15  לעזרתהא לנו שאלתו של יהושוע הלנו אתה אם לצרינו ? עד היום עם ישראל רואה בישוע המשיח מנהיגם של צרינו אויב ישראל והתורה  יש לציין שהרבנים ורברבי עשו שבכנסיה הנוצרית עשו עבודה טובה הם עיוותו לחלוטין את דמותו של ישוע באופן שהדמות המקורית נעשתה בלתי מוכרת וכול מה שאנחנו מכירים זה רק מה שמאכילים אותנו אלה(הרבנים) ישוע שהוא "ישו" מנהיג כת הנוצרים ,אויב ישראל והתורה  מין שבתאי צבי עתיק שכול רצונו להרוס קדושת ישראל והתורה . דבר שכמובן אינו נכון כלל  למה שמאכילים האחרים (הנוצרים ) הם יצרו להם ישוע שכול גוון יהודי ניטל ממנו בתמונותיהם הוא מצויר כגבר אירופאי  ישראל מנהגיהם ותורתם אינם מענינים אותו וכשכבר כן מעניניים זה רק לשלילה הוא מתאר אותם כעובדי שטן וזה איך שהוא מתחבר עם מסר מאוד פאציפיסטי והומאני לגבי כלל האדם הישוע הזה הוא זיוף ושקר. ישוע האמיתי יהודי ישראלי חלק מעמו הוא ישוע של בכול צרתם לו צר  אהבתו נתונה בעיקרה לישראל,לתורה,וליהוה צבאות  אבל בהותו מוסרי ואוהב אדם הוא אינו סוגר את הדלת גם לגויים . גם לגויים אמרנו הכנסיה הפכה זאת לרק לגויים.

ושיבה זו היא לאחר נפילת ישראל בידי אויביה ושיבתו יש בה מין הנקמה. חבקוק ג12 " בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע"אף פה מזכיר את עניין האף בהקשר לאויבי ישראל ולישועת ישראל. צפניה ב-3 " בקשו את יהוה כול ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף יהוה" ג-8 " לכן חכו לי נאום יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסוף גוים לקבץ ממלכות לשפוך עליהם זעמי כול חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כול הארץ"בראשונה יתבצע איסוף הממלכות מהו איסוף זה? האם זה סתם כינוס מדינות רבות תחת ראש אחד או שמא הכוונה לכינוס ממלכות סביב ישראל? זכריה יב2 " הנה אנוכי שם את ירושל ים סף רעל לכול העמים סביב וגם על יהודה יהיה במצור על ירושלים והיה ביום ההוא אשים את ירושלים אבן מעמסה לכול העמים כול עומסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כול גויי הארץ" אף פה מוזכרת אסיפת כול גויי הארץ סביב לירושלים ומצור עליה גם נאמר שירושלים תהא מעין המרעילה את השקט של כול העמים. וזו הסיבה להתקבצות. כמו כן ישעיה יג 4 בזכריה יד2 כתוב " ואספתי את כול הגוים אל ירושלים למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים..."יש לשים לב שבשני המקרים האסיפה נעשית ע"י ה' אולם למרות שבדברי דוד יש את המימד הלאומי כאילו מדבר על ישראל. אני מוצא בו ניחוח משיחי וניראה לי הרבה יותר שמתכוון " הנשא בעברות צוררי "לאלו מישראל הצוררים את המשיח ובניו. אני מסתמך פה על ביאור המילה צוררים. שניתן לראות שיש בה מאויבי המשיח דווקא כמו שכתוב בעמוס ה11" לכן יען בשוסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם כי ידעתי רבים פשעיכם ועצומים חטאותיכם צוררי צדיק לוקחי כופר ואביונים בשער הטו" האתם שבנבואה מתייחס לעם ישראל כמו שניתן לראות בפסוק 4 ויש פה מאפינים משיחים בולטים הנהירים ליודעי נסתרות . ואני אסבירם אך בקצרה. המילים דל עני אביון מתייחסים במקומות רבים למאמינים בישוע בישראל. משאת בר- הוא בפשוטו מעין שק תבואה אולם מקופל בו גם סוד כי "משא" משמעותה גם נבואה. ו" בר" משמעותו גם בן. ואם כן יובן שמונעים מהדל את נבואות הבן ומנסים לסלקו מאמונתו בכוח ובלחץ. כן גם " צוררי צדיק" הם הצוררים את הצדיק בה הידיעה הוא ישוע כמו שכתוב " וצדיק יסוד עולם" הצדיק אשר הקים את העולם. ואם כן יובן מפה צוררי צדיק אלו הצוררים את המשיח מה שנותן גם מובן וגוון ברור לכול הנבואה הזו. בתהילים קמג 3 "כי רדף אויב נפשי דכא לארץ חיתי" " ובחסדך תצמית אויבי והאבדת כול צוררי נפשי כי אני עבדך"תפילתו של דוד היא פה בלשון יחיד ואינו מדבר כעל עם "נפשי" "חיתי" האויבים הם " צוררי נפש" ואינם צוררי גוף . האמת היא שמלבד שאול לדוד היו מעט מאוד אנשים שהיו צוררים אותו באמת אני לא מתכוון אויבים בקשר לעניין כזה או אחר אלה לצוררים אנשים ששונאים אותו שנאה תקיפה ולכן ניראה לי שבדבריו פה מכוון לצוררי המשיח. בתהילים לא 12 " מכול צוררי הייתי חרפה ולשכני מאוד ופחד למיודעי רואי בחוץ נדדו ממני נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד כי שמעתי דיבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו"התיאור הזה נותן לנו פרטים רבים בראשונה אפשר לראות שהאדם הסובל אינו סובל בשל זרים אויבים חיצונים אלה אויבים פנימים בתוך עמו. הוא נעשה לחרפה לקרוביו. והכול מסתלקים ומתרחקים ממנו. הוא נשכח כמת ורבים מעלים עליו דיבה ודברי שקר הסיבה לדברים אלו שמפיצים עליו היא למען קחת נפשו. מי שיתבונן בסיפור חיי דוד יראה שהתיאור אינו נכון לחייו אמת דוד סבל ונדד אולם מעולם לא היה תיעוב של עם ישראל כלפיו אדרבה העם דווקא אהב אותו והרדיפות נעשו בהשפעת שאול. דבר שני שאול לא נזקק לשום בניית סיפור דיבה כדי לקחת את נפשו של דוד בהיותו מלך יכול היה לקחתה גם ללא כול סיבה ומהסיפורים ניתן לראות שאף לא עשה זאת. גם אנו רואים שהדיבה היא של רבים הנועצים יחדיו כנגדו ושאול פעל כיחידי . אם כן כול התיאור אינו נכון לגבי דוד ויהיה בזה עיוות ושקר לייחס לדוד את הרדיפות האלו. אלה כיוון שדיבר ברוח הקודש משיח מדבר מפיו.

תהילים ו8 " עששה מכעס עיני עתקה בכול צוררי סורו ממני כול פועלי און כי שמע יהוה קול בכיי"לפי פירוש המייחס את המילה " עתקה" לכאילו עתיקה נזדקנה ניראה לא הגיוני. וניראה יותר עתקה כמו ניתק והוזז. ומפה יובן גם עניין ה"סורו ממני" כאילו בעיניו מזיז אותם. בכול אופן קל לראות שרודפיו וצורריו אינם אנשים הרודפים אותו כיוון שהוא סיכון לשלטון או פורע חוק . אלה הם " פועלי און" זוהי רדיפת הרשעים את הצדיק, הוא בוכה ומתפלל כיוון שהגיע לחוסר אונים ונעשה דל מאוד והם עוד מעט השיגוהו אולם ה' מושיעו תהילים כג22 " תערוך לפני שולחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה"אף פה ניתן לראות שהאויבים אינם רגילים ואינם אנשים המתנגדים לו על עניין זה או אחר שבהבטלו תוסר התנגדותם אליו.. אלו אנשים הששים להשמידו ולסלקו ולכן הנקמה היא שלעתיד לבוא מושיבו ה' לסעודה בחיק ה' והם יראו השפע שמנת חלקו בזמן שינחלו יסורי הגיהנום. תהילים מב11 " ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כול היום איה אלוהיך" מפסוק זה ומאלה  שסביבו ניתן לראות שהמלחמה אינה עניין אחר אלה עניין של אמונה . אותם רשעים מתאווים להרסו לא כיוון שהפריע להם באיזה דבר אלה כיוון שהוא צדיק והם חפצים להרסו. עניין האיה אלוהיך? מוכיח שאלוהיו ואלוהיהם אינם אותם האלוהים כמו במקרה של לבן ויעקב  בראשית  לא 29 " יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלוהי אביכם אמש אמר אלי לאמור השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע       "ובכול אופן הם קרובים לו ואינם בני ארץ אחרת שנאמר  קכ "אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום אני שלום וכי אדבר המה למלחמה "תהילים סט וכן תהילים סט20-30 ניתן לראות בבירור מי הם אותם צוררים. הם מביישים ומכלימים אותו הוא נותר בודד הכול שותפים לחרפתם אף אין מי שינוד לו ויצטער עליו.הם משקים אותו ברוש וחומץ ואז מחלים  ברשימת קללות שמקלל אותם וזאת למרות שדוד בכול דרכיו נמנע מהקללה ומלשון הרע ותמיד דיבר בשבח השתיקה וההבלגה.( 27)

 הסיבה לכול הקללות היא שאת זה שה' הכה הם רדפו-מפה שאותו אדם -יסוריו ומכותיו באים לו בשל רצון ה' ואילו אותם רשעים רודפים אותו. האדם הזה נותר קדוש למרות שה' מכה בו תהילים עד4 " הרימה פעמיך למשאות נצח כול הרע אויב בקדש שאגו צורריך בקרב מועדך שמו אותתם אותות יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות"האויב אינו אויב סתם הוא אויב בקודש קול שאגת הצורר נשמע בקרב המועד ישראל הם שמו את האותות שלהם לימודם ופירושיהם באופן שלא יוכלו למצוא את האמת ולא יוודע על המשיח " נשכחתי כמת מלב" ואז הוא פונה לה' ומתחנן לפניו תעשה שזה אשר נשלח להכרת בגרזן המוות על העץ יוודע כמביא הנשמות אל האב. וממשיך " אותותינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו יודע עד מה" סיבת התחנונים היא שאלו אנשי הרשע שמו את אותותיהם כך שלא תמצא אמת את האותות שלנו לא יכולנו לראות יען עצם ה' את עינינו ונביא עוד לא נשלח שיכול לעוררנו לעבודתו, ומאיתנו אין אשר יודע עד איזה דבר השקר מגיע. והיכן האמת. 23 " קומה ה' ריבה ריבך זכור חרפתך מני נבל כול היום אל תשכח קול צורריך שאון קמיך עולה תמיד"תפילה לה' שיקום ויריב את הריב עם אותם אויבים המחרפים את שמו כול היום אותו תיאור שמצאנו במב11 ומשמעותו אינה כול יום מסוים אלה כול משך ההסטוריה עד התעוררות המשיח. ושאונם אינו חדל במות דוד ואויביו אלה ממשיך עד התקומה. מכול הסיבות האלו אני גורס שהצוררים שדוד מדבר אודותיהם אינם צוררים רגילים שלו ולא של עם ישראל אלה הם הקמים כנגד ה' ונגד משיחו.

8" ועדת לאומים תסובבך ועליה למרום שובה"

זו חזרתו של המשיח לימין האב לאחר שפרץ גדרות התורה ונעשה מורה לגויים אל דרך האמת. "ועדת לאומים תסובבך"" כנאמר בישעיה נא 4 " הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע"קורא הן לעמו ישראל והן ללאומיו מקרב אומות העולם לבוא לתורה שיתן ע"י המשיח והוא יתן משפט לגויים ככתוב גם ישעיה מ"ב1 " הן עבדי אתמוך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו-משפט לגוים יוציא...ולתורתו איים ייחלו". ועניין הארגיע הוא כרוגע שאחרי הסער, שקודם לכן היו תחת זעמו וכעת בחסד הושיעם. ודומה לנאמר בירמיה לא34" כה אמר יהוה נותן שמש לאור יומם- חוקת ירח וכוכבים לאור לילה רוגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו"אפשר והמשילם שיש חוקי שמש וחוקי ירח, ממשלת יום וממשלת לילה  ואת הגויים המשיל לים ולממשלת ירח ואף להם נתן חוקים. ואפשר ומשלו נתכוון שאחר הגאות והסער נותן היה להם רוגע. ולעניין תסובבך) מצאנו תהילים קיח 10 " כול גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם סבוני גם סבבוני בשם יהוה כי אמילם,סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם יהוה כי אמילם"וכדבריו פה המילה הזו איננה בגוף אלה מילה פנימית הנעשית בשם יהוה כמאמרו " בשם ה' כי אמילם" ועליה מעידים הנביאים ירמיה ד4  " המלו לה' והסירו ערלות לבבכם" יחזקאל מד9 " כול בן נכר ערל לב" והקוצים הם לפי מתי יג22 " הנזרע בין הקוצים הוא השומע את הדבר ודאגות העולם הזה ומרמת העושר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו" אולם מי שנימול בשם יהוה -הוא המשיח יבוא בתוכו השם הזה כאש אוכלת אשר תאכל כול הקוצים ששאפו להכרית השושנה( שהש"ר ב2)

"סבוני כדבורים"-כמעשה שמשון המוציא מעז מתוק ודבש מגופת ארי  בחינת" טעמו וראו כי טוב ה' " ועוד לעניין הסוב שאומר דויד בתהילים כו 6 " ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך יהוה"זוהי רחיצת המשיח אשר אחריה יוכלו לעבוד את ה' בכול לב ובשמחה, ועניין סיבוב המזבח שהוא אבן חיה שמאסוה בני אדם והיא יקרה לאלוהים. ועניין " עליה למרום שובה"כלומר על העדה הזו אשר תסובב אותך בארץ היא סיבת עלייתך למרום להביא ענינם לפי האב ולהפגיע בעבורם ולהוריד להם מתנות הרוח. ועניין השיבה למרומים מוזכר עוד בהושע ה15 " אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו וביקשו פני בצר להם ישחרנוני" והוא דומה למקום אחר בתהילים סח19 כתוב" עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכון" וכן מז6 " עלה אלוהים בתרועה יהוה בקול שופר"ובמשלי ל4 שואלים " מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחופניו מי צרר מים בשימלה מי הקים כול אפסי ארץ מהו שמו? ומה שם בנו כי תדע?" ואם יושוה לתהילים ס"ח 19 שם כתוב שאחרי העליה לקח מתנות לבני אדם ופה הוא אוסף את הרוח לתת ליראיו והיא המתנה כמו שכתוב גם משלי כז16" צפניה צפן רוח" ואילו באיוב כא 19 " אלוה יצפון לבני אונו ישלם אליו וידע"כי הכוח הזה יוצא רק כשאדם משלים עם הקב"ה כי כול זמן שדוחה את בנו הוא כאילו רב עימו וזעם עליו כמו שאומר כתוב אחר ב-12 " נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כול חוסה בו"עניין שני לכתוב באיוב " ישלם אליו וידע" שהקב"ה חפץ לתת לבניו הכוח להתמודד ולנצח החטא ותאוות העולם ולמשול ולהכחיד מלכות הרישעה אלה שהחטא עומד מול הקב"ה ונאמר עליו בחבקוק א13 " טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל"כי הוא כאש אוכלת כמו שנאמר פה בתהילים " יבער כמעט אפו" לכן אי אפשר לאדם להתקרב אליו במעשיו כי מעשי אדם אך מזמינים את זעמו .ממעשיו לא יצדק האדם כי אם רק יאשם. כי כולנו מרינו וסרנו ממצוותיו והרענו מאוד, ודוד אומר "אל תבוא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפנייך כול חי "נימצא שאין אחד מחוץ לאשמה. וכן נאמר בישעיה נג " כולנו כצאן טעינו איש לדרכו פנינו וה' הפגיע בו את עוון כולנו" אם כן כול בני אדם בלא הבדל סרו ומרו וכחשו וסלפו אורחותיהם. וממעשיהם אך זעם ואש ודין וכיליון. אך החוסה בבן הוא כמי שמשלם את חובו והוא פדוי ואף שיש כתב אשמה כנגדו אשמתו שולמה בקבלתו קורבן וכפרת המשיח והוא משולם על כן אין הדין יכול להרשיעו. ואז גם יקבל כול הטוב שה' שמר לקרובים אליו לאלו שניצלו מפני הזעם ועברו תחת פני החסד.

9" יהוה ידין עמים שפטני יהוה"אפשר ומדבר פה בשני זמנים שונים הראשון כאשר ביארנו בפסוקים הקודמים שלפני בוא המשיח היו הגוים זנוחים מלפניו וכמו צאן נידח שאין לו מקבץ ואין לו חנינה ולכן נאמר על המשיח שהוא מוציא משפט לגויים בראשונה א) שהוא מביא מצבם לפני הקב"ה ונותן להם הצדק להתקרב לה' כפי שניתן לעם ישראל ב) שנותן להם משפטיו חוקים של צדק בהם ילכו החפצים להתקרב אליו. ואפשר גם מדבר פה על אחרית הימים שאז יהיה הדין עניין אחר לגמרי כי אז בא להרשיע ולהסיר כול מלכות הקליפות .

וכדי להיות בטוחים בעניין הזה ראוי לנו לבחון מקומות אחרים שמדבר בהם על דין בתהילים בישעיה ג13 כתוב " ניצב לריב יהוה ועומד לדין עמים"אך הוא סתום ואין ברור האם בא לריב את ריבם ולתבוע מידת הצדק במשפטם או שמא בא לריב כנגדם באחרית על שנתן להם דין של חסד והם המרוהו. ומהתבוננות בכול הפסוקים ראיתי שעניין מילת הדין רומזת למשפט אחרית ולמידת הגבורה שיופיע בה בבואו לערוץ ארץ אולם גם מופיע דינו כעשיית צדק לישראל ונאמן עלי מה שאמרו במדרש על משיח שהוא חדרך חד לאומות ורך לישראל ( תהילים ז9,ט8,9,צו10,קי6,קלה14)

10 " יגמור נא רע רשעים ותכונן צדיק"   אף על פי שתיראה דרך רשעים צולחת והם צומחים וגודלים גם משרישים ולהם הארץ דע כי הקב"ה מגדלם על מנת להכריתם וכי גדילתם היא תחילת קיצם כי אילולי יגדלו וישלטו בכול לא יבוא קיצם כי צריך שתתגלה רישעתם לעיני כול וזאת אפשר רק כשינתן להם השלטון ויגלו את אשר בתוכם. ככתוב גם תהילים צב8 " בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כול פועלי און להשמדם עדי עד"שפריחתם ויציאתם החוצה להוציא רשעתם מהכוח אל הפועל למען תיראה לעיני כול, ולא תהא להם כול אחרית ודומה למשלו של ישוע על החיטין והזונין שמניחים להם לגדול עד שיוכלו להבדיל ביניהם.ולעומת זאת ע"י גדילת הרע מכונן את הצדיק. ככתוב בספר חבקוק א4 " על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעוקל"

ולתוספת  הבט רשעים הסבר קיומם  וקיצם

פרק ח

 2 " יהוה אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ " השווה ישעיה  ו" וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלוא כול הארץ כבודו " צריך להקשות שרוב העולם אינם מכבדים כלל למלך ואדרבא נתרבה שלטון הכפירה והשליכו יראתם אחר גבם , וכול הכופר בו  נעשה גדול  ובייחוד בעת הזו אשר " הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים " .

צריך שתדע שכול הריק והאין הם הכנה למילוי" תהום אל תהום קורא לקול צינוריך "(תהי' מב), ובשלב שלפני המילוי בחוסר גם שם מורגש כבודו  כי אילו האדם חי לעולם ,אינו מודה בכול יום על עצם חייו אך מאחר שיודע שאילו ילקח הבל הזה שנושם בו כול חייו מיד הוא מודה  " מודה אני לפניך מלך  חי וקיים  שהחזרת בי נשמתי  בחמלה רבה אמונתך " והריק  והמדבר הם  ההכנה להתקדשות. כמו שנימצא בסיפור אליהו שדווקא בדממה נשמע קול יהוה. ומהי הדממה  אם לא חידלון כול. כי דווקא ע"י שטף המחשבות והעניינים אין משיגים קירבתו  ואין חשים בה ואף לא יחוש באשמתו כלפיו כיוון שמחשבתו מעורבת. וכדי לחוש אותו באמת צריך לרוקן עצמו מכול מחשבתו ולהכיר בשפלותו  יחשוב בכול מה שפגם עד עתה , ואיך הבטיח ללכת ולא הלך,וכול העניינים שהתנהג בהם לפי כסילותו הבהמית המוטבעת בו וע"י זה יבין מציאותו לפני הקדוש ההוא רם ונישא שוכן עליון יושב כרובים אשר משרתיו מהללים אותם ללא הפסק אף לרגע קט. כי דווקא שם באותו הקטע בישעיה ו המלא רוממותו וגדולתו  גם מוכרת  הטומאה  שחש ישעיה בעצמו ובעם שבקרבו הוא יושב. וצריך להבין שהטומאה הזו יש בה גם משהוא המצביע על כבודו ,כיוון שהוא כה ארך אפיים  ומאריך אפו על עושי הרעה  ונותן להם הזמן לשוב בתשובה ואין להם כול פתחון פה כי חיכה להם ולא היה כבעל חוב הממהר לפרוע חובו  וכשאין משלמים לו מיד חורץ דינם אלה כמתמהמה כי כתוב בז' " אלוהים שופט צדיק ואל זועם בכול יום " כיוון שיש משפט בכול יום ובמשפט אשמים  כי "אל זועם בול יום " צריך היה להיות דין היום ממש אבל  ב(מז' נב)  כתוב " מה תתהלהל ברעה הגיבור חסד אל כול היום " ומה שמאריך אפו זה הגדלת שמו כאשר אמר משה, (במדבר יד)  " ועתה יגדל נא כוח אדוני כאשר דיברת לאמור יהוה ארך אפים ורב חסד נושא עון ופשע ונקה לא ינקה-פוקד עון על בנים על שלישים ועל רבעים ".

ב) צריך להבין שמדבר פה מזמן עתיד  שבו יגדל באמת שם יהוה בכול הארץ , אף על פי שכיום הוא כאילו בצמצום פה בעולם החשוך. כמו שנאמר " יהוה  אלוהי גדלת מאוד הוד והדר לבשת " עיקר הגדילה על ידי בן האדם "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ותחסרהו מעט מאלוהים וכבוד והדר תעטרהו " עיקר הגדילה ע"י המשיח(בן האדם)  שעליו נאמר במיכה ה "ועמד ורעה בעוז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ "  ונאמר עליו בישעיה נב  " הנה ישכיל עבדי ירום ונישא וגבה מאוד "  כי ע"י גדילת המשיח  נתגדל שמו כמו  שמצאנו  שהמשיח נמצא ברומי  "אם יאמר לך אדם 'היכן א-לוהיך?' תאמר לו: בכרך גדול של רומי" (ירושלמי תענית פרק )א) ואם כן עליית המשיח מרומי לישראל היא עליית שם יהוה. כי יש ב בחינות בגדילה  האחת ע"י עדיו  והשניה על ידו עצמו . ע"י עדיו מה שמחכים לו בזמן ההסתר פנים והיו סובלים כול  החרפות והבזיונות בעבור שמו בזמן ההסתר כמו מזמור ג " רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלוהים סלה " מה שמחרפים אותו על שנאחז באלוהיו כי במציאות ההסתר כאילו האמת בצידם באשר אין הוכחה גלויה  הקב"ה העלים עצמו בעולם. ועל כן היסוד הרשע  הולך ומתחזק דייקא מחמת מה שהסתיר עצמו שעל כן אין נעשה המשפט בעושי הרעה להרשיע ובעושי הטוב להיטיב. ומחמת זה הם סומכים על כוח השעה  בראותם שעשו חמס  והצליחו. וכיוון שכוח הכפירה חזק בעולם יותר מכוח האמונה (נוח מול דורו ) כי כול העולם הזה העובר שהוא בבחינת דור הראשון  והם רוב בני העולם  הם בחינת קליפות וטפלים ואינם אלה לזכך הצדיקים ולזכותם  . הושמו על מנת לנסותם הילכו בדרך יהוה או ימאסו בה ועל כן הגויים הם ממשלת השטן והקליפות בעולם  ונועדו על מנת לבלבל הישרים בכמה אופנים  כי יש כמה אופנים לבילבול כי יש בילבול של עונג ויש של סבל. יש מחמת רוח הזנות המבקשת לענג האדם ולמשכו מסבל האמונה  אל חזקת הרבים  כמו "רבים אומרים לנפשי  אין ישועתה לו באלוהים סלה "  שהם הרבים  והשעה עומת להם. אבל אני יודע שמה שעומדת להם זה לשעה  כי אתה כבר הבטחתני (מו) " על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ים  יהמו יחמרו מימיו ירעשו הרים בגאותו סלה נהר פלגיו ישמחו עיר אלוהים קדוש משכני עליון " אני יודע שבבוא הבוקר בעת פקודתם יאבדו לתמהון לעיני בני העולם הזה כי הם בטחו בם ונשענו עליהם אבל  אני לא בתמהון אהיה "ישמח צדיק כי חזה נקם  פעמיו ירחץ בדם הרשע " זה המשיח ירחץ בדם אויביו כי ע"י שפיכת דמם טהרה באה לעולם שהם נהר זוהמה  שטף מים רבים אלי לא יגיעו.  והלילה הזה שכולו מרור  שיעקב צולע על ירכו  ותשתוחח עליו נפשו לקול המון חוגג  עליו כתוב " יהוה בהשמים חסדך אמונתך עד שחקים " בכול זמן שחסדך משמים בחינת שממה ומשמים כי הוא דר בשמים  מה שאני נאחז בך חרף כול  מצוקותי זה אמונתך עד שחקים כי בחינת אמונה היא בחינת  הסתר מה שמאמין במה שאינו רואה  אולם חסד הוא מעשה גלוי  כי אי אפשר על חסד להיות רק במחשבה  או הרגשה אבל על מעשה או טובה שנעשית עם אדם על זה נאמר שנעשה עימו חסד. כי החסד הוא גילוי פנים. אבל ככול שמוסתר  החסד תחזק האמונה ותתגדל.  ועל כן דווקא החוחים המצרים את השושנה הם המגדילה שמה . בחינת גיבור בחינת התגברות. יהוה גיבור  מה שהתגבר על צריו. במידת הגבורה ועל זה אמרו חכמים," כל המבטל את התורה מעושר, סופו לבטלה מעוני; וכל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר.  ועניין זה מפורש הוא בתורה:  הרי הוא אומר "תחת, אשר לא עבדת את ה' אלוהיך, בשמחה, ובטוב לבב--מרוב, כול.  ועבדת את אויבך" (דברים כח,מז-מח); ואומר "למען ענותך, ולמען נסותך--להיטיבך, באחריתך" (דברים ח,טז)."

 3 "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז למען צורריך להכרית אויב ומתנקם" הקב"ה בחר בכלים פחותים מכול שדווקא ע"י  מידת פחיתותם יתגלה כבודו מה שאין כן בכלי תפארת  ששם עשוים  לחשוב  שמעצם  גדלותו של הכלי עצמו  בא לו כול זה.

שדיבר פה על עוללים ויונקים שהם אלו אשר נולדו מחדש בלידה הרוחנית שבמשיח ועל כן כיוון שנתחדשה דעתם ופנימיותם נעשו כתינוקות ממש,כי מתו לממשלת הנחש שהיו שרוים בשלטונה יחד עם כול בני עולם  כי כול המנאץ ודוחה את המשיח  זה משום חיצונים המושלים בו שאינם מניחים לו לקרוב ככתוב באיוב ה " ירחקו בניו מישע ידכאו בשער ואין מציל " כי מה שהתרחקו מישע הוא ישוע ישועת אלוהינו  זה מחמת שדוכאו ע"י שר המוות  כמו איוב ד " אף שוכני בתי החומר (גוף אדם) אשר בעפר יסודם (נוצרו מעפר) ידכאום לפני עש "   אבל ממה  שהשתחרר ממשלתם של החיצונים ישמע הדבר ויקבל אל ליבו כי רוח יהוה הושיעתו   כמו שכתוב  משלי כ " אוזן שומעת ועין רואה יהוה עשה גם שניהם ".

והעוז הוא גבורת אלוהים אשר בפיהם שאינה מעצמם כי אם ממנו שנאמר "יסדת" אתה דווקא ולא הם. וזאת נעשה למען הצוררים אותו. לאו דווקא למען הכרתם כי אם ממש למענם, וכוונתו לבני אדם שניתעו מהאמת ונעשה להם ה' לאויב מכוח שקר ואי ידיעה כגון בישראל ששונאים את ישוע ונעשה להם כאויב מכוח מה שלימדו אותם רבניהם.בחינת "דחו ולא יכלו קום "

ואילו באמת היו העיניים נפקחות לראות את מי הם שונאים היו ברעדה ובאימה  מכך. וכן באומות העולם אנשים שנידמה להם המשיח ומלכותו לסתם מחשבת אנשים והם צוררים אותה ובמיוחד בזמננו השפל הזה צריך מאוד להתפלל שיתן בנו  עוז ודוד היה מלמדנו להתפלל על זה שאמר (פו)" תנה עוזך לעבדך והושיעה לבן אמתך " כי אחרת במה יתרון לנו על כול שאר תגרני השוק. שהכול מכריזים על סחורתם שאין טובה ממנה והכול רוצים למכור ואיך תיוודע האמת?

ב) מי שרוצה להיות של המשיח צריך להבין שכול הדעת שמורכבת עליו היא כוח המונע מבעדו מלהגיע אל האמת כי כוס ריקה בקל למלא וכוס מלאה אי אפשר למלא. וכול אדם הבונה בנינים של דעת ערים בצורות בשמים הוא כוח הקם כנגדו. כי מאין תצא חוכמה ועל כן צריך להריק עצמו וידע שגם מה שיודע זה איננו דעת כלל רק אשליה של דעת ובייחוד יבחן ע"י סוף דבר כי סוף דבר הוא יוכיח כי העץ נבחן בפריו. כי אם הדעת מביאה לידי גאווה ושרואה עצמו מוגבהה משאר בני אדם אז ידע שלא ידע דבר כי הוא  הושלך ברשת השטן . כי השטן עצמו  נטעה מדרך האמת ע"י הגאווה שהעבירה אותו על דעתו ועל דעת קונו ועל כן אמר למרוד " אעלה בבמותי עב אדמה לעליון" וכשבא אל חוה  והיה צריך לפתותה  אמר "והייתם כאלוהים " ובמלכודת הזו רבים נאחזו במוסר אויל   הם התיימרו להיות מורי התורה ומדריכי דרך  ונעשו  למכשילי בדבר ואם יאמר שאי אפשר לאש הזו לאחוז ברבנים בשופטים בכוהנים ובגדולים אומר שכול מה שגדול הוא  כן קרב אל האש. ועל כן משידע זאת ישום עצמו כקטן וגם מה שיודע יעשה כלא יודע  ועל ידי זה  שמרוקן כוסו   "דמיתי לכוס חרבות" היינו שהכוס ריקה על ידי זה יתקיים " כוסי רוויה "  שהקבה ימלאה עד תומה לקיים הנאמר  (במדבר כד) "יזל מים מדליו וזרעו במים רבים " וכול זה יושג על ידי בחינת עולל שיוצא  לעלילות לדברי מעשה  להביא ממחשבה למעשה כי מה שאגור במחשבה צריך להתגלות בעולם המעשה ועל ידי בחינת יונק  שהוא  בחינת סמיכות לשדיים  כי הוא יונק מין החוכמה  וצמוד אליה ואינו נסמך על עצמו.  ועל ידי שנסמך לדדי החוכמה  על ידי זה מתכוננת בו גדילה בדעת ככתוב במשיח  "ויעל כיונק לפניו " כי הסמיכות לדדי החוכמה  היא הגדילה בחינת "כול כבודה בת מלך פנימה "  שהיא באה לחדרי המלך בחינת  שיר השירים א "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו" ועל ידי שבא בחדרי המלך  דדיה ירווך בכול עת  ע"י שיונק משדיה לא יזיק לו ארס הנחש ויכול לעלות אוצרות חושך מבור פתן ."ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה ".

. 4 " כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה"

מי עשה שמים וכוכבים? אצבעותיו הלא היא ידו הלא זה המשיח כנאמר גם במקום אחר ישעיה מ"ח 13  " אף ידי יסדה ארץ וימיני טיפחה שמים קורא אני אליהם יעמדו יחדו"

5 "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו" אנוש קרוב לאנוש חולה כמו שכתוב באיגרת יעקב ה17 " אליהו אנוש אנוש היה כמונו" ותזכרנו וכן תפקדנו מורה שלפני כן עזבתהו את אדם מפני חטאו ואת משיח מפני שחטאי האדם היו עליו ונועד להיות קורבן עליהם כמאמרו " אלי אלי למה עזבתני" ועניין הפחיתות שיש באנוש המוזכרת בפסוק "מה אנוש כי תזכרנו" ובמילת תזכרנו מובלעת שכחתו הן לאחר חטא אדם הראשון כי לפני החטא לא היה מושפל והיה בו חותם המלך לכן יובן רק על משיח ולא על אדם.

6 " ותחסרהו מעט מאלוהים וכבוד והדר תעטרהו" עניין שתחסרהו מעט מאלוהים הוא יפורש על אדם שניברא בצלם ובדמות ועל המשיח שבהיותו בגוף אנוש חסר שפע מלכותו היה מחוסר אך מעט מאלוהים כי יען חולשת בשרו ניראה היה כאדם, אך כוח מעשיו דבריו ומותו אלוהים היו ואך למראה עיניים ניבדל.ובעיני עליונים מראים עיניים הוא כקליפה כי הם שופטים לפי המהות הפנימית וגם רגע המיתה שעבורנו היא ביטול הכול עבורם אינה ביטול.ויהיה נותן לו עטרת שלטון למשיח יען במצבו השפל התענה וסבל בעבור המלכות אף שהיה בן מלכות ויכול היה לומר מתוקף מלכותו הביאו לי מלכותי ואל תטריחוני בכאלו, שתק ונטל על עצמו חטאי רבים ומחלותיהם ולקח פגעיהם על עצמו ועל כן ניתנה לו העטרה האמורה. כמו שנאמר בישעיה נג12 " לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פושעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפושעים הפגיע"

 7) "תמשילהו במעשי ידך כול שתה תחת רגליו" עשייתה אותו כאדון על ביתך ומושל בו והכול כפפת תחת מלכותו. ואפשר לפרש על אדם הראשון שנאמר לו א28 " ויברך אותם אלוהים ויאמר להם אלוהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכיבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכול החיה הרומשת על הארץ ויאמר אלוהים הנה נתתי לכם את כול עשב זרע זרע אשר על פני כול הארץ ואת כול העץ אשר...ולכול חית הארץ ולכול עוף השמים..." אולם ברם אפשר להקשות ולומר " תמשילהו במעשי ידך כול שתה תחת רגליו" אם כן צריך היה האמור להיות גם במלאכים שאף הם חלק בבריאה מעשה ידיו כנאמר תהילים קד4 " עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט" ואין אנו רואים שהמלאכים כפופים לאדם ולא עוד אלה שאנו רואים בספרים כולם שהם מטילים את מוראם על האדם עיין בראשית,דניאל,שופטים. וכן מלאך המוות אף הוא בבריאה ואינו תחת שלטון האדם כי אם אדרבה האדם כפוף לשלטונו.והוא עניין הכול שבכול באמת צריך היה להיות הכול כמאמר פאולוס והנה אין אנו רואים שכול הושת תחת רגלי האדם. אך על המשיח נאמר קי1 " נאום ה' לאדוני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך" וזהו מאמר המקושר היטב בכתוב כאן וכן נעשה ע"י ה' ומזכירים מזמור זה בברית החדשה באיגרת הראשונה לקורינתים טו ואף שם קושרים עם מזמור קי1 בראשונה מבארים שם שישיבת  המשיח הוא עד שיושתו כול האויבים תחת רגליו וכתוב שם שאחרון האויבים שיושת יהיה המוות. כי נאמר שכול שת תחת רגליו ואז כששלטון המוות יושם אף הוא תחת הרגלים אז יהיה האלוהים הכול בכול.