מעבר לקשת - אימון רוחני, טראומה בתדרים

איך עושים את זה?.. כל אסכולה טיפולית תגיד לכם שיש לה דרך לטפל בטראומה..ואולי יש להן..

לי אין דרך לטפל בטראומה.. אני יכול רק לסייע לאנשים לראות את הרבדים השונים..ולחכות שהם יחליטו להפסיק את הטראומה של חייהם..

טראומה זו בחירה שלנו.. רק על מנת להבין את האמירה הזו לגמרי צריך להבחין בטבע הרב מימדי של כל אירוע.. כל אירוע מתקיים בכל "רטט" או תדר. ובכל תדר הוא נתפש ומעובד בדרך אחרת..

נוח להבין את האירוע במונחים של תדרי הצ'אקרות שלנו..

צ'קרת הבסיס - מה שמובחן ברמה הזו אלו האירועים הפיזיים .. מה שקרה.."הוא עשה לי כך וכך".. אין רגש ואין מחשבה.. ברמה הזו מגיעה ההתנגדות לאירוע..אך לא כעס ..זברה לא כועסת על אריה שמנסה לטרוף אותה, היא מנסה לברוח.. אותו דבר גם אנחנו.. ברמה הזו יש רק אירוע פיזי.."קרה משהו שלא רציתי שיקרה"

צ'קרת המין - פה יש רגש.. הרגש הראשון שעולה הוא כעס..זה הרגש האוטנטי במצב בו קורה משהו שלא רצינו.. תפקיד הכעס הוא לאפשר לנו לשחרר..ופעולתו בריאה.. רגש נוסף הוא הכאב שתפקידו לחבר אותנו מחדש לאני האוטנטי..אך מהר מאוד (ענין של שניות) נכנס המיינד שלנו לפעולה ומעלה את האירוע לתדר ההגיון והמחשבה

מקלעת השמש -בתדר הזה פועלות המחשבות שלנו .. המיינד סוקר את האירוע ומחליט "אם קרה משהו שלא רציתי = אני קורבן".. מתוך זה המיינד ממשיך "אני קורבן = אני פגוע, אני חלש, אני לא יכול לבטוח..." מחשבות אילו מעוררות "רגשות" .. אין אילו רגשות אוטנטיים.. אילו הן מחשבות המתחזות לרגשות

צ'אקרת הלב - הלב שלנו מתמיר סמלים פיזיים בערכים ולהפך.. מתוך המחשבות שלנו אנו יוצרים ערכים שממשיכים להיות מוקד ההוויה שלנו... ערכים של פחד, חוסר אונים, שנאה, .. אנו יוצרים אמונות על עצמנו מתוך הערכים הללו.. "אני לא שווה".. "לא מגיע לי"..

כל עוד אנו מוכנים להישאר בתוך חווית ה"טראומה" אין אנו עולים מעלה יותר בתדרים.. האנרגיה שעלתה עד לצ'קרת הלב יורדת חזרה כאשר היא "צבועה" בהוויות הפעילות שבחרנו .. אנו מתחילים לחשוב ולהפעיל הגיון מתוך "אני לא שווה" ולכן ההחלטות שלנו לעולם יהיו לא מספקות באמת.. תמיד יהיה חסר משהו...תחושת החוסר הזו תתבטא באנרגיה שבה נחייה וזו תיהיה חסרה, אפורה וחלשה.. התוצאות הפיזיות שלנו יקבלו את אותן המאפיינים שבעצם "יוכיחו" לנו שהאמונה השלילית בעצמנו הייתה נכונה וכך המעגל ימשיך..

זו חווית הטראומה.. לכן אנו אומרים שאנו חווים טרואמה הרבה לאחר שהאירוע עבר... אנו ממשיכים לתדלק את הפרשנויות , המחשבות והאמונות השליליים שיצרנו בעצמנו..

התהליך שאני מעביר העובר דרך כל הרבדים..אסביר רק בקצרה את עיקרי השלבים..

בצ'קרת הבסיס - אנו משתפים באירוע.. אנו מבחינים במדויק מה התרחש.. עצם השיתוף שלנו מעמת אותנו עם מה שאנו מחשיבים כ"מקור הטראומה".. עצם הראיה הברורה יכולה להפיג הרבה חששות מלהתמודד הלאה..

בצ'קרת המין - אנו נותנים דרור לרגשות שלנו.. לכעס ולכאב.. אנו מאפשרים להם להגיע לידי ביטוי מלא.. בכל דרך שנבחר שאינה פוגעת בעצמנו או באחרים.. בבכי, ביצירה, בצעקה, בפעילות, בריקוד.. ביטוי הרגשות שלנו מאפשר לנו לנקות את כל ה"חרא" שישב על הנפש שלנו ומנע מאיתנו לחוות רגשות אחרים במלואם..

אנו ממשיכים לצ'קרת מקלעת השמש - פה אנו בוחנים וחוקרים את המחשבות שלנו.. אנו בודקים מהן המחשבות שלנו, האם הן עובדות או שמא רק דיעות שניתן להחליף אותן או לא להסכים איתן..אנו בוחנים מה ההשפעה שלהן כאשר אנו בוחרים להאמין למחשבות שלנו.. אנו בוחנים מהו הרווח שלנו מתוך ה"טראומה"..ומה המחירים שאנו משלמים על הרווח הזה..

בצ'קראת הלב אנו עוברים תהליך שבו אנו בוחרים מחדש אמונות והוויות חדשות..

התהליך לא מסתיים שם.. הוא עולה לצ'קראת הגרון.. פה אנו מבינים מהי לקיחת אחריות על אירוע.. איך אנו יכולים לקחת אחריות על האירוע.. אין זה אומר אשמה.. אין אשמה.. אין גם אחריות על האחר ייש רק אחריות על המעשים שלי בזמן ולאחר האירוע הבנה שעשיתי תמיד את ה-100% שידעתי לעשות באותו הרגע.... הקבלה של האחריות לכל הנזקים לעשיתי לעצמי בתהליך הזה.. סליחה לעצמנו ולאחר..

ושב אנו עולים לצ'קרת העין השלישית - כאן אנו מסוגלים לקרות את האירוע בצורה אחרת.. כבחירה שלנו לעבור אירוע מסווים על מנת שנוכל לחוות דברים כמו קבלה, הכלה, וסליחה.. שכן אם אף אחד לא "פוגע" בי אין למי לסלוח.. ולכן עלינו להאמין שפגעו בנו..
אנו גם מגיעים לשאלה.. שאלה הנוגעת לאני הגבוה.. להוויה הגבוהה שלנו.. לייעוד שלנו..

ואז אנו עולים לתדר של צ'קראת הכתר.. פה יש איחוד מוחלט עם היש,, עם האור,, עם אלוהים,, ושוב נוכל לראות שבעצם כולנו אחד.. אין הפרדה.. וכאשר אנו פוגע באחר.. אני פוגע בעצמי.. וכאשר אני פוגע בעצמי.. אני פוגע בכל השאר..נוכל לראות את האירוע באור אחר לחלוטין.........................................
כאשר נחזור מהחוויה הזו.. תגיע אותנו גם התשובה לשאלה שלנו.. השאלה של מי אנחנו באמת..לא נדע אותה במודע.. רק נחווה אותה

ומכאן האנרגיה תתחיל לרדת בחזרה..

בעין השלישית נוכל לקבל בצורה ברורה את התשובה שלנו.. בעזרת צ'קרת הגרון נבטא אותה.. בהחלט נקודה שהרבה זוכרים..(כיוון שבכתר אין זיכרון ואין זמן.. ובעין אנשים שלא מתורגלים מתקשים להישאר)

מתוך ההוויה הגבוהה שלנו נכתוב בצ'קראת הלב אמונות והוויות פעילות חדשות לעצמנו..ונהפוך את ההוויות לתוך סמלים פיזיים..

צ'קרת השמש תאפשר לנו לאסוף אנרגיה חדשה והתהלהבות..
צ'קראת המין תוסיף התרגשות תשוקה ויצירתיות לתוך חיינו
וצ'קרת הבסיס תהפוך את האנרגיה לעשייה מחודשת..

זה בקצרה מאוד מה שאני מעביר..כמובן שכל מטופל יכול לבחור לחזור לתוך המחשבות הישנות שלו..העוצמה שלהם תפחת בעקבות העבודה בתדרים גבוהים אך אך הוא ימשיך ויתעקש לבחור בהם הכל יחזור לעצמו..והוא יעשה לעצמו שוב טראומה..

אור ואהבה