בפינה זאת אני אספר לכם על אתי סואגן ז"ל ועל השיר שכתבו חבריה,
את השיר תוכלו לשמוע פה בפינה זו.
ההורים של אתי התעללו בה מגיל 6.
ביום אחד כשהיא בגיל 13 היא אמרה להורים שלה שאם הם ימשיכו להתעלל בה היא תתאבד ...
האבא אמר אז:" נו יאלללה מי רוצה או צריך אותך לכי לכי ותתאבדי...."
ז-ה מ-ז-ע-ז-ע
איך שהם התיחסו אליה...
אמא שלה באותו יום בצהריים הביא לה את המכה הראשונה .....
יום למוחרת במגירה הסודית של אתי היה לוח שנה מדוייק ומדוקדק כדי שתוכל ליספור את ימי ההתעללות....
כל יום התעללות =====> X אם שניהם התעללו בה X X יום שעבר טוב היה עם האות V
היא הייתה ישנה אצל חברות כדי שההורים לא יתעללו בה אבל אחרי שנה היא בת 14 והיא באה למסיבות לאירועים אפילו לבית ספר מחייכת רוקדת מזייפת את כל הכעס,הכאב,העצב,הבושה שלה לחיוך לנשיקה עם החבר ....
יומיים לפניי "יום הדין" היא נפרדה מהחבר שלה ונתנה הרגשה של פרידה שהיא נפרדת אבל נשארת ....
באותו יום היא חייכה הכל היה סבבה אבל אחרי הצהרייים היא עשתה את זה .....
היא הלכה לבית הספר היא נהנתה והיא הזמינה את כל החברים אליה למפגש ....
כשבאנו היא הייתה תלוייה על וו ופתק על הבטן שלה....
ובפתק היה רשום..
" סליחה חברים אני מצטערת אני פשוט לא מסוגלת ליחיות כואב לי ,רע לי, והחיים נוטים לצידם .......
איך לא סיפרת על הכאב שהתרוצץ אצלך בלב ילדה יפה איך נדע אם לא אמרת שום מילה
איך עברו ימים והגעגועים לא מפסיקים לשניה איך אותה בשורה המרה ניפצה לי את הנשמה
ספרי לי את הכל מי פגע מי עשה אבל מה לעשות אי אפשר כבר לחזור
אם רק אם רק היית מחכה זורקת מילה חושבת דקה יותר את לא יודעת כמה לי זה כואב לדעת שזה כבר מאוחר אם רק היית מעירה כזאת צעירה חשבה על הכאב שלה היא יודעת מה קורה למשפחתה יודעת שזה כבר מאוחר
איך עברה שנה בלי הילדה שזרחה תמיד מאהבה הלכה לנו ולא חזרה הכאב בנו תמיד נשאר
ספרי לי את הכל מי פגע מי עשה אבל מה לעשות אי אפשר כבר לחזור
אם רק אם רק היית מחכה זורקת מילה חושבת דקה יותר את לא יודעת כמה לי זה כואב לדעת שזה כבר מאוחר אם רק היית מעירה כזאת צעירה חשבה על הכאב שלה היא יודעת מה קורה למשפחתה יודעת שזה כבר מאוחר
אני בחלום מחכה לבואה בואי ספרי לי מה קרה ספרי לי מה קרה על החלטה כזו לא הייתי מצפה לא מאמינה איך הייא נעלמה
אם רק היית מחכה זורקת מילה חושבת דקה יותר את לא יודעת כמה לי זה כואב לדעת שזה כבר מאוחר אם רק היית מעירה כזאת צעירה חשבה על הכאב שלה היא יודעת מה קורה למשפחתה יודעת שזה כבר מאוחר
הערה השיר הזה מוקדש לאתי סואגן ז"ל שהלכה בתרם עת מתגעגעים אוהבים ונאהב תמיד
