אין שום עניין

יצרו בעבר בהמה דקה, כי לא היה מכשור לעבוד עם בהמה גסה [ שהומצא בערך ב130 שנה האחרונות, על יד הרב נתנאל תפילינסקי, והתפתח משם והלאה]

כיום אין יצור של בהמה דקה כלל, היה במאה שערים, ולפני שנים היה יצרן בקריית שמונה,

כיום זה לא כלכלי, כי אם בית בהמה גסה עולה כ500 ש"ח, בהמה דקה עולה כ400, 

והחסרונות הם: שמצוי יותר נקבים, בלאי לאורך זמן ועוד,

וממילא המהדרים קונים בהמה גסה, ומי שרוצה זול קונה פשוטים שהעלות בין 60 ל80 ש"ח לזוג.

לכן נפסק היצור של בהמה דקה, כי אין צורך בהם יותר.

ועל כן כל גדולי ישראל, החזו"א ועוד, החליפו כאן בארץ לבתים בהמה גסה.

כמו שכבר כתבתי, הרה"ח מנדל אלטיין מייצר בתים בהמה דקה מהודרים מאוד.

בחב"ד יש המחשיבים זאת כהידור, יען כי הרש"ב העדיף בהמה דקה ולא גסה.

בבתים מבהמה דקה יש יותר מקום להכניס את הפרשיות ללא דוחק.

כל מי שעוסק בהגהה יודע שבהכנסת הפרשיות עלולות לצאת תקלות של הכנסת פרשיות בדוחק (ואח"כ קושי בהוצאתן), שמחמת זה האותיות נסדקות ונשברות ולפעמים התפילין פסולות מעיקרם.