מה הדין של סופר שצריך למחוק דבר שנעשה בפסול כגון מם שנסתמה שצריך למחוק הרגל ולא עשה כן אלא ביטל צורה בלי למחוק הנעשה בפסול האם יש בזה חק תוכות ואם כן יש בזה חק תוכות מה זה גרע לפי מר"ן והרמ"א שסוברים שאפשר להשמש בחצי אות שלא נעשתה ע"י כתיבה כגון טיפת דיו שנפלה על הקלף שאפשר להשלימה לאות

אם נסתם לך אחרי שהיתה צורת האות מם אפשר לכתחילה לבטלה מצורתה,)י"ש חלק א עמ'רכז

זה השאלה של הפרי חדש , עיין יריעות שלמה 

ביריעות שלמה הביא שאם רק ביטל את האות מצורתה בלי למחוק את הנכתב בפסול כשר בדיעבד כיון שסומכים על דעת מרן שדי בביטול האות מצורתה (פרק יב הלכה י)

אז המזוזה בקרה כזה נשארת מהודרת או כשרה דיעבד?