מעבר לדבריו הידועים בשו"ת. מצוטטים ככתבם מאתר דרשו.
בדברים שנשא פעם בכינוס של ארגון 'משמרת סתם', אמר מרן בעל 'שבט הלוי' זצ"ל:
הסגולה של מצוות תפילין, מבואר בחז"ל: "מובטח לו שלא יחטא". שואלים גדולי האחרונים: הרי בעווה"ר רואים אנו אנשים שיש להם תפילין ומזוזות, וכשבודקים אותם אף מוצאים שהם כשרים ואפילו כתובים באותיות מהודרות – אם כן מדוע אין להם את הסגולה להציל בעליהן מן החטא?
והתירוץ לזה הוא פשוט: התפילין הללו לא נכתבו בקדושה ובטהרה. הקדושה באה רק מצד הכוונה והצורה שבה כותב הסופר. שאם כותב, ובשעת הכתיבה אינו לבוש כראוי, ושומע 'טייעפ רעקודר' – אין לו את הסגולה להכניס קדושה וטהרה לאותם תפילין, עד שיציל את הלבוש בהם מן החטא. ורק הסופר שכותב בקדושה ובטהרה ובכוונה לשמה, ומרכז כל כוחות נפשו בשעת כתיבה – הוא יכול להכניס אותה קדושה וסגולה שיכולה להציל מן החטא. ועל כן, לא די במה שלומדים צורת האותיות, העיקר שיכתוב הסופר בקדושה ובטהרה, כדי שיתנו את סגולתן.
(הרב בנימין כהן, 'המבשר תורני' בא תשע"ג)
|