בשו"ת שבט הקהתי לרב שמאי קהת הכהן גרוס שליט"א ח"ו סי' מ (וכן הורה לי מורה הוראה) כתב שיש לחשוש בנו"ן פשוטה שבמילת משפטן (שבפרשת פינחס) שנעשתה ארוכה עד שיורדת לתוך חלל רווח הפרשה הפתוחה שתחתיה, שהפכה עי"ז לפרשה סתומה. לכן יש להיזהר לעשותה באופן שלא תיכנס לשיטה שתחתיה ועם זאת שלא תדמה לזי"ן. וכן טוב להסתכל בספרי תורה שבביהכנ"ס (אפשר להציץ בקריאה של ר"ח, זה עמוד לפני מוספי ר"ח). אופן התיקון כמובן לגרור את הרגל עד מעל השיטה, ולעשות בחכמה באופן שלא תדמה באף שלב לזי"ן (גם לא באמצע המחיקה שלא יהיה חק תוכות ח"ו). עלו והצליחו

אשמח לשמוע מקור לטענה חדשה זאת.

מחפש מתייג באיזור בית שמש או ירושלים לספר תורה

הרב גרוס הוא מקור בפני עצמו בעניינים התלויים בשיקול הדעת, הוא מגדולי הפוסקים כיום בפרט בהלכות סת"ם. ו"לא שמענו" אינה טענה לענ"ד, שאלות בהלכות האלו מתחדשות בכל יום ויום. כבודו מכיר הלכה בהלכות צורת הפרשיות שמשמע ממנה אחרת, או מפקפק משיקול דעתו? אדרבה, אם יש טענה עם רגליים אפשר לדון. ד"א, כך הורה לי גם הרב *** שליט"א (מחקתי את השם אחרי כתיבת ההודעה של so4r, כיוון שהפורום נועד לדיון בוגר ולא לפקפוק בסמכותם של ת"ח בהסתתרות מאחורי שם בדוי)

לא כל אחד שקוראים לו רב ואפילו אם חיבר ספר על סת"ם .... מ"מ אינו "מוסמך" לפסול לכולם בפרט לפי שיקול דעתו בלבד וכו' וכו' ואין כאן המקום להאריך בדברים מצערים כאלו... תסתכל בפורום שלו ותראה כמה שם אכן מיוסד על יסודות חזקים ונכונים. ולא על סברות בטן... וד"ל

לכן לפעמים היא ארבעה קולמוסים, אבל עובי קולמוס של הראש שלה הוא יותר מקולמוס רגיל שעבורו השיטה מיועדת

שהרב גרוס יכשירם.

שאל אותי פעם הרב יהושע נויבירט מה דעתי על ל' שצוארו איננו כמו ו', אלא כמו י'.

עניתי שיש הרבה סת"ם שמצאתי כן, והכשרתי.

והוא ענה לי שנכון, כי ככה היו כותבים פעם, ואין מי שפצה פה ומצפצף.

כן גם פה, המחמיר יכתוב קצר, אך לא יכול לפסול ס"ת שכבר נכתב.

לא התכוונתי להוריד ספר תורה מהבימה, בסה"כ רציתי שיידעו שיש כאן נידון, שידוע לי על הרב גרוס שכותב שיש בזה חשש ולא ידוע לי על פוסק שנשאל בזה ומכשיר ולכן סופר זהיר יכתוב את הספר שלו בצורה שאין בה חשש. ואם נמצא בס"ת כתוב אז טוב לגרר כדי לא להיכנס לחשש. כפי שכבר נכתב פה זה לא דבר שקיים בצורה נפוצה כ"כ, בטח שלא מנהג הסופרים. אם ידוע למישהו בבירור שכך נהגו סופרים לכתוב פעם זו באמת טענה ונשמח שיגלה לנו. הועלו כאן טענות לא ענייניות, במחילה מכבודכם. גם אני מסכים עם מסקנת הדברים של אליהוא1, ולזה התכוונתי מראש, ולא מסכים עם צורת הסקת המסקנות... פוסק יכול גם לפסול ס"ת שכבר נכתב אם הוא סובר שפסול (משא"כ במקרה שלנו), ויש חילוק גדול בין "מנהג הסופרים בלא פוצה ומצפצף" לבין סופר שפעל מתוך חוסר ידיעה. במקרה האחרון אין הבדל בין אם נכתב או לא נכתב לענ"ד

אריאל התכוון למקרה כמו בתמונה המצורפת

מסברא נראה שבהחלט יש לחוש לזה ולהיזהר שלא למשוך מדי הנון רבתית שהרי הפרשה הבאה המתחילה בויאמר ה' צריכה רווח שיעור פרשה לפניה בשביל שתיחשב פרשה פתוחה והרי לכאורה אין לפנינו רווח כזה.

ניסיתי להעלות תמונה ולא הצלחתי... במקרה שאני ראיתי האורך של הנו"ן היה כאחד עשר קולמוסים רגילים - היא התחילה מעל השרטוט, מילאה את השורה שלה, ואת הרווח שבינה לבין השורה שתחתיה, ואת השורה שתחתיה לא כולל הרווח

מה יהיה אם נמצא באמצע קריאה ס"ת נקודת דיו שנטפה לסופר בסוף הרווח שלפני הפרשה פתוחה האם נחשב שיש רווח פרשה?

דבר ראשון עם כל הכבוד לכל הת''ח ''הוי זהיר בגחלתן'' צריך הרבה  חכמה איך להתנסח נגד תלמידי חכמים בין אם חיברו ספר ובין אם לא בין אם שמם הולך לפניהם ובין אם לא, כשהרמב''ם חולק על הגאונים הוא לא מזכיר אותם בשמם משום הכבוד...... לא יקרה כלום אם הלשון תהיה מכובדת יותר, שהרי אם אנחנו מרשים לעצמנו לזלזל ברב שנראה לי שאינו רב גמרנו את כל המושג רבנים שכל אחד יזלזל במי שבא לו עם אותה טענה.... 

דרך אגב כמה פעמים יצא לי לשמוע חידוש מת''ח אף שלא היה נראה לי ואפילו כשהיה לי ראיות נגד דבריהם אבל עם הזמן פתאום מצאתי גדולים מדורות עברו שהביאו בדיוק את הראיה או הטענה של אותם ת''ח. ובפוסקים כתבו 'לא שמענו אינה ראיה'....

דבר נוסף מצאנו בפוסקים נידון דומה לגבי טיוט דיו שנשפך במקום הפסק פרשה האם מבטל את שיעור הפרשה או לא, אני כרגע כותב בע''פ אבל הנידון הזה מופיע בדעת קדושים ודיבר בו גם המקדש מעט וכזכור לי יש בזה נידון דומה גם במלאכת שמים לגבי טלאי שנמצא באותו מקום, והכל נובע מעיקר הדין של נקבים במקום פרשה ואכמ''ל. 

אמנם כל זה אמור לגבי מיעוט פרשה אבל כדי לעשותה סתומה ע''י דבר שהוא אולי ממעט בשיעור אבל בכ''ז לכו''ע אינו חשיב אות זה באמת כבר חידוש יותר גדול.

ונוסיף לגבי גוף הנידון (מודה שלא ראיתי את שבט הקהתי הזה בפנים בל''נ אנ יעיין שם) לפי דעת הרמב''ם שפרשה פתוחה לעולם תתחיל בתחילת שורה (וכן עיקר להלכה כמו''ש לגבי תפילין ומזוזה) ממילא בפשטות יוצא לפי הנידון פה דבר מחודש שהרי כיון שהפרשה הבאה מתחילה בתחילת שורה הרי שזה כן פרשה פתוחה על אף שיש מעליה צורת פרשה סתומה כי סוכ''ס יש ריוח ט' יודי''ן וגם הפרשה ודאי מתחילה בתחילת שורה ולא שייך לקרוא לטיוט דיו או הנו''ן שנמשכת תחילת הפרשה, זה באמת יכול להיות חידה מעניינת. (איך יש פרשה פתוחה עם ריוח של פרשה סתומה)

ואת והב בסופה, הדברים לא מכוונים כנגד מישהו או לפגוע ח''ו אלא לחזק את כולנו יחד. ומלאה הארץ דעה..

בתמונה המצורפת מדובר בתפילין שהסתומה על פי ט"ז

הך' של עיניך יורד לרווח הפרשה שתחתיו

האם נחשוש פה לביטול רווח הפרשה?