האם יתכן שבדיעבד כשר?

כבר שאלתי חבר, והוא צדד [אתי] נגד.

אך אולי מישהו מכיר היתר.

אבל הכתב נורא ואיום 

בטח שתמצא שם פסול אחר 

שיציאת הכתב מן השורה איננה פוסלת? מקור בבקשה או סברה טובה.

לימד אותי מורי ורבי, כי כל דבר שניתן להכשיר - גם בדוחק - עליי להכשיר.

לכן את שאלות התינוק הרבות אצטרך לשאול אם לא אפסול את היציאה מן השורה.

גם אצטרך להוסיף תגין ביו"דין, ועוד כמה וכמה דברים. וגם בפרשיות הראשונות.....

אך לא אכתוב בעצמי את הפרשה האחרונה.

אין שום מקור לפסול יציאה מהשורה, אדרבה יש פסול מיוחד של קובה וזנב שפוסל דווקא ביציאה של 2 שורות, וגם זה מחלוקת אם זה רק במזוזה או גם בתפילין

אם בכל אופן אתה רוצה מקור אז עיין בשו''ע רע''ג סעיף ה' ובסעיפים שלפניו, ובמשנ''ב סי' ל''ב ס''ק ק''נ, ששם מבואר שכשר

אכן לא יפה עשו כל המלעיגים על פרשיה זו, כיון שאם כל האותיות כשרות אין לגנוז לחינם פרשיות, ומאוד החמירו בזה האחרונים ובראשם החתם סופר

אכן יש מקישים לתפלין.

אני ממליץ על מלאכת שמים יא ז [בינה]. הוא המקיף ביותר, אבל טוב לראות גם בני יונה, קול יעקב ויריעות שלמה.

בעיה נוספת היא שכולם מציינים "אפילו תיבה שלמה" מחוץ לדף. על שתי תיבות לא נאמר,

אף כי סביר להניח שבמקרה המדובר, כלומר סוף הפרשה, יתכן שיסכימו לשתי תיבות,

כי הרי אין ברירה לאותו סופר, אחרי שהקטין את הכתב כמה מילים קודם, עוד לפני השם.

אם כן איפוא, אני נוטה לקבל שכשר. [נו? האם מישהו מעונין להוסיף?]

ותודה לסופר 'עילום שם' שמסכים שאסור לגנוז שמות כאשר ניתן להכשיר אפילו בדוחק.

צריך להסתכל במקורות, לא בקיצורים.

המקור של כולם זה הרמב''ם שאומר שההלכות של יציאת אותיות מהשורה הם למצווה ולא לעכב.

והסיבה שאם נראה לתינוק כשייך לטור השני פסול הוא מהדין הידוע שתינוק צריך לדעת לקרוא את הפרשה. (''שאילת תינוק'').

ולכן אין הבדל בין מילה אחת להרבה מילים כל עוד התינוק קורא כמו שצריך.

המלאכת שמים שציינת מדבר על הלכתחילה שלא להוציא אפי' שתי אותיות, ולא על הבדיעבד, כמבואר לכל מי שמעיין שם.