השאלה לא מדוע נקרא חק תוכות, אלא שהמילה ''תוכות'' בכלל לא נכונה, משום שכדי שיראו את צורת האות חייב לחקוק את כל סביבותיה כמ''ש שם ברש''י בפירוש שהרי מדובר בפלטה של עץ (שם בסוגיא) ואם דוגמא אני חוקק תוך הר' הרי שעתה יש באמצע הפלטה חור שהרי גוף הר' מחובר לכל הפלטה ואין ניכר כלל צורת ר' ולכן רש''י הדיש גם תוכות האות 'וצידיהן' ובהמשך כתב 'סביבותיה' כי לולא זה אין שום אות, וא''כ המילה תוכות לא נכונה, ולביאור הפשוט צ''ל 'חק סביבות' אבל לביאור עתה מובן גם הלשון תוכות כפשוטו. דרך אגב ראה שם במאירי בסוגיא וז''ל: ופירוש חק תוכות הוא שחקק ''סביב האותיות'' ונשארו האותיות בולטות מאיליהן עכ''ל. (יש עוד בראשונים סגנון כזה, וראה שם ברש''י האחרון בעמוד, ודו''ק) ולדבריו המפורשים מהו לשון תוכות? אלא ברור כמ''ש.
ר' ראובן תודה על ההארות שגורמות לרדת ממש לרחל בתך הקטנה, חזק ואמץ.
|