כל מילה בפרסומת נכונה .קולמוס זהב ,אדם זהב ,שירות זהב, בקיצור שווה זהב,אתמול הייתי אצלו ואני לא מרשה לעצמי לא לתת לעוד סופרים להרויח זהב ולהתחיל ליהנות מכתיבה יפה וזורמת...ללא גוזמה, נסה והיוכח!!! שווה ניסיון!!ז-ה-ב....
יש בירושלים אדם יקר שבערכין שמכין קולמוס נירוסטה או זהב במומחיות מדהימה וביחס חם ואישי מאד .ולא רק זה לכל הסופרים שכותבים בשמיר די לנסיעות לחיפה לחידוד,הוא מחדד שמיר במקצועיות ובמחיר יותר זול מהיצרן עצמו,
יש כאן פרטים באתר שמו נחמן ברלב .לתועלת הסופרים כמובן שאין לי רווח כספי רק סיפוק שאחרים נהנים. וחברא לחברא אית ליה....
וכותבים עליהם לצד בשר: ויזהר מאוד שלא יטעה לכתוב לצד השיער דמעכב בדיעבד וסימנו להכיר אחר העיבוד איזה צד הוא סמוך לבשר רואים לאיזה צד שהקלף מתכויץ כשמלחלחין אותו הוא מקום הסמוך לבשר ומ"מ אין לפסול תפילין ישנים מחמת סימן זה דאע"פ שאחר הבחינה נראה שנכתבו לצד השער אנו מעמידים להסופר שכתבם על חזקתו חזקת בקי ומומחה ובודאי כדין כתבם גם סמכינן על המרדכי דמכשיר אם נכתבו לצד השער. א"ר.
דיו עשן הוא דיו עשן עם תערובת של שרפים מן העץ. הרמב"ם, השו"ע, והרמ"א פסקו הלכה למעשה שדיו סת"ם צריך להיות עשוי מעשן. לפי הרמב"ם רק דיו עשן נחשב לדיו מהודר למצוה מן המובחר[1]. לפי המשנה ברורה (לב, ג) והרב קנייבסקי שליט"א (שונה הלכות, הלכות תפילין, לב, ס'יב) רק דיו עשן בלי קנקנתום הוא למצוה מן המובחר "ולא יטיל לתוכו קומא או קנקנתום".
מטרת הדיו היא לספק לסופרי סת"ם דיו עשן כשר לכל הדעות, שנשאר גמיש, נדבק היטב לקלף או לגויל, אינו נשבר, אינו נסדק, ואף פעם אינו נפסל. הדיו דומה לדיו העשן העתיק בו כתבו סופרי סת"ם בימי קדם ועד אחרי חורבן בית שני. דיו זה מאפשר לפתור בעיות טכניות והלכתיות המצויות בדיו מסוג אחר, המבוסס על קנקנתום ומי עפצים.
יש פוסקים שאוסרים ופוסלים כתיבת סת"ם בדיו המכיל עפצים או קנקנתום. הסופר לוי יצחק מברדיטשוב מזכיר שלשה עשר פוסקים הפוסלים קנקנתום מעורב במי עפצים. לרוב העפצים יש גם בעיית כשרות בגלל ליחת שרצים. כל ההשגחות שנשאלו על הכשר למיץ עפצים סירבו לתת הכשר. גם לא הכשר רגיל של הרבנות.
השו"ע (יו"ד, רעא, ו) כתב: "ואם כתבו במי עפצא וקנקנתום כשר". בתוספות (שבת, כג.) מבואר ש"כשר משמע דיעבד". החפץ חיים בבאור הלכה מפרש את דברי השו"ע וכותב: "דוקא בדיעבד אם כתבו במי עפצים וקנקנתום כשר". לפי הגמרא (מגילה, יט.): "קנקנתום חרתא דאושכפי". רשי: "חרתא דאושכפי - סם שצובעין בו מנעלים שחורין" (משחת נעלים). לפי הגמרא ורשי, נוזל שחור עם קנקנתום הוא צבע משחת נעלים.
דיו עשן יותר טבעי ופחות סינטטי מדיו עפצים וקנקנתום. הצבע השחור בדיו עשן הוא 100% עשן. להבדיל מהצבע השחור בדיו עפצים וקנקנתום שהוא מאז ומעולם צבע כימי 100% סינטטי שאינו מצוי בטבע ונוצר בידי אדם באופן מלאכותי מהחיבור בין הקנקנתום לחומצה בעפצים. גם מה שקרוי "קנקנתום" בימינו אינו הקנקנתום הטבעי של חז"ל אלא תחליף כימי 100% סינטטי שמיוצר בבית חרושת מברזל וחומצה גופריתנית. כל קיומו של דיו עפצים וקנקנתום בימינו מבוסס על תחליף קנקנתום שכולו סינטטי ועל צבע כימי שחור שכולו סינטטי, ואין פוצה פה ומצפצף. דיו עשן הרבה יותר טבעי ופחות סינטטי מדיו עפצים וקנקנתום.
דיו עשן הוא דיו עשן כשר לכל הדעות, עם הרבה הסכמות, עם הכשר למהדרין, בלי חומרים מן החי, ובלי מרכיבים שיש מי שפוסל אותם. דיו עשן מכיל שרפים ועשן שחור מאוד שנשאר שחור לעולם. העשן מבטיח שהדיו יישאר שחור לעולם, ומכיוון שאין בו קנקנתום, דיו עשן אינו דוהה ואינו מקבל צבע אדום או חום. כמו כן, הדיו עמיד וגמיש יותר מאשר דיו סת"ם רגיל, ואף פעם אינו נפסל.
עיין ס' אהבה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק א' הל' ד':
"כיצד מעשה הדיו? מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה וכיוצא בהן, וגובלין אותן בשרף האילן ובמעט דבש ולותתין אותו הרבה ודכין אותו עד שיעשה רקיקין ומיבשין אותו ומצניעין אותו, ובשעת כתיבה שורהו במי עפצים וכיוצא בו וכותב בו שאם תמחקנו יהיה נמחק וזהו הדיו שמצוה מן המובחר לכתוב בו ספרים תפילין ומזוזות"
עם זאת, יש אפשרות קלה הרבה יותר- יש את חברת "עשן שמנים" שמייצרים דיו עשן בהכשר בד"צ העד"הח.