אחרי כמה מגילות ופיטום הקטורת ב"ה הגעתי לרמה גבוהה בכתיבה הספרדית, אבל לא מזמן התחלתי לכתוב מזוזות 15 ואחרי 2 מזוזות - אחת אשכנזית ואחת ספרדית - אני עדיין לא מצליח להתקרב לרמה שבה כתבתי בשורות 10 מ"מ. כותב בנירוסטה. רציתי לדעת אם זה נורמלי שלוקח הרבה זמן להתרגל או שכדאי לבדוק את הקולמוס או דברים אחרים
מאוד נורמלי, הדבר שאתה צריך להקפיד עליו זה שהכל יהיה אותו דבר רק יותר קטן, אותו זוית קולמוס, אותו דיו, אותו זוית שולחן, אותו קלף, וככה תתרגל.
הידיים שלך מורגלות לסיבובים יותר עבים ותנועות יותר ארוכות, וצריך להרגיל אותם לתנועות עדינות יותר
אפילו הסופרים הוותיקים שכותבים כבר הרבה שנים תפילין מתקשים לעבור בין הגדלים, ולכן הם לא כותבים זוגות זוגות של תפילין אלא כמה של ראש רצופים ואח''כ כמה של יד רצופים
שלום רב ,מחפש 5סופרים לכתיבת ספרי תןרה ספרדי מגודל 36 ועד 56 ברמה בינונית עד גבוהה רק כתיבה ותיוג ,תשלום במזומן ניתן לשלוח דוגמא למייל d4154143@gmail.cim ,
האות מ' נראית לי פסולה, לא שיש בזה כלל ברור אבל קו מאוד עבה ולעומתו חלל פיצפון זה נראה שינוי צורה.
האות א' הראשונה יותר טובה מהשניה כיון שיש ביוד שלה שבירה מסוימת שמגדירה היכן נגמר ראש היוד ומתחיל הרגל, שאמנם היא רגל מאוד עבה אבל בכל זאת היא ניכרת מהראש, הא' השניה מאוד בעייתית כיון שאין לה ראש ורגל אלא היא גוש אחד שדבוק בקצהו לגוף האלף, הרבנים נוהגים לפסול בזה
אינני רב אך כך נראה לי מהשאלות שהיו לי ושאלתי רבנים
בהלכה מוזכר היתר לכתוב לצורך רבים כשאין להם ספר תורה
לצורך יחיד לא ראיתי היתר כזה
בפרט שבקלות ניתן להשיג מזוזה אחרת. הבעיה כפי שאתה מציין זה שמדובר ביהודי מחמיר שרוצה מזוזה דווקא מכתב ידך.... הייתי מסביר ליהודי כזה שאומנם בהחלט חשוב מי הסופר... אבל לא פחות חשוב שהמזוזה תיכתב בזמן שמותר לכתוב ולא בזמן האסור בכתיבה.
בקיצור תנסה להשיג לו מזוזה משומשת כסו או אחרת לכמה ימים עד שתוכל לכתוב לו
נראה מפורש שאם זה על מנת לקבוע את המזוזה במועד מותר... מחיפוש קצר, סימן תקמה סעיף ג בהגה ומשנ"ב ס"ק טז. אלא אם כן נגיד שההיתר לא נאמר כשאפשר לו לקנות ממקום אחר. ואז יש לדון אם העדפת סופר מסוים תשנה את הדין. ולכאורה בכל מקרה גם מסוחר אחר אינו יכול לקנות במועד לולי ההיתר הזה, לא?
או שירים או שיעורי תורה.. חיפשתי מידע האם מישהו מתיר ולא כל כך עלה בידי.. אשמח לשמוע מהת"ח שכאן מי המתירים, מה בדיוק מתירים, ומי האוסרים ומדוע. תודה ושנה טובה וכתיבה וחתימה טובה לכולם.
מעבר לדבריו הידועים בשו"ת. מצוטטים ככתבם מאתר דרשו.
בדברים שנשא פעם בכינוס של ארגון 'משמרת סתם', אמר מרן בעל 'שבט הלוי' זצ"ל:
הסגולה של מצוות תפילין, מבואר בחז"ל: "מובטח לו שלא יחטא". שואלים גדולי האחרונים: הרי בעווה"ר רואים אנו אנשים שיש להם תפילין ומזוזות, וכשבודקים אותם אף מוצאים שהם כשרים ואפילו כתובים באותיות מהודרות – אם כן מדוע אין להם את הסגולה להציל בעליהן מן החטא?
והתירוץ לזה הוא פשוט: התפילין הללו לא נכתבו בקדושה ובטהרה. הקדושה באה רק מצד הכוונה והצורה שבה כותב הסופר. שאם כותב, ובשעת הכתיבה אינו לבוש כראוי, ושומע 'טייעפ רעקודר' – אין לו את הסגולה להכניס קדושה וטהרה לאותם תפילין, עד שיציל את הלבוש בהם מן החטא. ורק הסופר שכותב בקדושה ובטהרה ובכוונה לשמה, ומרכז כל כוחות נפשו בשעת כתיבה – הוא יכול להכניס אותה קדושה וסגולה שיכולה להציל מן החטא. ועל כן, לא די במה שלומדים צורת האותיות, העיקר שיכתוב הסופר בקדושה ובטהרה, כדי שיתנו את סגולתן.
וכן אני נוהג. אין כמו שקט מוחלט, אתה מרוויח כמה פעמים - אתה מרוכז בכתיבה, אין חסרות או יתרות, קדושת ה' בלי פספוסים, והכתיבה יוצאת הרבה הרבה יותר מהר. נסה פעם אחת ותופתע לראות שסיימת את ההספק שלך בכמעט חצי מהזמן.
וכמובן, אתה כותב לכתחילה, והספר שאתה משווק כ"מהודר", אכן מהודר ולא דיעבד.
אי אפשר להתעלם מהתשובות ששלח SOF_4 שבמקרים שזה גורם לא לכתוב בגלל עייפות ושגרה ואז אין הספקים ואין זיכוי הרבים וכו' וכל ההיתרים שמופיעים שם למעיינים אז השאלה עד כמה זה בדיעבד והאם זה נקרא לא מהודר כפי שאתה מגדיר (כמובן שאיני מדבר על רדיו פוליטיקה רכילות או סתם שירים בלי חיזוק וכו' כל השאלה שלי לגבי דברים שיכול להעיר את הבנאדם או שיעורי תורה שלא ירגיש ביטול, וכמובן שלא בזמן כתיבת שמות השם)
אשמח לשמוע עוד דעות ושיטות בעניין תודה על התשובות
(לפלוני שכתב שאין זו שאלה לפורום, לא הבנתי, הכל אפשר לשאול חוץ משאלה שהיא בלב הכתיבה? ממה נפשך אם זה מותר אז זה מותר ואם זה אסור אז מי שעושה את זה שיזהר מכל איסור ואם זה נתון למחלוקת אז תורה היא וללמוד כולנו צריכים ומה לעשות שלא כולם יכולים לשאול רב מובהק אלא פורום זה חלק מההרחבת אופקים שלהם בזמנם הפנוי כמוני)
בשו"ת שבט הקהתי לרב שמאי קהת הכהן גרוס שליט"א ח"ו סי' מ (וכן הורה לי מורה הוראה) כתב שיש לחשוש בנו"ן פשוטה שבמילת משפטן (שבפרשת פינחס) שנעשתה ארוכה עד שיורדת לתוך חלל רווח הפרשה הפתוחה שתחתיה, שהפכה עי"ז לפרשה סתומה. לכן יש להיזהר לעשותה באופן שלא תיכנס לשיטה שתחתיה ועם זאת שלא תדמה לזי"ן. וכן טוב להסתכל בספרי תורה שבביהכנ"ס (אפשר להציץ בקריאה של ר"ח, זה עמוד לפני מוספי ר"ח). אופן התיקון כמובן לגרור את הרגל עד מעל השיטה, ולעשות בחכמה באופן שלא תדמה באף שלב לזי"ן (גם לא באמצע המחיקה שלא יהיה חק תוכות ח"ו). עלו והצליחו
הרב גרוס הוא מקור בפני עצמו בעניינים התלויים בשיקול הדעת, הוא מגדולי הפוסקים כיום בפרט בהלכות סת"ם. ו"לא שמענו" אינה טענה לענ"ד, שאלות בהלכות האלו מתחדשות בכל יום ויום. כבודו מכיר הלכה בהלכות צורת הפרשיות שמשמע ממנה אחרת, או מפקפק משיקול דעתו? אדרבה, אם יש טענה עם רגליים אפשר לדון. ד"א, כך הורה לי גם הרב *** שליט"א (מחקתי את השם אחרי כתיבת ההודעה של so4r, כיוון שהפורום נועד לדיון בוגר ולא לפקפוק בסמכותם של ת"ח בהסתתרות מאחורי שם בדוי)
לא כל אחד שקוראים לו רב ואפילו אם חיבר ספר על סת"ם .... מ"מ אינו "מוסמך" לפסול לכולם בפרט לפי שיקול דעתו בלבד וכו' וכו' ואין כאן המקום להאריך בדברים מצערים כאלו... תסתכל בפורום שלו ותראה כמה שם אכן מיוסד על יסודות חזקים ונכונים. ולא על סברות בטן... וד"ל
לא התכוונתי להוריד ספר תורה מהבימה, בסה"כ רציתי שיידעו שיש כאן נידון, שידוע לי על הרב גרוס שכותב שיש בזהחשש ולא ידוע לי על פוסק שנשאל בזה ומכשירולכן סופר זהיר יכתוב את הספר שלו בצורה שאין בה חשש. ואם נמצא בס"ת כתוב אז טוב לגרר כדי לא להיכנס לחשש. כפי שכבר נכתב פה זה לא דבר שקיים בצורה נפוצה כ"כ, בטח שלא מנהג הסופרים. אם ידוע למישהו בבירור שכך נהגו סופרים לכתוב פעם זו באמת טענה ונשמח שיגלה לנו. הועלו כאן טענות לא ענייניות, במחילה מכבודכם. גם אני מסכים עם מסקנת הדברים של אליהוא1, ולזה התכוונתי מראש, ולא מסכים עם צורת הסקת המסקנות... פוסק יכול גם לפסול ס"ת שכבר נכתב אם הוא סובר שפסול (משא"כ במקרה שלנו), ויש חילוק גדול בין "מנהג הסופרים בלא פוצה ומצפצף" לבין סופר שפעל מתוך חוסר ידיעה. במקרה האחרון אין הבדל בין אם נכתב או לא נכתב לענ"ד
מסברא נראה שבהחלט יש לחוש לזה ולהיזהר שלא למשוך מדי הנון רבתית שהרי הפרשה הבאה המתחילה בויאמר ה' צריכה רווח שיעור פרשה לפניה בשביל שתיחשב פרשה פתוחה והרי לכאורה אין לפנינו רווח כזה.
ניסיתי להעלות תמונה ולא הצלחתי... במקרה שאני ראיתי האורך של הנו"ן היה כאחד עשר קולמוסים רגילים - היא התחילה מעל השרטוט, מילאה את השורה שלה, ואת הרווח שבינה לבין השורה שתחתיה, ואת השורה שתחתיה לא כולל הרווח
דבר ראשון עם כל הכבוד לכל הת''ח ''הוי זהיר בגחלתן'' צריך הרבה חכמה איך להתנסח נגד תלמידי חכמים בין אם חיברו ספר ובין אם לא בין אם שמם הולך לפניהם ובין אם לא, כשהרמב''ם חולק על הגאונים הוא לא מזכיר אותם בשמם משום הכבוד...... לא יקרה כלום אם הלשון תהיה מכובדת יותר, שהרי אם אנחנו מרשים לעצמנו לזלזל ברב שנראה לי שאינו רב גמרנו את כל המושג רבנים שכל אחד יזלזל במי שבא לו עם אותה טענה....
דרך אגב כמה פעמים יצא לי לשמוע חידוש מת''ח אף שלא היה נראה לי ואפילו כשהיה לי ראיות נגד דבריהם אבל עם הזמן פתאום מצאתי גדולים מדורות עברו שהביאו בדיוק את הראיה או הטענה של אותם ת''ח. ובפוסקים כתבו 'לא שמענו אינה ראיה'....
דבר נוסף מצאנו בפוסקים נידון דומה לגבי טיוט דיו שנשפך במקום הפסק פרשה האם מבטל את שיעור הפרשה או לא, אני כרגע כותב בע''פ אבל הנידון הזה מופיע בדעת קדושים ודיבר בו גם המקדש מעט וכזכור לי יש בזה נידון דומה גם במלאכת שמים לגבי טלאי שנמצא באותו מקום, והכל נובע מעיקר הדין של נקבים במקום פרשה ואכמ''ל.
אמנם כל זה אמור לגבי מיעוט פרשה אבל כדי לעשותה סתומה ע''י דבר שהוא אולי ממעט בשיעור אבל בכ''ז לכו''ע אינו חשיב אות זה באמת כבר חידוש יותר גדול.
ונוסיף לגבי גוף הנידון (מודה שלא ראיתי את שבט הקהתי הזה בפנים בל''נ אנ יעיין שם) לפי דעת הרמב''ם שפרשה פתוחה לעולם תתחיל בתחילת שורה (וכן עיקר להלכה כמו''ש לגבי תפילין ומזוזה) ממילא בפשטות יוצא לפי הנידון פה דבר מחודש שהרי כיון שהפרשה הבאה מתחילה בתחילת שורה הרי שזה כן פרשה פתוחה על אף שיש מעליה צורת פרשה סתומה כי סוכ''ס יש ריוח ט' יודי''ן וגם הפרשה ודאי מתחילה בתחילת שורה ולא שייך לקרוא לטיוט דיו או הנו''ן שנמשכת תחילת הפרשה, זה באמת יכול להיות חידה מעניינת. (איך יש פרשה פתוחה עם ריוח של פרשה סתומה)
ואת והב בסופה, הדברים לא מכוונים כנגד מישהו או לפגוע ח''ו אלא לחזק את כולנו יחד. ומלאה הארץ דעה..
.jpg)
.jpg)
מהיכרות אישית עם #המתייג.JPG)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.JPG)
.JPG)
.jpg)
