נקווה שאין, אל תעשה את הטעות שלי, אני עם כל הרצון הטוב והשתדלות להיות יר"ש קיבלתי תעודה בגיל 16 לא משנה היכן, וכיום לאחר המון שנים אני מאוד מתחרט שכתבתי בגיל הזה, זה דבר שרק שגודלים ומתבגרים מבינים כך שאם אתה לא שם לא תבין, אם צריך פרנסה יש הרבה מקומות עבודה לגיל הזה, אם זה מקצוע שמדבר אליך המתן עד גיל 20 או לאחר חתונה ואז תתעסק בזה לבנתיים תחרוש את ההלכות הרבה מעבר לידיעות של המבחן ותתאמן עד שיהיה לך כתב מאוד יפה.
מדובר בבחורים (בצרפת) צעירים שהוריהם לא מסכימים שילכו ללמוד בישיבה קטנה אם לא שיהיה להם אח״כ פרנסה. אז המנהל בישיבה חשב על הרעיון הזה שילמדו סופרות ובזה תנוח דעתם של ההורים, וביקש ממני (סופר מזה כמה שנים טובות) לברר איזה מכון מקבל בחורים בגי הזה.
הבנתי את הבעיה לכן מומלץ לאותו רב להתייעץ עם אנשי חינוך ועם רבותינו לפתור בעיה זו ולא להחליט על הפתרון ללמדם ספרות ולהכשיל אחרים,
וכידוע לך לשון המשנ"ב בסי' ל"ב סע' כ':
ראיתי להעתיק פה לשון הלבוש הצריך מאד לענינינו דז"ל ולא כמו שעושין עכשיו כמה סופרים שמניחין נערים המתלמדיןלכתוב תפילין כדי שירגילום בכתב ואח"כ רואה הסופר אם נכתבו כהלכתן בחסירותן ויתירותן וסגי ליה בהכי ואח"כ מניחין אותן בבתים ומוכרין אותם ומחשבין להם הסופרים אותן המעות בשכר הלימוד להנער ומראים להם פני היתר לומר הרי אנו בזה כגומלי חסדים עם הנערים העניים ללמוד להם מלאכת הכתיבה בחנם והיא מלאכת ה' אבל אני אומר יצא שכרם בהפסדם ואדרבה לא טוב המה עושים בעמם כי הנער נער ואין יודע בין ימינו לשמאלו ואין לו שום כונה בעולם רק הם כמתעסקים בכתיבה ליפות הכתב ולא לשום קדושה ושום כונת מצוה בעולם והרי עונש הסופר מרובה מאד שמכשיל את הבריות שמניחין אותן התפילין הפסולין [וכדלעיל בסעיף י"ט] ולא עוד כדי להשביח את מקחו יאמר הסופר לכל אני כתבתים ובכוונה כתבתים וכו' וכל העושין כן בודאי עתידין ליתן את הדין ולקבל עונשין הרבה מאוד ועליהם נאמר ארור עושה מלאכת ה' רמיה ע"כ יזהר כל סופר ויתרחק מזה וטוב לו דלשמן האמור אצל תפילין אין הכונה לשם בעל התפילין כמו גבי גט דצריך לשם האיש והאשה רק לשם קדושת תפילין עי"ש וסיים ע"ז ומן הראוי למי שיש כח בידו למנות כותבי תפילין מהוגנים אנשי אמת שונאי בצע בעלי תורה יראי אלקים וחרדים על דברו בכל עיר כמו שממנים שוחטים ובודקים שלא יאמינו לכל הסופרים שאין כוונתם אלא להרויח ממון ע"י כתיבה ותיקון יפה בעשיית התפילין ואף כי גם כוונה זו טובה היתה לייפות המצוה בנוייה זה דוקא אם היה להם כוונה קדושה ג"כ אבל בזה אינם נזהרים ודי בזה עכ"ל הטהור. וכתב בספר ב"ש יכתוב אותיות טובים ותמימות ולא שבורות ובמתון ובכוונה גדולה ולא ימהר אדם בכתיבתה כדי להרויח ממון הרבה כי אותו ריוח ילך לאיבוד ולדיראון ויפסיד נשמתו כי הוא מחטיא את הרבים וכל מי שכותב תפילין טובים וכשרים כפי יכולתו שכרו כפול ומכופל וניצול מדינה של גיהנם. וכתב בס"ח סי' פ"ה וצדקתו עומדת לעד זה המזכה רבים כגון המלמד ליראי השם תיקון תפילין לתקן לאחרים ועיין בסימן ל"ט מתי אדם ראוי לכתוב תפילין:
שלום לכל הסופרים החשובים לידיעת כל הסופרים יש אשה אחת אופטומטריסטית מקצועית שיודעת לעשות משקפי סופרים עם פריזמה מיוחדת שמורידה את הלחץ בעינים לידיעת הציבור משקפים כאלו אצל המומחים בתחום עולות בסביבות אלפיים ש''ח אבל אצל האשה הזאת זה עולה כמעט כמו משקפיים רגילות אני עשיתי אצלה וממש נהנה מכל רגע מגדיל את כל הכתיבה ללא מאמץ בעינים וכן מוריד את הלחץ בעינים ממליץ לכל הסופרים כמובן שהכל נעשה בצניעות ללא מגע יד ממליץ בחום מספר טלפון 0583243324
בשוק הספרדי מאוד מקובל קולמוס נירוסטה ויש כאלה שמצליחים רק בזכותו, ובלעדיו היו עוזבים את המקצוע
אם אתה בתכנון להיכנס לשוק האשכנזי במחירים הגבוהים לא כדאי לך נירוסטה כי זה מוריד משמעותית במחיר (כך היה בזמני, אולי במשך הזמן זה השתנה).
מבחינת זמן כתיבה ונוחות כתיבה ודאי שעדיף נירוסטה (אין צורך לחדד כל כמה זמן ולכו גם אין שיוני בעובי הקולמוס, גם אין שינוי בזוית הקולמוס, גם אין שינוי בחריץ ובזרימת הדיו), השאלה היא ענין של הלכה ושל מחיר, ולכן תשאל את הרב שלך על ההלכה בזה, ותשאל סוחרים על המחיר, יש להם יותר מה להגיד מאשר הסופרים
התשובה הזאת נכונה לכל מי שמבקש כאן הערכת מחיר. הדרך לדעת מה שווי המזוזות/ הפרשיות/ המגילות/ סה"ת, היא פשוטה מאד: צריך ללכת ולהציע את המוצרים לסוחרים ולראות כמה הם מוכנים לשלם. המחיר שהם מציעים זה מה שאפשר לקבל. על המחיר שהסוחרים מוכנים לשלם אפשר לבקש עוד 20% - 40% מקונים פרטיים ולקוות שהם יהיו מוכנים לשלם.