כסף לא היה לי, הסתובבתי בשוק והגעתי לדוכן גדול שעמדו בו זוג מבוגרים, הם הסתכלו עלי ולא אמרו דבר, שאלתי אותם אולי הם צריכים עובד והאישה אמרה לי לקחת את הארגזים הריקים לסדר אותם ובכל פעם שיתרוקן ארגז לפנות אותו הצידה מהדוכן. הם נתנו לי לאכול פיתה עם גבינה מיובשת בצורה של ביצה ונתנו לי מים לשתות מג'רה. אחר הצהריים התחלנו להחזיר את הפירות שנשארו לארגזים ולהעמיס אותם לעגלה שהייתה רתומה לחמור ובסוף העבודה נתנו לי שתי פיתות ענקיות ופירות מיובשים, שאלתי "לבוא מחר שוב ?" והם אמרו לי "כן", לאחר מספר ימי עבודה הם הירשו לי לקחת באופן חופשי פירות ופיתות ולשתות תה עם צימוקים מסמובר ענק, תוך מספר ימים התחלתי ללמוד מילים ראשונות באוזבקית, בעיקר מילים כמו בבקשה ותודה, הרוסית שלהם הייתה עילגת מאד אך כך גם הייתה האוזבקית שלי. התפקיד שלי היה להעמיס את הארגזים הריקים על העגלה ולפרוק את המלאים ולשמור על הסחורה מגניבות. התפקיד לא היה קשה מדי והרגשתי שאני מרוויח את לחמי בכבוד.

                                                                                          מראות מהעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן