3  פרונזה נקראה במקור בישקק, העיר הוקמה בשנת 1878, בשנת 1926 שונה שמה לפרונזה על שמו של מפקד הבולשביקים מיכאיל פרונזה. בתקופות מסוימות הייתה העיר בירת קירגיסטן, בשפה הקירגיזית פירוש המילה בישקק הוא מחבצה שנועדה לייצר תסיסה של חלב סוסים.

4 צבא אנדרס – הצבא הפולני הגולה שהוקם בהשראת הסובייטים ואנדרס נתמנה למפקד צבא זה, ששמו הרשמי היה "הקורפוס הפולני השני" אשר קיבל את הכינוי "צבא אנדרס". חיילים וקצינים פולניים ששוחררו ממאסרם במחנות הכפייה בסיביר, קזחסטן ואזורים אחרים בברית המועצות הצטרפו לצבא אנדרס.

כשסקר אנדרס לראשונה את גייסותיו, הוא מצא אנשים מזי רעב ועטויים בבלויי סחבות. מתוך כמיליון וחצי פולנים שגלו לברית המועצות ממזרח פולין עם תפיסתה ע"י הסובייטים בשנת 1939 נותרו בחיים מאות אלפים ספורים בלבד. אנדרס קומם את אנשיו והפך אותם לצבא מאורגן. פליטים פולניים בלתי לוחמים, נשים, ילדים וזקנים, נלוו לצבא אנדרס, ומזונם ניתן להם ממנות הקרב של החיילים.

משא ומתן בין סטלין, צ'רצ'יל והכוחות הפולניים, איפשר לצבא אנדרס שמנה כ־100,000 החיילים ופליטים אזרחיים לצידם, לעבור לפרס שהייתה באותה עת נתונה להשפעה בריטית.

בפרס גיבש ואימן אנדרס את צבאו. בעלות הברית הועידו לצבא אנדרס את המשימה להלחם בחזית איטליה. לאחר מספר חודשים בפרס יצא צבא אנדרס לכיוון המזרח התיכון בדרכו לחזית האיטלקית.

צבא אנדרס הפך להיות לכוח קרבי רציני. בשנת 1944 הגיע לאיטליה, בה זכה לניצחונו הגדול בקרב על מנזר מונטה קאסינו ב־17-18 במאי 1944, בו כבש את המנזר, שהפך למבצר מוגן היטב, לאחר ששלושה ניסיונות קודמים של בנות הברית לכבוש אותו כשלו. בהמשך השתתף צבא אנדרס בקרבות בחוף הים האדריאטי ובטיהור עמק הנהר פו.

5  פרשת ניפוץ הפסל כתובה ומסופרת בספר שנכתב על ילדי טהרן בשם "לנו ולילדינו".

6 הכח וינה - יהודי אוסטריה ראו לעצמם חובה להעמיד מועדון ספורט משלהם, ובתוך שנים ספורות הפך המועדון לשם דבר באירופה כולה, בלמעלה מעשרה ענפי ספורט, ובכלל זה אתלטיקה, שחייה וכדורגל אבל גולת הכותרת של הכח וינה הייתה קבוצת הכדורגל, שזכתה באליפות אוסטריה בעונת 1924/25 ונהנתה מפופולאריות בלתי רגילה ביבשת כולה, בייחוד לאחר ניצחונותיה באנגליה על ווסטהאם הלונדונית וקבוצות אנגליות אחרות, שהיו בלתי מנוצחות עד אז, בביתן.   לאחר נצחונה המדהים של הכח וינה על ווסטהאם בלונדון בשנת 1924ביקרה הכח וינה בשנת בארץ ישראל וקיימה שלושה משחקים בהם ניצחה את מכבי תל-אביב 1:5, את נבחרת הצבא הבריטי 0:3 ונבחרת אנגלית - ערבית בחיפה 1:3. ביקור זה וניצחון הכח על נבחרת הצבא הבריטי והנבחרת המעורבת של בריטים וערבים הוסיפה גאווה רבה ליישוב היהודי הקטן בארץ ישראל. הכח וינה חזרה לביקור בארץ ישראל ב-1925 שנת והפעם ניצחה את נבחרת הצבא הבריטי 2:4 וגברה על מכבי תל-אביב 2:11.

7 ולדיסלב אוגניוס שיקורסקי (20 במאי 1881 – 4 ביולי 1943) – מנהיג צבאי ופוליטי פולני. לפני מלחמת העולם הראשונה ייסד ולחם במסגרת מספר ארגוני מחתרת שניסו לקדם את רעיון העצמאות הפולנית. הוא נלחם בהצטיינות במסגרת הלגיון הפולני, גוף עצמאי למחצה שלחם לצד צבאות אוסטרו-הונגריה כנגד הרוסים באזור גליציה, ולאחר מכן לחם במסגרת הצבא הפולני במהלך המלחמה הפולנית סובייטית (1919 – 1921). במלחמה זו היה בעל תפקיד חשוב בקרב על וורשה. בשנים הראשונות של הרפובליקה הפולנית השנייה החזיק שיקורסקי במספר משרות חשובות, לרבות  מינוי לראש הממשלה בין השנים 1922 – 1923 והשר לעניינים צבאיים (1923 – 1924). בשנת 1926, לאחר "הפיכת מאי" בה השתלט פילסודסקי על המדינה הפולנית, סר חינו של שיקורסקי. עד לשנת 1929 נותר באופוזיציה למשטר, וכתב מספר ספרים על אמנות הלחימה, ויחסי החוץ של פולין. במהלך מלחמת העולם השנייה היה שיקורסקי לראש הממשלה הפולנית הגולה, ולמפקד עליון על הכוחות המזוינים הפולנים. שיקורסקי היה לדובר נמרץ של העניין הפולני בממשלות העולם. ביולי 1943 שיקורסקי נהרג כאשר מטוסו התרסק אל הים, לאחר שהמריא מגיברלטר. נסיבות מותו המדויקות נשארו שנויות במחלוקת.

8 הנרייטה סאלד - (21 בדצמבר 1860- 13 בפברואר 1945), מחנכת, סופרת ופעילה ציונית. חיה בארה"ב.

עמדה בראש ארגון "עליית הנוער" (אותו ייסדה רוחה פראייר למען העלאת נוער יהודי לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה) והייתה ממקימות ארגון הנשים הציוניות "הדסה".

סולד הייתה עסקנית ציונית ילידת העיר בולטימור בארה"ב. הייתה האישה הראשונה שלמדה בבית המדרש לרבנים קונסרבטיביים בניו יורק, אך לא הוסמכה לרבנות. לאחר פרעות תרמ"א ("סופות בנגב") נרתמה לפעולות סעד וסיוע למהגרים היהודים שהגיעו מרוסיה לארה"ב. לצד פעילותה הציבורית עסקה בכתיבת שירה ופרוזה, תרגום ועריכה והייתה לעורכת הראשית של ההוצאה לאור היהודית הראשונה. בשנת 1897 הצטרפה לתנועה הציונית.

ב-1909 הגיעה סולד לראשונה לארץ ישראל, לאחר שעזבה את ניו-יורק בניסיון להתגבר על עזיבתו של בן זוגה לטובת אאשה אחרת. סולד הגיעה לביקור יחד עם אמה, והשתיים הזדעזעו מהתנאים הקשים במקום, ומהעוני והזוהמה. הזעזוע הביא את סולד להקים ב-1912 את הסתדרות הנשים הציונית בארה"ב הדסה, ארגון שנועד לסייע ליישוב היהודי ולמפעל הציוני בא"י. סולד שימשה כנשיאת הארגון.

ב-1920 עלתה לא"י כדי לרכז את מחלקת החינוך והבריאות בהנהלה הציונית. היא הקימה את בית הספר הראשון לאחיות בארץ ומרפאות ציבוריות של "הדסה" הוקמו בכל רחבי הארץ ויצרו את התשתית למערכת הרפואית בישראל.

ב-1931 הצטרפה להנהלת הוועד הלאומי והייתה לראש השירות לעבודה סוציאלית. לאחר שהסוכנות היהודית אישרה את רעיון "עליית הנוער" , שהגתה רחה פרייר כשעלו הנאצים לשלטון, התמנתה סולד לעמוד בראש המפעל הזה ושימשה בתפקיד עד יום מותה. על שמה מכון סולד למחקר במדעי ההתנהגות וקיבוץ כפר סאלד.

בישראל מצויין "יום המשפחה" ביום ל' בשבט - תאריך מותה של הנרייטה סולד, כאות הוקרה על היותה "אם" לבני הנוער היתומים שניצלו מהנאצים.

9 ביה"ס החקלאי מקווה ישראל, הוקם באפריל 1870 ע"י קרל נטר, שליח חב' "כל ישראל חברים בפאריס", במטרה לשמש מוסד חינוכי שבו ילמדו בני ישראל את תורת החקלאות וממנו יצאו להקים ישובים חקלאיים בכל רחבי הארץ ולהפריח את שממותיה. ואכן מהווה ביה"ס את הישוב היהודי הראשון בארץ ישראל בתקופה זו ובו התחנכו הבילויים והחלוצים מקימי המושבות והישובים השונים.

10 קראוזה אליהו - נולד בשנת : 1878, ברוסיה עלה ארצה : 1892 בעליה הראשונה נפטר בשנת : 1962 תחום פעילות : פעיל התיישבות, מינהל ציבורי תקופת פעילות: 1901 – 1952 אליהו ואחיו אפרים עלו ארצה כדי ללמוד במקווה-ישראל. אליהו הצטיין ונשלח לחו"ל ללמוד חקלאות ע"ח הברון רוטשילד. לאחר לימודיו היה שותף ליסוד בי"ס חקלאי של יק-א ליד איזמיר, בטורקיה.
חזר ארצה בשנת 1901 ומונה למנהל חוות סג'רה. הצעיר הציוני הנלהב מצא כאן כר נרחב. מיד בתחילת כהונתו הציעה לו מניה שוחט שיחכיר שטח קרקע לקולקטיב עצמאי של פועלים.לאחר היסוסים, בעידודו של יהושע חנקין גיסו, הסכים. השותפות בין קראוזה למניה הייתה פורה. הוא שאף להכשרת פועלים עבריים לחקלאות וטיפח עבודת נשים. חברי הקולקטיב, בין הפועלים היו שש בנות. שרה קריגסר (שטורמן) סיפרה כי הוא מסר לרשות הבנות צמד שוורים. הן התמחו בחרישה והצליחו עד כדי כך, שקראוזה היה מביא תיירים, להראות להם בנות חורשות. גם חנה מייזל, חלוצת ההכשרה החקלאית לבנות, החלה את עבודתה בחוות סג'רה בתמיכתו. ראשית השמירה העברית בסג'רה נעשתה בתקופת כהונתו. ידוע סיפורם של ראשוני ה"שומר" שהסתירו את סוסתו היפהפייה של קראוזה וטענו כי נגנבה בעת שהערבי ששמר, נרדם. קראוזה פיטר את האיש הזה, ומינה את חברי ה"שומר" לשומרי החווה.
לאחר 13 שנות עבודה בסג'רה עבר קראוזה לניהול ביה"ס מקווה-ישראל. ניהל וטיפח את ביה"ס עד לאחר קום המדינה.
בשנת 1952 זכה בפרס מיוחד על 50 שנות פעילות חקלאית-חינוכית בארץ.

11 סטן הוא תת מקלע בריטי, שיצורו החל במלחמת העולם השנייה. בנוסף לבריטניה הוא יוצר בכמויות גם בקנדה ובישראל. הסטן הצטיין בפשטות ייצור ותפעול חסרת תקדים.

12 ברן הוא מקלע קל שהיה בשימוש הצבא הבריטי ואחרים, בתקופת מלחמת העולם השנייה ולאחריה.

13 ג'וערה - בשנים 1938-1948 התקיימו בג'וערה קורסים למפקדי כיתות (מכי"ם), מפקדי אזורים (מאזי"ם), קורס מיוחד למפקדי ומפקדות של נשק כבד- מרגמות 81 מ"מ ומקלעים בינוניים וגולת הכותרת היו הקורסים למפקדי מחלקות (ממי"ם). עם הקמת המדינה והפיכתו של ארגון ה"הגנה" לצה"ל, הפכה ג'וערה להיות אחד מבסיסי ההדרכה של צה"ל. הבסיס שימש עד שנות השבעים כמחנה אימונים של הנח"ל ובסיס מכי"ם של גולני, כאשר בניין המוזיאון שימש כמפקדה. כיום משמש הבסיס כבסיס גדנ"ע.

14 אברהם אדן - ("ברן") (נולד באוקטובר 1926) - ממפקדי צה"ל, בתפקידו האחרון היה מפקד אוגדה בדרגת אלוף. הגיע לצה"ל מהפלמ"ח, וזכה להניף את דגל הדיו שסימל את סופה של מלחמת העצמאות.

נולד בכפר גלעדי וסיים תיכון בתל אביב. התגייס לפלמ"ח ב-1943 במסגרת הכשרה של השומר הצעיר. היה ממייסדיי גבולות ונירים. במלחמת העצמאות היה מ"פ בגדוד השביעי, חטיבה 12 (חטיבת הנגב). השתתף במבצע עין ובמבצע עובדה, שבו צולם כשהוא מניף את דגל הדיו באום רשרש. אחרי המלחמה עבר לחיל השריון. בשניים 1952 - 1956 פרש מהצבא וחזר לקיבוץ נירים. עם שובו לצה"ל, היה למפקד גדוד 82, שבמבצע קדש כבש את אבו עגילה וסכר הרוופה. במלחמת ששת הימים היה סגן מפקד אוגדה 31. ב-1969 הועלה לדרגת אלוף וקיבל את תפקיד מפקד גייסות השריון. במלחמת יום הכיפורים היה מפקד אוגדה 162 בחזית סיני. האוגדה השתתפה בקרבות ה-8 באוקטובר ובמבצע אבירי לב, שבו אבטחה את האגף הצפוני של אוגדה 143 שצלחה את התעלה. אחרי המלחמה היה אלוף פיקוד דרום ובשנת 1975 מונה לנספח צה"ל בוושינגטון.

בשנים 1984 - 1993 היה מבקר משטרת ישראל.

הוא חבר בתנועה לאיכות השלטון ובמועצה לשלום ובטחון.

15 יצחק שדה, נולד בשנת: 1890, ברוסיה עלה ארצה: 1920, בעליה השלישית נפטר בשנת: 1952תחום פעילות: מפקד טרם מדינה, ובצה"ל, התיישבות תקופת פעילות: 1920 - 1949" המצביא, החלוץ, המפקד והרע, הצעיר וצלול עד אחרית ועד כלות". כך שר נתן אלתרמן.
יצחק שדה לנדוברג, כינויו ב"הגנה" יורם. כינויו הספרותי: י. נודד.
ילדותו ב"חדר", בחרותו - סרג'נט בצבא הרוסי. במלחמת העולם הראשונה, נפצע וקיבל אות הצטיינות. באוניברסיטה למד פילוסופיה, פילולוגיה, ועסק בספורט ההתגוששות והרמת משקולות.
ידידו של טרומפלדור. בן 30 עלה ארצה. בשנים 1921 - 1936 היה חוצב מומחה, ממייסדי "גדוד-העבודה" ויו"ר הגדוד.איש ה"הגנה". בעקבות מאורעות תרצ"ו, הפך להיות מנהיג ומחנך צבאי:
בשנת 1936- מפקדה של "הנודדת" בירושלים. ומיסד הפו"ש (פלוגות השדה), ומכאן שמו שדה. בשנת 1939 מפקד יחידת הפו"ם ("פעילות מיוחדת" נגד גזרות הספר הלבן). ממייסדי הפלמ"ח ומפקדו הראשון בשנים 1941-1945 משנת 1945 הרמטכ"ל בפועל של ה"הגנה". במלחמת העצמאות פיקד על הקרב במשמר העמק, הקים את חטיבת השריון הראשונה של צה"ל (חטיבה 8) ופיקד עליה, בקרבות המכריעים של מבצע "דני" לכיבוש לוד ורמלה. מפקד המבצע היה יגאל אלון, תלמידו וידידו. באוקטובר 1949 השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף, וחזר לעבודת המחצבה, לפעילות ציבורית ולכתיבת מאמרים וספרים מסביב למדורה, פנקס פתוח ועוד. נפטר בגיל 62 לאחר מחלה קשה. פרס יצחק שדה לספרות צבאית מחולק מידי שנה, בטקס מרשים ורב משתתפים.

16 שרפנל - פגז המכיל כדורי מתכת, או מתרסק לרסיסים רבים בעת ההתפוצצות.