x
בניית אתרים בחינם
הפוך לדף הבית
הוסף למועדפים
שלח לחבר
 
 
 
 
 
    שער
    הקדשה ותודה
    מיכאל קוקר
    זשוב - פולין
    תחילת המלחמה
    מזשוב ללבוב
    מלבוב לסיביר
    אסינו - סיביר
    מסיביר לסמרקנד - אזבקיסטן
    קירגיסטן
    אסתרה
    טורקמניסטן
    אשחבד - טרקמניסטן
    ניפוץ פסל מריה וישו
    יוצאים לדרך לאיראן
    משהד - איראן
    המסע לארמון השאח
    קבוצת הכדורגל
    ביקור בת הגנרל
    הדרך לארץ ישראל
    ארץ ישראל
    מקווה ישראל
    חידוש קשרי משפחה
    קבוץ יבנה - שנת שרות
    בני ברק
    בית הספר למחול
    פלמ"ח
    כפר דרום
    חזרה לכשירות
    מנסורה
    אימון הקצינים הפולנים
    הפציעה השלישית
    הקמת בית בישראל
    אסתרה בישראל
    קורותיהם של יעקב וברוניה
    קורותיו של ווק
    סגירת מעגל - המסע לפולין
    שיר סיום
    אפילוג
    לוח ארועים וזמנים
    לוח תמונות ואיורים
    רשימת אזכורי מקומות
    רשימת אזכורי אנשים
    מונחים ומושגים
 

בשלב מסוים נקראתי להתייצב במשרד המג"ד, חששתי כי הנה הגיע הרגע לצאת לקרב לכיבוש ואדי ערה וכל המשלטים החולשים על הדרך משני צידי הכביש, בפעילויות הליליות שעשינו ראינו את עמדות הלגיונרים מרחוק וחוזרים לבסיס. אבל החשש שלי התבדה נקראתי למטרה שונה לגמרי, המג"ד פנה אלי וסיפר לי כי עומדת להגיע קבוצת יהודים, קצינים פולניים אשר ברחו מרוסיה דרך ברלין, דרגות מסגן ועד רב סרן בוגרי בתי ספר לקצינים פולניים ורוסיים. הוא ביקש ממני כדובר שתי השפות לקבל אותם וללמד אותם את תרגולות הקרב שלנו, לחימה ביום ובלילה, קרב פנים אל פנים וכל מה שנדרש, יגיעו גם מורים לעברית שילמדו אותם לתת פקודות, חובה עלינו להכינם מהר ככל שניתן כי מתקפה כוללת עומדת להיפתח בקרוב וכל אדם חשוב ויקר לנו.

 

כמובן שקבלתי על עצמי את המשימה וכך מצאתי את עצמי ניצב מול קבוצה של כעשרים אנשים, זקופים, קשובים ומאופקים. מורה מחיפה שימש כמתרגם. במשך מספר שעות הסברתי להם על מבנה היחידות, כלי הנשק והאימונים שיעברו וכמובן לימודי השפה. כקצינים אשר יצטרכו לפקד על אנשים חובה עליהם להתאמץ ללמוד את השפה ולהצטיין באימונים. הפסקות ניתנו לעישון סיגריות, הם לא ידעו שאני דובר פולנית ורוסית. והייתי מאזין לשיחות ביניהם, הם התלוננו שאני קשוח כלפיהם ולא מוותר להם בשום נושא, אמרתי להם שישכחו שהם קצינים, כאן הם תלמידים וטירונים ומכאן הם יוצאים לפקד על חיילים בקרב וזו אחריות כבדה ביותר ולכן אני לא מתכוון לוותר לאף אחד וגם לא לעצמי. אנו נתאמן בריאים או חולים ואין לאף אחד הקלות או זכויות יתר, בסוף כל פרק שנלמד יהיה מבחן ומי שלא יעבור אותו, אני אישית אמשיך ללמד אותו בלילה עד שאהיה בטוח שהוא יודע היטב לכן כדאי להם לגלות רצון והבנה ולעשות עבודה טובה כיאה  לבוגרי בית ספר לקצונה. בעוד הם ממשיכם ומדברים ביניהם ואני עושה את עצמי מעיין במערכי השיעורים, אני שומע אותם ומדבריהם הבנתי שהם הפנימו ויעשו את הנדרש באימונים ובשיעורים ביום ובלילה. הרגשתי שאני מתקדם איתם טוב בחומר. הם שרו שירי צבא פולניים, וקיללו אותי בפולנית, הם למדו מהר בעברית שאני קקטוס (צבר) הם שאלו אותי איזה שפה עוד אני יודע ואמרתי ערבית, אבל כדי שלא ישאלו מנין צבע השיער הבלונדי אמרתי שסבא שלי בא מרוסיה ואני הדור השני צבר בן צבר ושבקרוב יתחילו להרגיש את דקירות הסכין והכידון שלי אם לא ילמדו כפי שצריך. מי שילמד היטב את מה שאני מלמד ינצח וישאר בחיים ומי שלא יבצע את ההוראות ויתרגל מועמד להיהרג בקרב. אני מקשה איתכם אמרתי מהסיבה הפשוטה שאני רוצה שאתם והאנשים שתפקדו עליהם יישארו בחיים. ואני לא אוותר לאף אחד עד אשר אהיה בטוח שהוא יודע ומבצע את התרגילים בשלמות. כל עוד נמשכו הדברים והתרגולים, חטפתי קללות פולניות עסיסיות, לפעמים התחשק לי להשיב להם בפרט כאשר הזכירו בקללות שלהם את אימי אבל שתקתי וחרקתי שיניים ולא נכשלתי, הבנתי היטב את שפתם ושתקתי כאילו איני מבין דבר. עד אשר הגיעה הרגע שבו סיימו את הקורס והיו מוכנים וכמו כל סיום קורס בפלמ"ח, יושבים סביב למדורה שרים שירים והפינג'אן על האש. התחלנו לשיר שירים עבריים ובשלב מסוים אני התחלתי לשיר סולו בפולנית את שירי הצבא הפולני, לאחר מכן פניתי אליהם בפולנית צחה, הם נדהמו. הודיתי להם על כל הקללות ואמרתי להם שהמזל שלהם היה שהיו קצינים פולנים אבל עכשיו הם קצינים ישראליים אז מי שימשיך לקלל עכשיו יחטוף ממני. אמרתי להם שאני גאה שהצלחתי לאמן אותם ואני בטוח שהם לא יאכזבו אותי בעתיד ושהם יישמו את כל מה שלימדתי אותם. הם הצטרפו לשירה, החלפנו חיבוקים ולחיצות ידיים עוד המלצתי להם להפסיק לדבר ביניהם פולנית, דברו ביניכם עברית וכך תהיו ישראלים אמרתי, כך תכירו ידידים וחברים מהר יותר לא יסתכלו עליכם כעל עולים פליטים ותהיו חלק מהחברה הישראלית.
 
  היכנס לעריכת כותרת תחתונה לשינוי טקסט זה