מגן עדן לגהינום וחזרה לאושר, בית הספר למחול

בתקופת עבודתי כמנהל רפת בבני ברק התחברתי עם בחורים בני גילי והיינו מבלים בבתי הקולנוע, בתיאטרון ובריקודים וכך הכרנו גם את בנות צפון תל אביב, בנות יפות אשר למדו פסנתר ובלט קלאסי ומפיהן נודע לי על הסטודיו לבלט קלאסי של אלכסנדר גֶרְבָּצוֹב בצפון תל אביב ועל כך שהוא מחפש תלמידים.

הגענו לסטודיו שלושה בחורים, אני ושני חבריי אברהם ודוד ונדרשנו לעבור מבחן קבלה. הריקוד אשר נדרשתי לרקוד במבחן היה קזצ'וק, ריקוד אשר ידעתי מתקופת לימודיי בסיביר ולאחר המבחן ביקש ממני להישאר לשיחה איתו. ישבתי מולו והוא קרא לאשתו שהתיישבה לצידו, מראה פניו היה מוכר לי אך לא הצלחתי להיזכר מנין. הוא סיפר לי ברוסית ואידיש שהתקבלתי והחל לשאול אותי שאלות על עברי, סיפרתי לו את תולדותיי, שנולדתי בפולין וברחנו לרוסיה ומשם הוגלנו לסיביר, שם למדתי בבית ספר רוסי, והשתתפתי בחוגים של ריקוד ואף עברתי ועדה של כישרונות שהמליצה להעביר אותי ללמוד בלט קלאסי ואכן עד לשחרור מסיביר למדתי בלט קלאסי. אז הוא סיפר לי בהתרגשות רבה כי הוא היה ראש הועדה לחיפוש כישרונות אשר הגיעה לבית הספר בסיביר, וכאשר הוא שמע שאני בארץ לבד ביקש בשמו ובשם אשתו שאבוא אליהם בשבתות לביקור. עם הזמן התברר לי שהם חשוכי ילדים והם פשוט אימצו אותי והייתי בא לביתם כדי לשמח אותם כאשר בידיי תמיד בקבוק וודקה, בונבוניירה וקפה טחון, הם היו מאושרים ושמחתי לי באהבתם שכן משפחה לא הייתה לי בארץ.