שושלת פוטר וגברת האופל, פרק 23

"מסכנה, הכל באשמתי" לג'ואן זלגה דמעה "לא נכון ג'ואן זה בכלל לא באשמתך ! זה הכל המאלפוי המגעילה הזאת !" יש לך בעיה עם אחותי, פוטר?" סקורפיו מאלפוי האח הגדול של ג'ני מאלפוי היה בגילו של אלבוס בשנה השלישית "כן יש איזושהי בעיה אבל אני לא חושב שארצה לפתור אותה דרכך אתה יודע... קודם צריך שיהיה משהו בתוך הראש בשביל שתוכל להפעיל אותו" ענה לו בקור רוח ומאלפוי מצם את עיניו האפורות, הוא היה שתי טיפות מים מדראקו מאלפוי, אביו "ציני, מה? רגוע, מה? אחרי מה אעשה לך כבר לא תהיה כל כך רגוע "כן ומה תעשה לי, אדון גיבור? תאיים לקחת מהראש שלי חכמה ולמלא בראש שלך את החור?" לגלג ומאלפוי היה הרבה פחות רגוע "מתעסק איתי, מה? אני לא אעשה לך לום עכשיו חבל לבזבז את האנרגיות שלי על תולעת כמוך אבל אם אשמע אותך עוד פעם מדבר על אחותי..." "כן" אלבוס עשה עצמו מתעניין "זה לא יגמר בטוב ! ראה הוזהרת פוטר !" אמר והלך משם "שוויצר" מלמל אלבוס "את בסדר ג'ואן? אני הולך לחפש את לילי את רוצה לבוא איתי?" ג'ואן הנהנה "כן אני אבוא עוד מעט תלך בינתיים" אלבוס חייך חיוך עצוב והלך "אז מה, קרינספי? אני מקווה שאחי טיפל בך טוב... או שאת צריכה מטפלת אישית? את יודעת... נשארת לבד" מאלפוי וחברותיה מסלית'רין לעגו לג'ואן "עזבי אותי אין לי כוח אלייך" מאלפוי באה לענות אבל אלבוס בא "אל תתעסקו איתהשמעתם??" צרח "אני יודע הרבה יותר קללות מכם ולא אכפת לי להשתמש בזה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צרח בכל הכוח עד שהתחיל להשתעל ומאלפוי הלכה משם "אתה בסדר אלבוס?" אלבוס הנהן ומשך אותה בידה "ותודה" "אין בעד מה ומשום מה אלבוס הרגיש משהו מוזר בבטנו מן התרגשות מוזרה כזאת שהוא לא הרגיש קודם "הנה את !" קראה ג'ואן "היי ! אתם שומעים? פגשתי ילד ממש ממש נחמד ! קוראים לו אלאסטור, הוא סיפר לי שזה על שם אלאסטור מודי(עין הזעם) כי אמא שלו ממש העריצה אותו" אלבוס הרים גבה, הוא היה מאוד רגיש בנושא הזה עם לילי "אפשר להכיר אותו?" שאל בקול מוזר "אה כן... הוא פה הכל בסדר אל?" אלבוס הנהן וראה אותו. הוא היה ילד גבוה ויפה תואר, הוא חייך ואלבוס פלט נחירת בוז "אתה אלאסטור, מה?" אלאסטור נראה מעט מופתע מטון הדיבור של אלבוס "כן אני אלאסטור דיינס, יש בעיה כלשהי?" אלבוס בא לענות אבל "לא לא ! שום בעיה, נכון אלבוס? אנחנו כרגע סיימנו את השיחה החביבה הזאת..." וכראתה ששניהם לא זזים "ביי אלבוס" הדגישה והוא הלך זעוף "הכל בסדר עם אה.. אח שלך?" לילי הנהנה בסבר פנים חמוץ "כן אני מצטערת שאח שלי כזה מטומטם, אדיוט, מפגר, דפוק..." "זה מספיק לילי !" השתיקה אותה ג'ואן "טוב, אז אני במגדל אם את רוצה לדבר אי-איתי" לילי הלכה משם כועסת "תמיד הוא הורס לי !" קראה בקול "לילי אני צריכה לספר לך משהו" "אני מקשיבה" צעקה "תעצרי שנייה אני לא מתכוונת לצעוק את זה !" לילי עצרה והתקרבה אליה "נו, מה?" "טוב זה בקשר לאלבוס..." אמרה והסמיקה ולילי כבר הבינה "מה????"