|
פרק 2:
סוף הפרק הקודם:
ללורד וולדמורט אין חיים, הוא מת. אבל יש לו יורש, וגם לך יש יורש,
יורשת..."
הארי התעורר בבהלה, הוא הסתכל הצידה וראה את ג'יני נוחרת,
'לא ידעתי שהיא נוחרת' צחק בליבו, אבל נזכר מיד בחלום,
'יורשת... מי יכולה להיות היורשת שלי?' הארי היה מבולבל, הרי
ג'יני כבר בת 37, והרמיוני בת 38, ו... 'רגע! לא יכול להיות שזאת...
לילי!' אבל זה היה הגיוני, לילי הייתה בת 11 התחילה את שנתה
הראשונה בהוגוורטס, ובדיוק באותו יום בא החלום הזה?
למחרת הם קיבלו ינשוף על הבוקר עם מכתב שכתוב בו:
"היי אבא, היי אמא! אני בגרפינדור, איזה כיף!
טוב, למען האמת אלבוס לא הכי שמח מזה. נראה לי שהוא התעצבן,
שעוד בת משפחה בגרפינדור. אולי כדאי לכם לדבר איתו,
הוא מתנהג מוזר וג'יימס לא הכי עוזר. טוב אני עייפה, אז אני
אכתוב לכם כבר מחר.
באהבה: לילי" ג'יני והארי חייכו. ומרגע זה הסיפור שלנו עובר אל לילי פוטר,
היורשת...
"דיי נו הוגו, אל תיקח לי את החלב!" לילי התחילה את ארוחת הבוקר
שלה מחוייכת. "רק שתדע אלבוס" לילי אמרה בפה מלא
קורנפלקס "שגם אם הייתי בהפלפאף הייתי שמחה!" אלבוס לא
ענה, אולי כי הוא לא שמע, לילי צעקה את זה עד שולחן הפלפאף.
"היי תראו, הנה הילדה שראינו אתמול. היא נראית בודדה"
לילי נגשה לכסא שלה, והילדה הסתכלה עליה "שלום, אני לילי
פוטר, מי את?" הילדה הביטה בה במבט מוזר והשיבה
"אני ג'ואן, ואני... בת מוגלגים" דמעות זלגו מעיניה, "זה לא נורא!
דודה שלי היא בת מוגלגים!" לילי הרגיעה אותה,
"באמת?" ג'ואן שמחה ולילי הזמינה אותה לשבת במקום ג'יימס,
"ג'יימס, זוז מפה" ג'יימס הלך אל חבריו בקצה השולחן. אחרי
שהיא הכירה את ג'ואן לכל משפחתה הם הלכו לשיעורם הראשון.
"התגוננות מפני כוחות האופל... מגניב! מי המורה שלנו?" לילי שאלה
"היה כתוב במערכת שעות שפרופסור רוג'רס" ג'ואן מלמלה,
כשהן הגיעו לשיעור היה את הסימן הראשון לדבר אפל ומוזר...
|
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
.bmp)
