|
משפט אחרון מחלק 2 :
וכיוונתי אותו לראש שלי ...
פתאום נכנס אבא של תומר לחדר וצרח אליי !
הוא תפס אותי ביד והכניס אותי למקום חשוך נורא .
פחדתי .
הוא אמר שאני לא יצא משם עד שאני לא ידע מה הנזק שיכולתי לגרום .
אמרתי לו שאני יודעת ! רק שיתן לי לצאת כבר משם !
הוא לא הסכים .
התפללתי לאלוהים שיוציא אותי משם .
התחלתי לשיר לעצמי .
הרגשתי שזהו אלה הולכות להיות השניות האחרונות שלי בחיים וכדאי לי לנצל אותן .
אחרי כמה דקות אני שומעת לחישות ..
שמעתי מישהו לוחש לי :"ירדןן.. תברחיי .. תיהיי מוכנה אני מביא את המפתחותת ".
ישר אמרתי :"תומר ?".
הוא ענה לי :"כן זה אני ".
אפילו לא חייכתי . לא היה לי שניה אחת לחייך .
שמעתי חריקות של דלת ישנה נפתחת .
וראיתי את קצה האור .
ראיתי את תומר והוא חיבק אותי חזק !
הוא לא עזב אותי לשנייה . הוא התחיל לבכות ולהתנצל .
להתנצל על זה שהוא צחק עלי במסיבה של מיכל .
ועל זה שהוא בכלל לא מדבר איתי .
הוא אמר לי שהוא חושב שאני יפה !
אפילו אני התחלתי לבכות .
אבל הפעם ? מרוב אושר.
חיבקתי אותו בחזרה ואמרתי לו שאני תמיד אהבתי אותו .
כמובן שהוא גם אמר לי את אותו הדבר ושנינו ברחנו משם .
מאאז .. אני כבר יודעת לא לברוח .
היום אני בת 18 חייה לבד .
זאת אומרת כמובן עם תומר .
אני כבר בלי משקפיים ואני רזה וגבוהה .
אני מדגמנת לבגדי ים .
כן , אני לא לומדת , כי אין מספיק כסף לאמא שלי .
תומר מגיל 9 לא מדבר עם ההורים שלו .
הוא גר איתי , עובד במוסך וחי באושר .
|
.jpg)
.gif)
.jpg)
