*אם יש שגיאות כתיב אל תתייחסו כי אני כותבת מהר ולפעמייםם יותר מדיי מהר אם הבנתם!!

הנה הפרק הראשון

הקדמה:נערה בת 15 שבבית יתומים מגלה את כול תולדות חיייה,מגלה שאימה זרקה אותה בבית היתומים בגיל שנה על יד הדלת,ביום גשום ועפלילי....

ומי אחותה?אחותה שהצליחה בכול חייה במקצוע הדוגמנות,ממשיכה את חייה בהוליוד ומצליחה בחיים...

והיא מבלה את חייה בבית היתומים חיים כול כך קשיים היו לה...

רוצים לדעת מה קרה קראו את הסיפור!

פרק א':המציאות הקשה!

"גברת אנדרסון דה לה ריושטאר"אמר יוסי שישב מלפני בכיתה הראויה וההפילילית בבית היתומים.לפתע נשמע השלחת שוט שגרמה צרחה גדולה שהוציאה אותי מכול חלומותי...לפתע יוסי נחת על הרצפה ואני?שישבתי מאחוריו ראיתי את ההצלפה החדה שנתנה לו הגברת.ואז בקול מלאה גאווה אמרה קוראים לי גברת אנדרסון דה לה ריושטארן לא ריושטאר!!!!

קמתי מהכסא מאוכזת וכועסת אפילו בלי רשות לקום,הוא ילד חדש!!מה את עושה?!למה?!צעקתי על הגברת שחשה עצמה כאין כמונה!

עוד הצלפה נשמע ברקע אך יותר קשה ואני קיבלתי את ההצלפה לא היה לי כוח אפילו לצרוח האמת שלא רציתי לצרוח רציתי להראות לגברת ההיא שאינני מפחדת ממנה,אך בתוך אצמי ליבי נקרע.רציתי פעם אחת בחיים שלי לדעת לקרוא לאדם "אמא"מילה כול כך קטנה אבל מכילה כול כך הרבה אפשריות...

"כולם משוחררים מהכיתה"אמרה הגברת.בדרכי החוצה ראיתי שיוסי לא עימנו אז הלחתי לעזור לו אף שרציתי כבר להגיע לחדר שלי ושל עוד 15 הבנות,רציתי לשכב במיטה ולפרוץ בבכי מר.הלכתי לעזור לדני כאשר אני מתקופפת אמרה הגברת "אל תעזרי לו!!!הוא בא איתי!!יצאתי מהכיתה כי פחדתי וזה היה הפחד הראשון שלי,אני לא זוכרת ממתי אני בבית היתומים אבל תמיד פחדתי להשאר לבד קיותי שיום אחד אמא שלא הכרתי תבוא לקחת אותי....אך היא לא באה ונותרו לי 3 שנים בבית היתומים וקיותי לגמור ולצאת בגיל 18 אל החיים שלי ולבנות עתיד כול כך מוצלח!-אך באותו הרגע כול החלומות התנפצו לי מבין העיינים שראיתי את הגברת מדברת עליי בטון כזה!

האמת שמאותו היום לא שמעתי דבר מדני אף אחד לא שמע היו שמועות שהוא מת אז החלטתי ללכת לחפש אותו.

אחריי המסדרון הארוך שעבר לפניי הגעתי לדלת שאף פעם לא היה לי הזכות להגיע אלייה...והיא כתוב אלייה אין כניסה לילדים הנכנס ישע עונש כבד!!

אבל עדיין הרצון שלי גבר על זה ונכנסתי,החדר היה חשוך ונר קטן דקיק העיר את החדר למחיצתו,ארון גדול תפס מרחב גדול בחדר,ולארון 5 מגירות פתחתי את המגירות והתחלתי לחפש דפים בדרך פגשתי בכמה צעצועים שנלקחו מהילדים צעצועים שהיו למזכרת מהורים שמתו שלא יכולים לגדל אז לקחתי והכנסתי לתרמיל שהיה על גבי.באחד המגירות פגשתי בדף שהיה כתוב בו את שמי הפרטי את שם משפחתי לא זכיתי לדעת מעולם.אבל ידעתי זאת אני כי היה שם תצלום שלי,בלי להעיף עף מבט הכנסתי גם זאת לתיק ויצאתי מהחדר,לרגע שכחתי בכלל לשמה מה נכנסתי אף כי הדף הזה מעוד עניין אותי...

אך כאשר אני הולכת במסדרון לא נזהרת ושקוע בחלומותי...פגשתי בגברת לה קרפטיונק דה לה רוביה,היא היתה מנהלת בית היתומים והיא הייתה מכשפה ככה כולם חשבו

היא הייתה מעוד מפחיד....

שלכם,צוף מהאתר קאס עזרים

-מצאתם את הפיקסל ששווה לוג+רקע לחצו כאן!