|
המשפט האחרון מפרק 1:
הוא התקרב אליי, הסתכל לי בעיניים, ואז...
הוא נישק אותי. אתם קולטים?! הוא אשכרה נישק אותי.
אני לא מאמינה אני לא מאמינה אני לא מאמינה
רוצים לדעת מה קרה אחר כך? סבבה אני אספר.
אני לחשתי לו אני לא חושבת ש... והוא הפסיק אותי באמצע ואמר כן, את צודקת. מצטער
לא היה לי אומץ להוציא עוד מילה. התפללתי שאף אחד לא ראה
הסתכלתי על כולם, הם המשיכו כרגיל. או שהם רק עשו את עצמם.
כל הנסיעה ישבתי כמו פסל ולא זזתי ולא דיברתי.
גם רמה.
שיצאנו מהאוטובוס תפסתי את חסמין ואמרתי לה את לא מאמינה מה קרה לי אני חייבת לדבר איתך דחוף
חסמין הבינה זה יהיה ארוך אז חיכינו להפסקה בטיול (כדי לאכול) ולקחנו איתנו את קרידד וולה
ישבנו באיזה פינה והן הבינו שזה משו רציני כי עד להפסקה כל הטיול היה לי מבט של פריקית בשוק....
אז סיפרתי להן. חיכיתי כמה דקות שהן יסגרו את הפה.
חסמין דיברה ראשונה את עובדת עלנו, נכון?
אמרתי לה נראה לך?
קרידד: ני לא מאמינה איזה חמוד!!!
ולה, אני וחסמין: חמוד?
קרידד: כן! אולי הוא מאוהב בך? ועוד באמצע האוטובוס
אני: לא יודעת
חסמין: את חייבת לדבר איתו
מר: כן נכון
ולה: מה תגידי לו?
מר: אין לי מושג. אני בבעיה רצינית.
ואז לוקה בא, איזה בעיה רצינית?
נכנסתי ללחץ רק שלא יגלה
חס הצילה אותי ואמרה: אממממ... היא שכחה לקחת את המשחת שיניים
(שכחתי לספר שזה טיול של 3 ימים)
לוקה: מזה את בלחץ? תירגעי אני אביא לך
פלטתי תודה מזויף כזה
לוקה: יאללה אתן באות?
ולה: כן
ואז השיחה נפסקה. דיבנו כרגיל והשתדלתי לא להסתכל על רמה. נראה לי שגם הוא.
הקיצר הטיול עבר והגענו ללילה הראשון. הגענו למין בקתאות כאלו.
אני הייתי בבקתה עם: חסמין, קרידד וולה
ולוקה, סימון, טצ'ו, טיאגו ורמה היו בביקתה לידינו
מהצד השני טפי מלודי חרו ונצ'ו בבקתה משלהם.
הייתה גינה גדולה לכל 3 בקתאות. היה שם נדנדת ספסל אז ישבתי עליה
הסתכלתי לשמיים.
וכשרציתי ללכת שמעתי מישו מאחורי אומר:
ראיתי אתכם
הסתובבתי ולא תאמינו מי זה היה...
|
