מבוא  -  הגיאוגרפיה  הפוליטית  של  המזה"ת  -  הגדרת  האזור  וגבולותיו

מקור  השם  "מזרח  תיכון"  ושמות  נוספים

מקור  השם  הוא  בגישה  שהיתה  נפוצה  בעבר  לפיה  "אירופה  היא  מרכז  העולם".  המונח  "מזרח  קרוב",  שבו  השתמש  לראשונה  ארכיאולוג  בריטי  בשנת  1902,  משקף  נקודת  מבט  אירופית  ובמונח  זה התכוונו  לכל  המרחב  שהיה  בשליטת  האימפריה  העות'מאנית  -  טורקיה,  ארצות  הבלקן  (יוון,  בולגריה,  יוגוסלביה  לשעבר),  מצרים,  חלק  מצפון  אפריקה,  סוריה,  לבנון  וישראל.  ב"מזרח  רחוק"  נכללו  סין  ויפן.  במונח  "מזרח"  התכוונו  לאזור  הודו.

במלחמת  העולם  השניה  הקימו  הבריטים  את  "מפקדת  המזרח  התיכון"  כדי  להגן  על  האזור  מפני  הגרמנים.  במפקדה  זו  נכללו  מצרים,  סודן,  ישראל,  ירדן,  קפריסין,  עיראק,  המפרץ  הפרסי,  סומליה  ואזור  עדן  שבתימן.

בתום  מלחמת  העולם  השניה  הגדיר  ראש  ממשלת  בריטניה  את  המזרח  התיכון  במילים –  "העולם  הערבי  ועוד  כמה  מדינות".  בשנת  1957  קבע  שר  החוץ  של  ארה"ב  כי  המזה"ת  כולל  את  כל  האזור  המשתרע  מטורקיה  בצפון  ועד  אתיופיה,  סודן  וערב  הסעודית  בדרום,  ומלוב  במערב  ועד  פקיסטן  במזרח.

^{חלקים  שונים  מהאזור  שמכונה  כיום  המזרח  התיכון  נקראו  במהלך  ההיסטוריה  בשמות  שונים}:

1. "הלבנט"  -  מונח  צרפתי  שפירושו  "ארצות  הזריחה".  בתחילה  שם  זה  כלל  את  כל  הארצות  שסמוכות  לים  התיכון  מיוון  ועד  מצרים  כולל  בצורה  קשתית.  בהמשך  השם  "לבנט"  הצטמצם  רק  לסוריה,  לבנון,  ירדן  וישראל.  כיום  המונח  מתייחס  רק  לסוריה  ולבנון  (שהיו  בעבר  תחת  שלטון  המנדט  הצרפתי).

2. "אסיה  הקטנה"  -  מונח  זה  מתייחס  כיום  רק  לטורקיה.

3. "קדמת  אסיה"  -  במושג  זה  השתמשו  לפני  מלחמת  העולם  הראשונה.  המונח  כלל  את  כל  השטח  של  חצי  האי  ערב,  סוריה,  לבנון,  מישורי  מסופוטמיה  בעיראק,  רמת  אנטוליה  בטורקיה,  איראן.

4. "ארצות  ערב  והעולם  הערבי"  -  מושג  חדש  יחסית  שכולל  את  כל  המדינות  ששייכות  ללאום  ערבי  (שפה  ערבית).  לא  כולל  את  טורקיה  ואיראן,  שהן  מדינות  מוסלמיות  בדתן  אך  לא  ערביות  בלאומיותן.

5. "הסהר  הפורה" /  "הקשת  הפורייה"  -  מקור  השם  הוא  בצורתו  הקשתית,  שמתחילה  בעיר  בצרה  בדרום  בעיראק  באזור  דרום  מסופוטמיה - אזור  המכונה  "ארם  נהריים"  (ארץ  2  הנהרות  -  הפרת  והחידקל),  משם  צפון  מערבה  לעבר  טורקיה,  ואז  דרומה לאורך  חופי מזרח  הים  התיכון  (לבנון,  ישראל)  עד  לדלתא  של  הנילוס  בצפון  מצרים.

חשיבותו  של  "הסהר  הפורה":

• אזור  עם  מים  מנהרות  או  גשמים  ומכיל  אדמת  סחף  פורייה  לחקלאות.
• התיישבות  רבה  בתחומי  "הסהר  הפורה".  בעבר  שימש  "הסהר  הפורה"  כמרכז  של  אימפריות  ותרבויות  קדומות  כמו  בבל,  אשור,  אכד,  שומר,  הפרעונים  במצרים).

יש  חוקרים  שמרחיבים  את  "הסהר  הפורה"  עד  לסגירת  מעגל  -  כאשר  כוללים  את  הנילוס  כולו  עד  למקורותיו  באתיופיה  ומרכז  אפריקה,  ומשם  לכיוון  תימן  וחופי המפרץ  הפרסי  ועד  לנהר  שט  אל  ערב  (הנהר  בדרום  עיראק  שמאחד  את  הפרת  והחידקל  ונשפך  למפרץ  הפרסי).

"הסהר  הפורה"  או  הטבעת  הפורייה  המורחבת  מקיפים  אזור  מדברי  רחב  ושומם  ברובו  שנמצא  באמצע  של  הטבעת.

החשיבות  הגיאופוליטית -  הבינלאומית  של  המזרח  התיכון

ה"גיאופוליטיקה"  עוסקת  בקשר  שבין  תופעות  גיאוגרפיות  פיסיות  או  אנושיות  לבין  יחסים  פוליטיים  בין  מדינות.  "הגיאופוליטיקה"  כוללת  את  הנושאים  הבאים  -  קביעת   גבולות,  שליטה  על  אוצרות  טבע  כמו  מים  ונפט  ("הזהב  הלבן",  "הזהב  השחור"),  שליטה  על  מעברי  מים  חשובים  (מיצרי  ים  ותעלות).  שפע  הנפט  של  מדינות  ערב  מנוצל  להשגת  מטרות  פוליטיות.  מלחמות  רבות פרצו  על  רקע  גורמים  גיאוגרפיים,  לדוגמא  -  הרקע  למלחמת  ששת  הימים  היה  שמצרים  חסמה  את  מיצרי  טירן למעבר  אוניות  ישראליות,  והניסיון  להטות  את  מקורות  המים  של  נחל  הירדן  ע"י סוריה,  פלישת  עיראק  לכווית  בניסיון  להגדיל  את  רצועת  החוף  של  עיראק  ועוד. 

הגורמים  הגיאוגרפיים  שמעניקים  למזה"ת  חשיבות  בינלאומית  וממקדים  את  ההתעניינות  של  מדינות  העולם  במזה"ת:

1. המזה"ת  מהווה  גשר  יבשתי,  ימי  ואווירי  בין  שלוש  יבשות  (אסיה,  אפריקה,  אירופה):

א. "גשר  יבשתי"  -  בתחומי  המזה"ת  נמצאות  מספר  דרכים  יבשתיות  היסטוריות  חשובות,  שבהן  עברו  צבאות  וסוחרים  ולאורכן  התפתחו  ערים  גדולות  וחשובות  -  מסעות  הצלבנים,  מסעות  נפוליון,  מסעות  הבבלים  והפרסים,  מסעותיו  של  אלכסנדר  הגדול,  מסעות  המונגולים  ממרכז  אסיה,  מסע  של  הצבא  הגרמני  במלחמת  העולם  השניה,  שנבלם  ע"י  הבריטים  בקרב  אל  עלמיין  מערבית  לעיר  אלכסנדריה  שבמצרים.

• "דרך  המשי"  -  חיברה  בין  אירופה  לבין  סין  ועברה  בצפון  המזה"ת  באזור  טורקיה  ואיראן  (דרך  איסטנבול  ואנקרה  שבטורקיה,  טהרן  ומשהד  שבצפון  איראן).  הובלת  משי  מסין.
• "דרך  הים"  -  חיברה  בין  "ארם  נהריים"  (עיראק)  ל"ארץ  הנילוס"  (מצרים).  דרך  זו  עברה  מבצרה  שבדרום  עיראק,  דרך  בגדאד,  דמשק,  יפו,  אשקלון,  עזה,  קהיר.  מסלול  "דרך  הים"  דומה  למיקום  "הסהר  הפורה".
• "דרך  המלך"  -  ציר  לאורך,  בתקופת  האימפריה  העות'מאנית,  שקישר  בין  המרכז  הפוליטי  שבאיסטנבול  לבין  המרכז  הדתי  שבערים  מכה  ומדינה,  שבחבל  חיג'אז  במערב  ערב  הסעודית.  בסמוך  לדרך  זו  התפתחה  "מסילת  הברזל  החיג'אזית".

העובדה  שהמזה"ת  היווה  כבר  בעבר  "גשר  יבשתי"  חשוב  השפיעה  בשני  תחומים:

• התפתחות  ערים  חשובות  וגדולות  בהיסטוריה  האנושית  -  קהיר,  בגדאד,  דמשק.
• במזה"ת  נוצר  הרכב  אוכלוסייה  מאוד  מגוון.

ב. גשר  ימי"  -  בתחומי  המזה"ת  נמצאים  מספר  מעברי  מים  טבעיים  ומלאכותיים  מהחשובים  בעולם:

• תעלת  סואץ  -  מעבר  מלאכותי  שמחבר  בין  הים  התיכון  לבין  מפרץ  סואץ  וממנו  לים  סוף  ובכך  מקצרת  את  השיט  מאירופה  למזרח  הרחוק  במקום  להקיף  את  אפריקה.  חשיבות  רבה  למעבר  של  סחורות  ומכליות  נפט  מהמפרץ  הפרסי  אל  אירופה. אורך  התעלה  195  ק"מ,  התעלה  הועמקה  במשך  השנים  ל 25   מ',  והורחבה  עד  ל  365  מ'  (הרוחב  הראשוני  היה  פחות  מ 100  מ'.  העמקת  והרחבת  התעלה  נועדו  לאפשר  מעבר  של  אוניות  מטען  גדלות.  זמן  המעבר  בתעלה  נמשך  15  שעות.

תעלת  סואץ  חשובה  יותר  לצורך  מעבר  סחורות  ונפט  ופחות  למעבר  נוסעים,  שמעדיפים  יותר  את  התחבורה  האווירית. 

מאז  פתיחתה,  היתה  תעלת  סואץ  סיבה  למלחמות  ולסכסוכים  ולהתערבות  זרה  -  יריבות  בין  צרפת  לבריטניה  על  השליטה  עליה,  בשנת  1956  נסגרה  התעלה  עקב  מלחמה  של  בריטניה,  צרפת  וישראל  נגד  מצרים.  בין  1967  ל  1973  היתה  התעלה  סגורה  בשל  מלחמת  ששת  הימים,  מלחמת  ההתשה  ומלחמת  יום  כיפור.  חסימת  התעלה  פגעה  הן  בכלכלת  מצרים  והן  בכלכלה  העולמית. 

• מיצר  באב  אל  מנדב  -  מעבר  מים  טבעי  שמחבר  בין  ים  סוף  לבין  הים  הערבי   (שהוא  חלק  מהאוקיאנוס  ההודי).

• מיצר  הורמוז  -  מעבר  מים  טבעי  שמחבר  בין  המפרץ  הפרסי  לבין  מפרץ  עומאן  והים  הערבי.  גם  מעבר  מים  זה  מהווה  מוקד  למתיחות  בינלאומית. חשיבות  רבה  בכל  הקשור  להובלת  נפט  מהמפרץ  הפרסי.  יש  בעיות  בתנועת  מכליות  נפט  בעת  מלחמות  (מלחמת איראן-עיראק  בשנות  ה 80  ומלחמת  המפרץ  בשנת 1991).

• מיצרי  טירן  -  מחברים  בין  מפרץ  אילת  לבין  ים  סוף  ומשם  לאוקיאנוס  ההודי  או  לים  תיכון.  חשיבות  כלכלית  רבה  עבור  ירדן,  שזהו  אפשרות  המוצא  הימי  היחיד  שלה.  בשנת  1967  החליט  נאצר  נשיא  מצרים  לחסום  את  מיצרי  טירן  בפני  מעבר  של  אוניות  ישראליות.  פעולה  זו  של  מצרים  היוותה  סיבה  מרכזית  לפרוץ  מלחמת  ששת  הימים  ולכך  שישראל  תקפה  את  מצרים  ב  1967.

• מיצרי  בוספורוס  ודרדנלים  -  מעברי  מים  טבעיים  בתחומי  מדינת  טורקיה.  הבוספורוס  מחברים  בין  הים  השחור  לים  מרמרה.  הדרדנלים  מחברים  בין  ים  מרמרה  דרך  הים  האגאי  אל  הים  התיכון.  העיר  איסטנבול  התפתחה  משני  עברי  מיצר  הבוספורוס.  למיצרי  ים  אלו  יש  חשיבות  אסטרטגית  רבה  והם  מחזקים  את  מעמדה  של  טורקיה.

ג. "גשר  אווירי"  -  קיצור  מסלולי  הטיסה  מאירופה  אל  המזרח  הרחוק  ואל  אפריקה.  למזה"ת  יש  יתרונות  של  אקלים  נוח  יחסית  לטיסה  רוב  השנה  -  מיעוט  סערות,  ערפל  ועננות.  למספר  נמלי  תעופה  במזה"ת  יש  חשיבות  בינלאומית  -  קהיר,  טהרן,  אבו  דאבי.

2. . המזה"ת  כמרכז  דתי  -  בתחומי  המזה"ת  נמצאים  מספר  אתרים  קדושים  לשלוש  הדתות  וערים  קדושות  -  ירושלים,  חברון,  בית  לחם  (בישראל),  מכה  ומדינה  בערב  הסעודית.  המקומות  הללו  הם  מוקדי  תיירות  - עליה  לרגל  בחג  המולד  של  צליינים  נוצרים  למקומות  הקדושים  לנצרות  שנמצאים  בישראל  (בית  לחם)   ושל  עולי  רגל  מוסלמים  מכל  העולם  אל  מכה.  פעילות  אירגוני  הטרור  פוגעת  קשות  בתיירות  בכלל  ובתיירות  הדתית  בפרט.