, סיפור בהמשכים-פרק 1

פרק 1:
קמתי בבוקר בלי חשק לכלום, חזרתי לנוח עד שבן ( האח התאום שלי, שיער חום עם פסים, עיניים חומות, בן 15 ) יבוא להעיר אותי.
לא היה לי כח ללכת לבית ספר, לא היה לי כח לכלום.
לא רציתי לראות שוב את עידו יחד עם יעל, החברה הכי טובה שלי.
"למה? למה היא יוצא איתו ולא אני? היא בכלל אוהבת אותו? " חשבתי לעצמי.
ואז נכנס בן לחדר וצרח עליי, שאני כבר התארגן לבית ספר, הוא נכנס מוקדם מהרגיל כי היום אנחנו טסים לחו"ל.
"קומי כבר, יש לך בית ספר את יודעת", הוא אמר לי.
"להזכיר לך שגם לך יש בית ספר ואני לא רואה אותך מאורגן" עניתי לו בחזרה.
"מה קרה? שוב עידו?" ( ידיד של "היי, ביי", דומה קצת לבן, רק שיש לו עיניים ירוקות ) הוא שאל אותי.
"כן... אני פשוט לא מצליחה לשכוח אותו" אמרתי לבן.
"ליאת, את צריכה להבין שהוא אוהבת את יעל. (החברה הכי טובה שלי, שיער שחור עם פסים אדומים, עיניים חומות, בת 15 )
הוא ידיד טוב שלך, הוא אוהב אותך, אבל בתור ידידה, תזכרי גם שהוא חבר של חברה שלך..." הוא אמר והפסיק.
ובאתי לומר משהו והוא התחיל להגיד: "את צריכה להתגבר על זה".
"כמו שאתה מתגבר על זה?" שאלתי אותו.
"בן, אתה אוהב את יעל, מתי תגיד לה את זה?" שאלתי שוב.
"מתי שתגידי לעידו שאת אוהבת אותו". הוא ענה לי.
" מצחיק מאוד... מי בכלל יאהב אותי? אני עם משקפיים, מלאה וכולם מעליבים אותי" עניתי לו.
"את תראי שברגע הנכון הבן אדם הנכון יאהב אותך, חשבת על זה מה את תוכלי לעשות בחו"ל? חשבת על זה אם תעשי שם דיאטה? הרי נשאר שם חצי שנה!
חשבת על זה שבמקום משקפיים תקחי עדשות לעיניים? את יודעת, פעם היית ככה. היית יפה, אבל אכלת יותר מידי ותראי את התוצאות". הוא אמר לי.
"טוב, לא יודעת... אני אחשוב מה לעשות" אמרתי לו ואמרתי לו שיצא שאני אתארגן.
התארגנתי, לקחתי שוקו, אמרתי לאבא ואמא שאני יוצאת, פגשתי את יעל בחוץ, אני והיא לא מדברות הרבה על אהבה,
כי היא יודעת שאני אוהבת את עידו. אבל בכל זאת, אני אוהבת אותה, היא לא עשתה את זה בכוונה. אנחנו מדברות על הכל חוץ מעל הנושא הזה.
"אני אתגעגע אלייך המון, ליאת, אני אוהבת אותך, תשמרי על עצמך" היא אמרה לי והתחבקנו.
"אני אשמור על עצמי, תשמרי על עצמך, אנחנו נשיך לדבר במסן, בטלפון, בכל מקום אפשרי, אל תדאגי" וחייכתי.
נכנסתי לכיתה עם יעל, המורה נכנסה, השיבה אותי ליד עידו... כ"כ התביישתי, ז"א, אנחנו ידידים אבל אנחנו לא מדברים כ"כ הרבה.
ואז המורה אמרה: "מישהו רוצה להפרד מליאת? היא עוזבת עד לשנת הלימודים הבאה".
ואז דור ( יפה, שיער חום קצר, עיניים כחולות ) התערב ואמר: "מי בכלל ירצה להיפרד מהשמנה הזאת? במילא רק יעל חברה שלה!", כולם צחקו ואז עידו התערב ואמר:
"והסתכלת איי פעם במראה? מה ההבדל בינה לבינך? שהיא חכמה ואת אידיוט, למה איי פעם הייתה לך חברה?! לא, אז סתום". וכולם היו בהלם.
לחשתי לעידו: "תודה" וחייכתי. הוא החזיר לי: "אין בעד מה, אבל פעם הבאה את מגנה על עצמך" וחייכנו.
הוא שלח לי פתק ובפתק היה כתוב: "אני רוצה לדבר איתך בהפסקה, בואי נדבר מאחורי חדר אומנות". שלחתי לו סימן שזה בסדר ואני אבוא.
הגיעה ההפסקה והלכתי למאוחרי חדר אומנות חיכיתי לו עד שהוא הגיע. ואז הוא התחיל לדבר ואמר:
"תראי, ליאת, אני יודע שיש ימים שאני מתייחס אלייך רע, אבל זה רק בגלל כל החבר'ה, אני אוהב לדבר איתך ואני ארצה לדבר איתך גם כשתהיי בחו"ל".
הייתי בשוק ואמרתי לו: "בטח, אין לי בעיה נדבר במסן ובטלפון מידי פעם" חייכתי ונתתי לו את כתובת המייל + המסן שלי.
ואז באו לקחת אותי מבית הספר, נפרדתי מעידו ויעל שוב. והלכתי.

כעבור חודש-
התחלתי לעשות דיאטה, עשיתי 6 שעות ביום אימונים, בן עזר לי.
אכלתי כמו שצריך (:

כעבור חצי שנה-
התעדכנתי באופנה, נעשתי רזה, השתמשתי בעדשות, הארכתי את השיער שלי,
למדתי הרבה כדי להשלים את החומר.
וחזרתי הבייתה בלי להגיד שום דבר לעידו ויעל, היחידים ששמרתי איתם על קשר מישראל.
חזרתי ביום שישי ב 9 בערב. הלכתי לישון וקמתי ב- 10 בבוקר. התקשרתי ליעל ולעידו ואמרתי להם שחזרתי.
הם לא ידעו שעשיתי דיאטה והם גם לא ידעו איך אני נראית.
הזמנתי אותם לבית שלי לשעה 12 בצהריים ונהיה בבריכה שבבית שלי, הבית שלי היה גדול והיו בו כמה קומות + בריכה וגינה פרטית.

הם כבר נכנסו ובן פתח להם את הדלת ואמר להם להזהר כי השתנתי.
עידו הביא 3 חברים... כולל את דור ויעל הביאה עוד 3 חברות שלה.
בן עשה פאדיחות, חחחחח.
ואמר שיכנסו לסלון ושאני כבר אכנס ועדיף שהם ישבו כי אז הם יתעלפו, חחחח...

ואז ירדתי במדרגות ואז עידו שאל אותי: "סליחה? איפה ליאת?"
ואז התחלתי לצחוק כ"כ חזק שכמעט השתנתי במכנסיים, "אתם לא מזהים אותי?" שאלתי.
עידו: ליאת, זאת את?!
אני: כן, קשה לזהות?
כולם אמרו ביחד: כן!
ואז התחלתי לצחקק.
אני: אז נכנס לבריכה? וחייכתי.
דור: ליאת, אפשר דקה איתך?
אני: בטח וחייכתי.
לקחתי אותו לצד...
אני: אז מה קרה?
דור: שאת שונה, זה מה שקרה.
אני: כן... עשיתי דיאטה כפי שאתה רואה.
דור: כן... תראי, אני יודע שזה חוצפה לדבר איתך ככה כאילו כלום, אבל אני מצטער על מה שהיה בעבר.
אני: זה בסדר. באמת.
דור: אז נלך לכולם?
אני: נלך, חייכתי.

ואז לא ראיתי אף אחד בבריכה וגם לא דור פתאום דוחפים אותנו לתוך הבריכה כולם, רדפנו אחרי כולם והיינו בבריכה 3 שעות +
השעה הייתה 5, התלבשנו כולם. P:
יעל: אז מה נעשה עכשיו?
אני: ממ... נראה סרט?
דור: לא... עדיף משהו אחר.
אני: כמו?
עידו: אמת או חובה?
אני: מה אמת או חובה? וצחקקתי.
דניאל (אחת החברות של יעל, שיער בלונדיני, עיניים ירוקות): אנחנו 7, מספיק לנו...
אני: טוב, בקרוב נהיה 8.
יעל: רגע, מה? לא, את רצינית? את רוצה לעשות את זה?
עידו: את מה?
אני: יאללה, יעל, בואי נביא אותו. וחייכתי.
יעל: יאללה, בואי.
ואז משכתי את בן ויעל עזרה לי.
בן: טוב, כמה סיבובים וזהו. מובן?!
יעל: נחשוב עלייך וצחקנו.

ישבנו במעגל.
סיבוב ראשון- יעל ואני.
שאלתי: אמת או חובה?
יעל: חובה.
אני: חובה עלייך לשבת ליד מי שאת אוהבת. (עידו והיא נפרדו, הוא עזב אותה אז... לא נראלי שהיא הייתה יושבת לידו).
ויעל ישבה ליד בן!
הוא היה בשוק וגם אני O:
סיבוב שני- עידו ודור.
עידו: אמת או חובה?
דור: חובה.
עידו: חובה עלייך להרים את מי שאתה אוהב מפה ולהפיל אותה על הבריכה ואז שם לנשק אותה.
ואז דור התקרב לכיוון שלי הרים אותי, הפיל אותי לבריכה ונישק אותי.
כולם היו בשוק. כולל אני. דור? זה שתמיד העליב אותי? אוהב אותי?
ואז ביקשתי מדור שיבוא איתי לחדר ושאני רוצה לדבר איתו...
אני: מה זה היה... ?
דור: משהו שרציתי לעשות מהרגע הראשון שראיתי אותך היום.
אני: דור, אתה לא אוהב אותי, ס"ה אני נראית יותר טוב.
דור: למה את חושבת ככה?
אני: לא יודעת.
באתי ללכת, הוא תפס אותי והדביק לי נשיקה.