אופליסציחה
אחת מערי המערות העתיקות ביותר בקווקז היא אופליסציחה (Uplistsikhe). המקום היה אתר פולחן פוליתאיסטי קדום, חשוב מאוד בגיאורגיה, טרם התנצרותה. ההרס שזרעו בה הערבים והמונגולים לא חיסל את כוחה של העיר. מלכי גיאורגיה בימי הביניים עשו את אופליסציחה לעיר מושבם, כשטביליסי נכבשה על ידי הערבים. עוצמתה הכלכלית נבנתה על קרבתה לדרך השיירות החשובה, מאסיה התיכונה לאירופה, ועם אתריה הגדולים נמנו אז גם מנזרים רבים וכנסיות חשובות. שגשוגה של טביליסי מן המאה ה-12 ואילך היה הסימן לירידתה של אופליסציחה, ואכן היום נותרו שרידים מן העיר העתיקה המקורית רק על פני כ-40 דונם, מתוך כ-95 שעליהם השתרעה בימי הביניים, וכן כמה כנסיות. השרידים הם, בעיקר, קבוצה גדולה של מערות חצובות בסלע, כולל תיאטרון, מערכות ניקוז וכנראה גם מה שהיו לפנים אתרי פולחן לשמש ומקומות להקרבת בעלי חיים לישויות קוסמולוגיות פרה-נוצריות.
--------------------------------------------------------------------------------
באטומי
עיר הנמל היפה בחוף הים השחור, לא רחוק מהגבול עם תורכיה, היא באטומי (Batumi). לעיר הזו יש היסטוריה של מאבק בין רוסיה לתורכיה ושל פריחה ושגשוג כלכלי. את הונה עשתה באטומי ממעמדה כעיר מסחר וכטרמינל לסחורות הבאות מאסיה התיכונה בדרכן לאירופה - ולהיפך. העיר היא גם קצה צינור הנפט משדות הנפט של אזרבייג'אן וקזחסטן, לפני הטענת הנוזל השחור על מכליות בדרכן לאירופה.
--------------------------------------------------------------------------------
באקוריאני
הוא אתר סקי לשעבר (מימי ברה"מ), באזור הררי יפהפה, מיוער בצפיפות וצונן - גם בימי הקיץ החמים. בתי הכפרים באזור, כבאקוריאני עצמו, בנויים מעץ, בחצרותיהם מתנהלים חיי כפר שלווים, והתושבים מתפרנסים מחקלאות, מעיבוד עצים ומאירוח מבקרים, בניסיון לשחזר את ימי הזוהר של תיירות הסקי הרוסית.
--------------------------------------------------------------------------------
בורג'ומי
בהרי מסחטי (Meskhety) שוכן הפארק המיוער והציורי בורג'ומי (Borjomi). הפארק נוסד ב-1929, כדי להגן על יערות העמק התלול של בורג'ומי ולהיות מקלט לאייל הקווקזי החי שם. בשמורה יש ייצוג לבתי הגידול של מזרח גיאורגיה, היבש, וגם של מערבה, הלח. יש בה מגוון גדול ועשיר של צמחים, ובין עצי היער הטבעי צומחים ערערים, אשורים, אשוחים, עצי אדר ועצי אגוז שונים. חיים כאן באין מפריע, לבד מהאייל הקווקזי, גם דוב חום, עז בר, יחמור, חתול בר, לינקס, גירית, סמור, דלק, לוטרה ועופות רבים. החלק הפתוח של הפארק הוא גן נאה, שנחל זורם בו, מעיין סודה טבעי נובע בלבו והמוני גיאורגים באים לטייל בו, להשתעשע עם ילדיהם ולהתבונן בבתי האצולה הישנים והמצועצעים, שנבנו סמוך לשעריו.
--------------------------------------------------------------------------------
ביצות קולחטי ואגם פאליאסטומי 
לא רחוק מחופי הים השחור משתרע אזור הביצות של קולחטי (Kolkheti) וליבו - אגם פאליאסטומי (Paliastomi). האזור, העשיר במים ובצמחייה עוצב סופית רק לפני כ-6000 שנה, והוא מתואר היטיב בטקסטים של היפוקרטס, הרופא היווני מן המאה ה-4 לפנה"ס - מקום שערפל תמיד שורר בו, אנשיו שותים מי גשם והם גבוהים ושמנים ופניהם נסתרות תמיד בעננים. הצמחייה העשירה סביב נהר פיצ'ורה (Pichora), האגם וביצותיו החמימות הם בית גידול נהדר לעופות רבים ומקלט חורף להמוני עופות מצפון אירופה ומסיביר.
--------------------------------------------------------------------------------

גודאורי
הכפר, שהוא אתר הנופש גודאורי (Gudauri), הוא היישוב הגבוה ביותר על הדרך הצבאית הגיאורגית. הכפר שוכן בלב אזור סובאלפיני, עם אפרים רחבים סביבו.
--------------------------------------------------------------------------------
גורי
(Gori) היא עיר עתיקה, שמבצרה - גורי ציחה (Gori Tsikhe) - בנוי בראש גבעה. בתולדותיה שזורים כיבושים רבים - אוסטים, פרסים, מונגולים, עותומנים ועוד, אך בשל בנייה רוסית מסיבית, ניטל ממנה החן האופייני לערים עתיקות. עם זאת, גורי היא מקום המושך אליו רבים מן הבאים לגיאורגיה, משום שכאן נולד וכאן חי בנעוריו יוסיף ויסאריונוביץ' ג'וגאשווילי, הידוע יותר בשמו המחתרתי - סטאלין, שליטה העריץ של ברית-המועצות. בית מגוריו הקטן שמור בחצרו של מוזיאון גדול, המנציח את תולדותיו של הרודן מלידתו ועד מותו. בין השאר מוצגים כאן קרון הרכבת שנשא אותו לוועידת יאלטה, בגדיו, מדיו, חפצים אישיים שונים ומסכת המוות המקורית שלו.
--------------------------------------------------------------------------------
הדרך הצבאית הגיאורגית
עד שהונחה מסילת הברזל מבטומי (Batumi) למוסקבה, בראשית המאה ה-20, הייתה הדרך, החוצה את הרכס מטביליסי (Tbilisi) לוולדיקווקז (Vladikavkaz), הנתיב החשוב ביותר שקישר את גיאורגיה עם ארצות שמצפון לקווקז. ראשיתו של הכביש הזה במשעול הררי צר, שטיפס צפונה לאורך הנהרות בגוש הרי קזבק. משם ירד המשעול אל המישורים שמצפון לרכס וחיבר את גיאורגיה עם אירופה. אלפי שנים נשמר המשעול ההררי, הצר והנטוי מעל תהומות, על ידי שבטים נאמנים למלכי גיאורגיה העתיקים, ומגדלי שמירה היו פזורים לאורכו. עם סיפוחה של גיאורגיה לרוסיה בראשית המאה ה-19, הרחיב הצבא הרוסי את הנתיב, ומאז ועד היום משמר הכביש באופיו את הסיפור ההיסטורי של השביל.
--------------------------------------------------------------------------------
וארדזיה
הוא אחד האתרים האטרקטיביים ביותר בגיאורגיה. הוא מכיל מערכות חצובות של מערות, סדורות בקומות ובטורים ארוכים על דופן מצוק גבוה, מעל אפיקו של נהר קוה, "הפורץ" את דרכו לכאן בחומת ההרים שעל גבול תורכיה. "עיר המערות" של וארדזיה נבנתה ועוצבה במאות 13-12, בידי המלך גיאורגי ה-3 ובתו, המלכה האגדית תמרה. במערות, שחלקן נבנו למגורים, חלקן - לאכסון וחלקן נחצבו ככנסיות ומנזרים, יש ציורי קיר נפלאים, שהם אוצר אמנותי חשוב להבנת התפתחותה של האמנות הפלסטית הנוצרית - במזרח ובמערב כאחד. חרטוויסי מבצר חרטוויסי (Khertvisi) הוא מהעתיקים בגיאורגיה. המבצר מתנשא מעל חיבור הנהרות ג'אוואחטי (Javakheti) וארטאני (Artaani). מגדל העוז (הקיפּ) של המבצר רבוע, חומותיו החיצוניות אדירות ושתי מנהרות יורדות ממנו אל הנהר ג'אוואחטי. המבצר נבנה במאה ה-10 והורחב מאוד בימי המלכה תמר, במאה ה-12.
--------------------------------------------------------------------------------
חרטוויסי
מבצר חרטוויסי (Khertvisi) הוא מהעתיקים בגיאורגיה. המבצר מתנשא מעל חיבור הנהרות ג'אוואחטי (Javakheti) וארטאני (Artaani). מגדל העוז (הקיפּ) של המבצר רבוע, חומותיו החיצוניות אדירות ושתי מנהרות יורדות ממנו אל הנהר ג'אוואחטי. המבצר נבנה במאה ה-10 והורחב מאוד בימי המלכה תמרה, במאה ה-12.
--------------------------------------------------------------------------------
טביליסי
(Tbilisi), עיר המעיינות החמים, הייתה יישוב כבר בתקופה הניאוליתית. מאז ועד היום נכבשה ונהרסה עשרות פעמים. מעמדה בצומת הראשי של דרכי הקווקז עשה אותה לא רק לבירתה רבת התהפוכות של גיאורגיה אלא גם לעיר הראשית בכל הקווקז הדרומי. כובשיה היו רומים, פרסים, ערבים, מונגולים, תורכמנים, עותומנים ורוסים. כל כובש הטביע בה את חותם תרבותו ומנהגיו, וכל שיירת סוחרים שחנתה בה, בדרך מסין לאיטליה, הוסיפה משהו למרקם הרב-לאומי המאפיין אותה. העיר, הגדולה היום והמודרנית, שוכנת בעמק נהר. יש בה עיר עתיקה קטנה, עם סמטאות צרות ומפותלות, חומות ובתי חומה ציוריים, מרחצאות חמים בני 1500 שנה, מוזיאון לאוצרות הגיאורגיים והמון מסעדות קטנות, שמגישים בהן את כל המטעמים האפשריים בקווקז.
--------------------------------------------------------------------------------
מבצר גוניו
מדרום לבאטומי, ליד שפך הנהר צ'ורוח (Choruh), מתנשא מבצר גוניו (Gonio) הענק. לפי האגדה, פה נהרג אספריטוס, אחיה של הנסיכה המכשפה מדיאה, בניסיונו לעצור את הארגונאוטים - גיבורי יוון שחיפשו את גיזת הזהב. המבצר, ששטחו כמעט 50 דונם, הוא השריד השלם והגדול ביותר בעולם של ארכיטקטורה צבאית רומית-ביזנטית.
--------------------------------------------------------------------------------
מנזרי דויד גארג'ה
הקצה המזרחי ביותר של הנצרות הוא בגבול גיאורגיה ואזרביג'אן, במכלול העתיק של מנזרי המערות - דויד גארג'ה (Davit Gareja). מושבת הנזירים העתיקה נוסדה כאן במאה ה-6 בידי הנזיר דויד, אחד מ-13 נזירים סוריים, ועל שמו נקראה קבוצת תלמידי חכמים וקדושים, שהגיעו מסוריה במאה ה-6 ופעלו רבות להעמקת הנצרות בגיאורגיה. במאות השנים שעברו עד ההרס המונגולי במאה ה-14, התפתח כאן מרכז דתי גדול - במנזרי סלע, במנזרי מערות ובבתי ספר לפילוסופיה ולאמנות. כאן תורגמו והועתקו כתבי יד עתיקים, וקירות המערות במנזרים ותקרותיהם קושטו בתמשיחי קיר. מלכי גיאורגיה היו מתבודדים כאן, ומנהיגות המנזרים הייתה מושחת כאן את העולים לכס המלוכה. אמנם אותות החורבן שגרמו הכיבושים למנזרים במקום ניכרים, אך אלו ששרדו, וכן אלו שנבנו מאז המאה ה-17 ואילך, הם מהמרשימים במכלולי המנזרים המדבריים במזרח התיכון.
--------------------------------------------------------------------------------
מצחטה
(Mtskheta) היא בירתה העתיקה של גיאורגיה המזרחית. עד שנכבשה בידי פומפיוס, בשנת 65 לפנה"ס, הייתה מצחטה, השוכנת על גדות נהר מטקווארי (Mtkvari), מרכז פולחני לירח ונקראה ארמאזי. מן המאה ה-4 הפכה לנוצרית, כל אתריה הפוליתאיסטיים הקדומים "נספגו" אל תוך הדת החדשה והפכו לאתרים לגיטימיים של העולם הנוצרי. בין האתרים הקדושים האלה נמצאות הכנסיות הגדולות והמפוארות - סווטי צחובלי (Sveti Tskhoveli), הבנויה במישור בלב מצחטה, וג'ווארי (Jvari), הבנויה על גבעה מחוץ למצחטה, גבוה מעליה.
--------------------------------------------------------------------------------
סאמצחה ג'אוואחטי
אזור סאמצחה ג'אוואחטי (Samtskhe-Javakheti) הוא ארצם של השבטים הגיאורגיים - מסח וג'אוואחס. חבל ארץ זה נחשב לערש התרבות של גיאורגיה; כאן נולד המשורר הלאומי של גיאורגיה  שותא רוסטאוולי, מחבר האפוס "עוטה עור הנמר". נופי החבל מגוונים מאוד: הרים אלפיניים, שפלות נרחבות, עמקי נהרות, קניוני בזלת חשופים, מעיינות מינרליים ואגמים. האזור אינו מפותח ביותר; תשתית הכבישים אינה משובחת ולא לכל מקום מגיע חשמל. בעבר היה החבל בעל עוצמה פוליטית גדולה בגיאורגיה; נסיכיו ניהלו מדיניות עצמאית ואף קשרו קשרים עם המונגולים, וכך לא נפגעו כאחרים בעת פלישת המונגולים לקווקז. חלקים מחבל ג'אוואחטי שייכים היום לתורכיה ואחרים לארמניה; הרב לאומיות בשטח - תורכים, ארמנים, אזרים וגיאורגים - היא פוטנציאל למתח בין-עדתי.
--------------------------------------------------------------------------------
סוואנטי
חבל סוואנטי (Svaneti) הוא האזור ההררי הגבוה שבצפון גיאורגיה, על גבול רוסיה. שיאו בהר שחארה (Shkhara), שהוא השני בגובהו בקווקז והגבוה בהרי גיאורגיה. החבל מבודד ומבותר, ומבנהו הטופוגרפי הדרמטי סייע להתפתחות תרבות נפרדת ומובחנת מזו שבשאר חלקי הארץ, הן בשפה והן בביטוי האמנותי והעיטורי. בידודו של האזור גם סייע לו לשמר מנהגים קדם-נוצריים, הקשורים במהודק לתרבויות אנימיסטיות, שכלו משאר חלקי הארץ בלחץ הנצרות. הכפרים המבודדים בהרי סוואן (Svan) שומרים בקנאות על המבנה החמולתי ומגינים על עצמם באמצעות מגדלי שמירה מאבן.
בשל הזהב הרב שהיה בעבר במימי נהרותיו, נוהגים לזהות את חבל סוואן עם קולכיס, ארצה של הנסיכה המכשפה מדיאה. קולכיס הייתה יעדם המיתולוגי של הארגונאוטים - גיבורי יוון הגדולים, כיאסון, תזאוס, אורפאוס ואחרים - שהפליגו בספינתם "ארגוס" על פני הים השחור מזרחה, בחפשם את גיזת הזהב.
בחבל סוואנטי נמצאים גם הכפרים הגבוהים ביותר בקווקז, כאושגולי (Ushguli), וכאלה שיש בהם אוצרות נדירים של אמנות גיאורגית וסוואנטית, כמסטיה (Mestia), ועוד.
--------------------------------------------------------------------------------
קאחטי וטלאווי
(Kakheti. Telavi) חבל קאחטי במזרח גיאורגיה הוא אזור מגוון שיש בו שפלות גבעיות, עמקים מישוריים ורכסי הרים גבוהים. טושטי הוא הרכס הגבוה של קאחטי, חלק מן הקווקז התיכון, ובחורף הוא מנותק משאר חלקי הארץ בשל שלגים החוסמים את המעברים. השפלות במרכז קאחטי הן בתי גידול למגוון עשיר של ענבי יין. בעמקי קאחטי התפתחו מאז ראשית הנצרות מרכזים נוצריים גדולים; מן המפורסמים והחשובים בהם - מנזר אלאוורדי (Alaverdi), לא רחוק מטלאווי, העיר הגדולה והעתיקה בחבל.
--------------------------------------------------------------------------------
כותאיסי
(Kutaisi) היא עיר כבר מן המאה ה-6 לפנה"ס. באפוסים יווניים קדומים היא מוזכרת כעירו של המלך אַאֶטֶס, אביה של הנסיכה הקוסמת מדיאה, שמשל בקולכיס, ארץ הערפילים הקודרת שממזרח לים השחור. תולדותיה, כבמקומות רבים אחרים בגיאורגיה, רצופות קרבות, כיבושים, מעבר מיד ליד, עלייה למעמד של בירת ממלכה וצלילה אל סף חורבן. מעל קוטאיסי מתנשאת גלאטי (Gelati), שהיא מכלול חשוב מאוד של מנזרים וכנסיות, בהם גם קברו של המלך דויד "הבונה", מי שנחשב לאחד האבות המייסדים של ממלכת גיאורגיה בימי הביניים (מאה 12-11), אבי סבה של המלכה הגיאורגית הנערצת - תמרה. בלבה של קוטאיסי, שהיא עיר גנים ובוסתנים אמיתית, שוכנת השכונה היהודית - מצוואנה קוואווילה Mtzvane Qvavila)), שפירושו - פרח ירוק. בית הכנסת הדו-קומתי הגדול של השכונה הוא דוגמה מעניינת לארכיטקטורה דתית יהודית של הקהילה עתיקת היומין.
--------------------------------------------------------------------------------

קזבגי
עיר קטנה בלב הקווקז התיכון, למרגלות פסגת הר קזבק, בנויה בתוך נוף יפהפה של הרים ומצוקים, העוטרים אותה כתיאטרון טבעי גדול. קזבגי (Kazbegi), שהיום היא מרכז למסעות ולטיולים בהרים סביבה, נקראת על שם קאזיבק צ'ופיקאשווילי ( Chupikashvili), שסייע לרוסים בסוף המאה ה-18 להתמודד עם מרידות של שבטי ההרים בקווקז.
--------------------------------------------------------------------------------
קזבק
פסגת הר קזבק (Mt. Kazbek), המתנשאת לגובה 5,033 מטרים, היא השנייה בגובהה בקווקז  הגיאורגי (אחרי הר שחארה [Mt. Shkhara] - 5067 מטרים, בחבל סוונטי). ההר, כרבים אחרים בקווקז, הוא הר געש כבוי, חשוף עד כדי צחיחות, ונופו המצוקי הוא מן הדרמטיים בקווקז התיכון. לפי "ההיסטוריה העממית", הקזבק הוא הצוק הגבוה, שאליו ריתקו האלים האולימפיים בשלשלאות את הטיטן פרומתאוס, אשר גנב מהם את האש כדי להביאה לאנושות. לפי אותה "היסטוריה", נשמרו במערה במרומי ההר האוהל של אברהם אבינו והעריסה של ישו.
--------------------------------------------------------------------------------
ראצ'ה
היא מדרגת מעבר טופוגרפית בין שיאי הקווקז הגבוה לבין שפלת קולכיס. זהו גוש הררי בלִבה של גיאורגיה, שפסגותיו מתנשאות לגובה של יותר מ-3,000 מטרים. יש באזור קווי נוף אלפיניים, מצוקיים וחשופים, ויש בו יערות סבוכים של אשוחים ואורנים, אשורים ועצי אדר; בין ההרים מפרידים עמקים וקניונים עמוקים, באלה יש כפרים קטנים וציוריים, ובאלה - נהרות ומפלים.
אנשי ראצ'ה גאים בהכנסת האורחים החמה שלהם ובמורשתם התרבותית, המציגה כנסיות עתיקות באתרים מיוחדים, כאלה שמקורם בבנייה פולחנית פגאנית - מערות, עמודי סלע ועיקולי נהרות; הם גאים גם בנופי הסלע של ארצם, בעגת הדיבור האופיינית להם ובמאכליהם המיוחדים.