המלצת הלקט: באתר "הלחימה העתידית" של הכוחות המשולבים בארה"ב, פורסמה תפיסת יסוד משולבת ל- 2016-2028. מדובר בסקירה ממוקדת של סביבת הפעולה המבצעית, האתגרים להפעלת הכוחות המשולבים והשלכות הדברים. מומלץ בחום לקרוא את המסמך המלא. בתמצית, במקום מצבי היסוד של הגנה, מתקפה, פשיטה וכו', המסמך מתמקד במוכנות כוחות הצבא לפעול ב"מצבי יסוד" של קרב, שמירה על ביטחון, engagement (השתלבות ועבודה עם ועבור ישויות אחרות) וסיוע הומניטארי. לטובת אלו מודגש כצפוי הצורך בכח ורסטילי ומסתגל, ויכולת פעולה בין ארגונית ובקואליציות. הנ"ל מחייב הרחבת יכולת של הכוחות הרגילים (להבדיל מהסתמכות על יכולות של כוחות מיוחדים), בדגש להתאמה ופיתוח של שכבת המפקדים. תפיסת היסוד מבוססת בין השאר על פרסום חדש אחר, הסביבה המבצעית המשולבת העתידית. מסמך זה מומלץ לא פחות מהראשון. הוא נפתח בהסתייגויות המתבקשות לגבי תחזיות לעתיד ודיון בטבע המלחמה ולאחר מכן סוקר תחומים שונים, ביניהם: דמוגרפיה (לא לפספס את מפת פירמדות הגילאים בעמ' 11), עם הרבה נתונים מוכרים וחידוד בעיית ההזדקנות (יחס זקן-עובד) בעולם המפותח. גלובליזציה וכלכלה - מה יקרה במדינות המתפתחות כאשר הכלכלה לא תאפשר לעמוד בציפיות האנשים. אנרגיה - האנרגיות החדשות לא צפויות לקזז את העלייה בביקוש כך שנפיק יותר אנרגיה מפחם, נפט וגז, מאשר כיום. ב- 2030 יהיה מספיק נפט באדמה וצוואר הבקבוק עד כדי משבר אנרגיה עולמי יהיה יכולת ההפקה, אלא אם יושקעו בהקדם סכומי עתק באיתור ובניית שדות חדשים, ו/או יהיו פריצות דרך טכנולוגיות בלתי צפויות. מזון ומים - ברמה הגלובאלית יהיה מספיק אבל מספרהמקומות הבעייתיים ילך ויגדל, כולל המזה"ת. השאלה היא האם העולם ישכיל לווסת את המשאבים, או שאנו צפויים ליותר מאבקים מקומיים על משאבים. בהמשך הדו"ח מתייחס למדינות ואזורים ספציפים, ביניהם: סין - אויב מאתגר פוטנציאלי (האם ידעתם שבשנת 2000 למדו בארה"ב לתואר שני יותר סטודנטים מהצבא הסיני מאשר מהצבא האמריקאי?). רוסיה - עתיד לא ברור על רקע משבר דמוגרפי (האם ידעתם שתוחלת החיים של גבר ברוסיה היא רק 59?), התחמשות צבאית וצריכת יתר של משאבים (נפט) ללא השקעה בפוטנציאל ייצור עתידי, ולחץ דמוגרפי גדל בגבולות עם מדינות מוסלמיות ועם סין. המזה"ת ומרכז אסיה - The Center of Instability. מדינות נחשלות - עיקר החשש באזור צפון אפריקה והסהרה, וגם מרכז אסיה והמזה"ת, אבל גם המלצה להתכונן ל"מקרה החמור ביותר" בו מתמוטטת פקיסטן או מקסיקו. בפרק האחרון השלכות לכוחות המשולבים בארה"ב - אלה קיבלו ביטוי בתפיסת היסוד ראה לעיל - ולסיום שתי שאלות/אתגרי מפתח: רפרומה נדרשת בתהליכי הרכש, על רקע הא-סימטריה בכלכלת הביטחון בין ארה"ב לאויבים א-סימטרים (כמה עולה לפתח מטען צד וכמה עולה להילחם בו או להתמגן מפניו). פיתוח מערכת כוח אדם חדשה, שתפתח מנהיגים וצבא המתאימים לאתגרי העתיד, עם ההבנות האסטרטגיות והאופרטיביות הנדרשות (זה כבר לא אותן דרישות כמו בתקופת ההערכות למלחמת צבא בצבא, אבל תהליך הגיוס וההכשרה כמעט ולא השתנה).

חקר ביצועים חקר ביצועים לשרותך, 24 שעות ביממה - דוגמאות ליישומים באתר של אגודת החק"ב האירופאית EURO, ולמשל ראו בשעה 12:00 תכנית לאופטימזציה בפינוי אנשים ממבנים בעת הצורך. ביטחון תומאס פרידמן בלשונו החדה על מבחן האמת של הפלונטר במזה"ת ודחיפות העיסוק בו. רוצים לראות ב- google earth את סוללות הטק"א בסוריה? דמוגרפיה  מאגר נתונים דמוגרפי עולמי באתר הרשות האמריקאית למפקד אוכלוסין, כולל תחזיות, אפשרות לפירמידות גילאים, שאילתות שונות ועוד. סביבה - קוד ירוק   דו"ח של האו"ם על התחממות גלובאלית ומים: במהלך המאה האחרונה ארעו שינויים משמעותיים במעגל המים שניתן לייחס אותם להתחממות הגלובאלית. למשל, המשקעים עלו בקווי רוחב צפונים גבוהים וירדו בקווי רוחב דרומיים נמוכים (10-30), התדירות של ארועי קיצון עלתה בכל האזורים, והשטח המוגדר כ"יבש" הוכפל מאז שנות ה- 70. על פי המודלים הקיימים, מגמות אלו צפויות להימשך במאה ה- 21. מחד עליה בתדירות השטפונות ומאידך עלייה באזורים ה"מיובשים". ע"פ הדו"ח, העליה בגובה פני הים, העליה בחום המים הממוצע, וההצפות לצד מקומות יבשים, צפויים לפגוע באיכות המים, וביכולת להבטיח אספקה זמינה ויציבה של מזון במקומות שונים בעולם. יש לדברים השלכות על האופן שבו מנוהל משק המים – נדרש להתאים את מערכות ניהול משק המים למענה לצרכים הגדלים בשגרה (גידול באוכלוסיה) לצד השינוי במקורות ועליית הסבירות לארועי ותקופות קיצון.  בין האזורים שצפויים להיפגע – המזה"ת. ראו בעמ' 84 הרחבה מדאיגה ממוקדת מצרים. ומה קורה באגם הפרטי שלנו - הכינרת? קראו בדו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים לישראל על תגובת הכינרת כמערכת אקולוגית למפלסים נמוכים ולטווח שינוי מפלס גדול מהטבעי. הדו"ח מתאר את החשש מבעיית המליחות ובעיות נוספות, אך בנימה אופטימית משהו יש גם אזהרה מהסכנה בעונות חריגות בהן המפלס עולה באופן חריג - לו יהי.  נתונים שמשכו את עיני - בירידת המפלס מקו המקסימום של 208.90 (לאחרונה היינו שם ב- 2002/3) לקו השחור של 215.50 (צפוי בקייץ-סתיו 2009) הכנרת איבדה 25% מנפחה (אך רק 7% משטח הפנים שלה). האם יכול להיות שתוך עשור הכינרת תאבד 25% נוספים מנפחה? מה יהיו איכות מי הכינרת אז? דעה אחרת: האם האדם אחראי להתחממות כדור הארץ? אני חושב/מאמין/משוכנע שכן, אבל יש שחושבים אחרת וביניהם התפרסם הפיזיקאי פרופ' ניר שביב היוצא נגד "אל גור והפעילים הירוקים". להערכתו, גם השינוי/הנזק הצפוי מההתחממות קטן מאוד בטווח הנראה לעיין. אני מקווה שלפחות בזה הוא צודק...   אופניים אופניים.נט כולל ויקי של מסלולי טיולים. התקדמות בפרוייקט אופניים לכולם - וועדת היגוי בינמשרדית אישרה תקציב חמש שנתי שיביא ל- 50 מועדונים חדשים לשנה, 4 ארועי אופניים המוניים בשנה ועוד. לצעירים חושבים ומשחקים ב- 18/3 ייערך כנס משחקי חשיבה במכון וייצמן.