אם תאי המוח שלכם היו מספיק מפותחים בתחילת שנות ה-90,
כנראה שאתם עדיין זוכרים את ההיסטריה שחוללו כאן כמה ארגנטינאים הרבה לפני שלואיסנה לופילטו
למדה להגות את המילים "מוי" ו"כיף" ויעל בר־זוהר דקלמה קלישאות טלוויזיוניות בטלנובלות בעברית.
עבור ישראלים רבים זו היתה מערכת היחסים הרצינית והממושכת ביותר
שניהלו עם גורמים זרים ואקזוטיים מעבר לאוקיאנוס: אנדריאה דל בוקה וגוסטבו ברמודס כיכבו אז ב"אנטונלה",
הטלנובלה הארגנטינאית הראשונה שהגיעה לארץ הקודש (ב-1991, אם אתם מתעקשים)
וכל מי שצפה מצא את עצמו פולט משפטי אהבה בספרדית ומדבר עם יקיריו בקול נמוך
כשהוא מפנה אליהם את גבו בדרמטיות.
אחר כך הגיעו אלינו גם "סלסטה" ו"פנינה שחורה" בכיכובם של השניים האלה
והקשר בין הצרחות שנשמעו כאן כשהם קפצו לביקור בישראל לבין השבר הסורי־אפריקאי נבחן עד היום.
הרבה אלאפחורס נבלסו מאז ימי "סלסטה" העליזים והקשר של הקהל הישראלי לטלנובלות הארגנטינאיות
הלך והתהדק עם השנים: גם אם אתם ממש לא חסידים של הז'אנר,
סביר להניח שיש לכם מושג מי הם נטליה אוריירו ופקונדו ארנה, בנחמין רוחאס ואותה לופילטו
שעד לא מזמן עוד הפריחה לעברנו בועות סבון בתעריף של מאה אלף דולר לדקה.
אבל יש דבר אחד שאתם מפספסים בכל מה שנוגע לטלנובלות הארגנטינאיות,
אלא אם כן אתם הורים לבני 16 ומטה, או כאלה בעצמכם: ז'אנר הטלנובלות לילדים ובני נוער,
שהפך לחיית מחמד מועדפת של מתבגרי ישראל (מה אתם יודעים, הם צופים בעוד משהו חוץ מ"הייסקול מיוזיקל").
מ"קטנטנות" (כבר הזכרנו את לואיסנה לופילטו?), דרך "המורדים" (שוב, לופילטו)
ועד המגפה הנוכחית – "כמעט מלאכים", טלנובלה מוזיקלית של רשת Canal 11
הארגנטינאית שעלתה בערוץ ג'טיקס ב-2006 ועונתה השנייה משודרת כרגע בערוץ הילדים
(בארגנטינה כבר משודרת העונה השלישית).
מבט לנתוני הצפייה ולבאזז העצום באינטרנט מלמד במהירות כי מדובר באחת ההתמכרויות הקשות
של בני הנוער בישראל בשנים האחרונות.
לפי הדיווחים, כוכבי הסדרה יגיעו לישראל באוקטובר הקרוב
והשמועה הזו כשלעצמה העלתה את מפלס ההיסטריה בעוד כמה מטרים.
בדומה ל"קטנטנות", "כמעט מלאכים" עוסקת גם היא בבית יתומים ועלילות הדיירים שלו.
במרכז הטלנובלה, קחו אוויר מתחיל תקציר, נמצאת סיילו מחיקו (הכוכבנית הלוהטת אמיליה אטיאס. חצי יהודייה),
"שמיים קסומים" בתרגום חופשי (בעונה השנייה מתברר ששמה האמיתי הוא אנחלס אינצ'וסטי),
צעירה שנמצאה בגיל עשר נטושה ברחוב על ידי זוג מבוגר ושלא זוכרת דבר מעברה.
עשר שנים מאוחר יותר היא מופיעה בקרקס כזמרת,
אקרובטית ורקדנית ושם פוגשת את אללי (גוואדלופה אנטון, ששיחקה גם בעונה השישית של "קטנטנות"),
ילדה בת שש ששובה את ליבה ומובילה אותה למקום המגורים שלה - אחוזת אינצ'וסטי (שנקראת בסדרה אחוזת BB),
ששייכת לרשע הסדרה, בארטולומה (השחקן אלחו גרסיה פינטוס).
באחוזה גרים אוסף של ילדים נטושים שמצאו את דרכם אליה מבתי יתומים ומהרחוב.
סיילו מתחילה לעבוד באחוזה כמשרתת ומשוכנעת שבארטולומה הוא קדוש מעונה,
בהמשך מתברר שהוא למעשה מנצל את הילדים שגרים אצלו ומלמד אותם כיצד לגנוב עבורו.
זוג גם בחיים. אספוסיטו ולאסיאני
עוד דמות מרכזית בסדרה הוא ניקולס באוור (ניקולס ואסקז),
שמנסה להתאחד עם אהובתו מאלווינה (חימנה אקרדי), ולהציל את היתומים המנוצלים של האחוזה,
שבכלל עסוקים בניהול הלהקה שלהם, טין אנחלס, שמופיעה גם על הבמה כלהקה אמיתית מחוץ לסדרה.
הטלנובלה הזו כוללת גם לא מעט אלמנטים בדיוניים שקצת מזכירים את הסדרות הישראליות "האי" ו"דאוס"
ועלילת העונה השנייה, שמשודרת אצלנו כרגע, נכנסה זה מכבר למחוזות מופרכים.
חוץ מהעיסוקים הצפויים באהבות בלתי ממומשות וחוסר צדק כללי,
הסדרה מטפלת גם בנושאים קצת יותר עמוקים, כמו אוטיזם, התעללות בילדים וחטיפת ילדים.
כמובן שכל סצנה שנייה בערך זוכה להעמדה של שירים וריקודים, כמיטב המסורת הארגנטינאית בז'אנר המדובר.
על תופעת "כמעט מלאכים" וטין אנחלס אחראית, באופן בלתי מפתיע בעליל,
תסריטאית ומפיקת העל הארגנטינאית כריס מורנה.
מדובר באשה שעמדה גם מאחורי טלנובלות מצליחות אחרות כמו
"המורדים", "קטנטנות", "פלוריסיינטה", "פינת אור", "אלמה פירטה" ואחרות.
היא נחשבת לזו שגילתה את לופילטו, שהגיעה להיבחן אצלה ל"קטנטנות", כמו את כוכבי "כמעט מלאכים"
ובאופן כללי כל טלנובלה שהיא מניחה עליה את ידיה הופכת לזהב.
היא ידועה גם בזכות הנטייה שלה לאמץ שחקנים כבני חסותה וללהק אותן לכל הסדרות שלה.
מורנה החלה את דרכה כדוגמנית ושחקנית.
רק בתחילת שנות ה-90 היא הגישה לרשת Telefe הארגנטינאית את ההצעה ל"קטנטנות".
במהלך הקריירה הענפה שלה הצליחה להסתכסך עם הרשת ולחבור לחברת ההפקות של יאיר דורי,
איתו עבדה במשך שנתיים.
כשהסתכסכה גם איתו, שבה לחיקה של Telefe ומאז היא ממשיכה לייצר להם עצי כסף.
הסדרה מצאה את דרכה לליבם של הצופים בעיקר בזכות הקאסט המגוון שלה,
שכולל שחקנים בגילים צעירים מאוד ושחקנים מעט מבוגרים יותר, אבל אטרקטיביים לא פחות.
התגובות ההיסטריות ל"כמעט מלאכים" בארגנטינה הולידו, כמו תמיד,
הדים שנשמעו ברחבי העולם הלטיני והגיעו עד אלינו.
בתחילת דרכה היא הפסידה ברייטינג לטלנובלה אחרת, "פטיטו" (שגם שודרה אצלנו) של רשת Canal 13,
אבל לקראת סוף העונה הראשונה מצבה השתפר בהרבה וכיום ממוצע הרייטינג של הטלנובלה
בארגנטינה ואורוגוואי בלבד עומד על כ-15 אחוזים מרשימים.
החל ב-2007 הסדרה הופצה לשידור בכל אמריקה הלטינית והגיעה לבוליביה, צ'ילה, פרגוואי
והשנה הגיעה גם לערוץ דיסני של מדינות צפוניות יותר כמו מקסיקו, קולומביה, ונצואלה ואחרות.
ב־2007 הוקמה גם חנות מיוחדת למעריצים שהציעה למכירה מרצ'נדייז בלעדי מהסדרה,
הופצו חבילות די.וי.די של הסדרה ואפילו הושק מגזין שהוקדש כולו לה ולכוכביה.
להקת טין אנחלס, הלהקה שנולדה בסדרה,
מורכבת מכוכבי הסדרה: אטיאס (שהשתתפה בה רק בעונה הראשונה), מריאנה אספוסיטו, מריה אאוחינה סוורז,
ניקולס ריירה, פבלו מרטינז, ניקולס ואסקז ופטר לנזני.
כמו להקות קודמות שנולדו בסגנון דומה, כמו להקת Rebele way של "המורדים"
ולהקת RDB שנולדה מהגרסה המקסיקנית של אותה הסדרה
(והמשיכה להופיע גם שנתיים לאחר ירידתה של הסדרה), גם טין אנחלס - שנולדה כלא יותר מאקט מסחרי
לקידום התוכנית - הפכו לאחד המופעים הכי פופולריים באמריקה הלטינית.
הם שחררו עד כה שני דיסקים שכוללים שירים מהסדרה ונמכרו במאות אלפי עותקים;
הסינגלים מתוכם ששוחררו לרדיו הגיעו למקומות הראשונים במצעדי המוזיקה ברדיו הארגנטינאי;
מופע העונה הראשונה זכה למכירות של יותר מ-600 אלף כרטיסים ומופע העונה השנייה
מגנט קהל של 350 אלף איש ונבחר למופע הכי מוצלח לילדים ובני נוער לשנת 2008.
ולמרות ההצלחה המסחררת, אל תחשבו שהכוכבים הצעירים משלים את עצמם לרגע בעניין מעמדם העצמאי:
"אנחנו תמיד צריכים את התמיכה של הסדרה", אמרה אספוסיטו בראיון למגזין הארגנטינאי "קאראס" בשנה שעברה.
"אנחנו יודעים שבלי הסיפור של העלילה שאנחנו מספרים, האלבומים לא יימכרו. הכל קשור".
בישראל טרם נרשמו כניסות של שירי טין אנחלס לפלייליסט של גלגלצ,
אבל כל הסימנים האחרים מצביעים על התמכרות עזה של בני הטיפשעשרה למסחטת הרגשות הלטינית הזו.
ברשת קיימים לפחות עשרה פורומי מעריצים בעברית של הסדרה (ממה שהצלחנו לספור, בכל אופן),
כולם פעילים באופן מעורר השתאות וכוללים עשרות שרשורים ודיונים עמוסים שמתחדשים מדי יום.
"ממוצע הגילים של המשתתפים בפורומים נע בין גילאי 12 ל־17", מספר נתנאל מור בן שבת,
כתב "כמעט מלאכים" בערוץ הילדים.
אייל גיבלי, עורך "ראש 1", מספר על תגובות מטורפות המגיעות למערכת בכל פעם
שהמגזין מספק ראיון או פוסטר של כוכבי הסדרה: "אנחנו מקבלים מדי שבוע מאות תגובות במיילים
של ילדים ובני נוער, כולן קשורות אך ורק לסדרה - הם אפילו שואלים אותנו איך אפשר לשכנע את ההורים
לוותר על מהדורת החדשות כדי שיוכלו לצפות ב'כמעט מלאכים'.
איך זה שסדרות נוער אמריקאיות כמו "האנה מונטנה" או סרטים כמו "הייסקול מיוזיקל" לא זוכים כאן לאותה הצלחה?
"מכמה סיבות. קודם כל, הקשר של הקהל הישראלי הצעיר עם ארגנטינה הוא משהו שנבנה לאורך שנים.
אפשר למצוא הרבה קווי דמיון בין ההצלחה של 'כמעט מלאכים' להצלחה של 'המורדים' שקדמה לה.
שנית, הכוכבים הארגנטינאיים הרבה יותר נגישים לנו.
חברת ההפקות של כריס מורנה תמיד מוכנים לנדב לנו ראיונות בלעדיים, לשלוח חתימות מקוריות ותמונות של הכוכבים.
מורנה עצמה קשורה מאוד לקהל הישראלי, כנראה בגלל שהיתה נשואה ליהודי ועבדה בצמוד עם יאיר דורי
(מפיק הטלנובלות הישראלי - ח.ג), היא תמיד דואגת להביא את הכוכבים של הסדרות אלינו -
זה קרה עם 'קטנטנות', 'פלוריסיינטה', 'המורדים' ועכשיו זה יקרה גם עם 'כמעט מלאכים'.
זאק אפרון וונסה הדג'נס, לצורך ההשוואה, לא יגיעו לישראל להיפגש עם מעריצים.
הכוכבים של 'כמעט מלאכים' פשוט יותר מושגים.
ואי אפשר כמובן להתעלם מהתוכן של הטלנובלה, שהוא הרבה יותר קרוב לליבם של בני הנוער הישראלים:
אהבות ראשונות, נשיקות ראשונות, משברים עם המשפחה והחברים.
הכל קורה על רקע טרגי של בית יתומים
ולא באווירה זוהרת כמו שמציעים 'האנה מונטנה' ו'הייסקול מיוזיקל' האמריקאיות".
.bmp)
.JPG)
.JPG)
