מהות החג בתורה נאמר על היום השמיני של סוכות "וביום השמיני עצרת תהיה לכם" ואז לא יושבים יותר בסוכה אלא נכנסים ואוכלים בבית וחוגגים יום חג הנקרא "שמיני עצרת" - על שם הפסוק "וביום השמיני עצרת תהיה לכם" שמיני שהוא עצרת - היינו יום חג.
ביום זה אין מצווה מעשית מיוחדת, לא לולב לא אתרוג לא סוכה ולא מצה, אלא חג שבו עם ישראל שמח בה' וה' שמח בעם ישראל. א ב ל בחוץ לארץ, שבו חוגגים תמיד, שני ימים חג מה שנקרא יום טוב שני של גלויות, יש אפוא שני ימי שמיני עצרת, שני ימי חג ללא מצוות מעשיות. ומכיוון שכך, החליטו להקדיש את היום השני משני ימי החג, הוא היום התשיעי של סוכות, שכאמור אין בו כל מצווה, ולשמח עם סיומה של קריאת התורה במחזור השנתי. מכאן נולד חג שמחת תורה, שעיקרו נחוג בחוץ לארץ ביום התשיעי של סוכות. אמנם, בארץ ישראל שאין יומיים חג, חוגגים את שמחת התורה ביום שמיני עצרת
ההקפות בליל "שמחת תורה" וביומו, מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, מקיפים עם ספרי התורה שבע הקפות סביב הבימה בבית הכנסת ומרבים בשמחה לכבודה של תורה. וידוע שמעלת שמחה זו ששמחים ורוקדים לכבוד התורה - גדולה היא ולכן יש להתאמץ, לרקוד ולזמר לכבוד התורה, כמו שכתוב על דוד המלך שהיה מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה' (שמואל ב, ו, טז).
חתן - תורה - מי שעלה אחרון לתורה והוא מסיים את קריאת התורה השנתית של פרשיות השבוע, הוא נקרא "חתן תורה". שם זה ניתן לו על שם הפסוק : "תורה צווה לנו משה מורשה קהלת יעקב" ודרשו חז"ל מורשה כמו מאורסה, כאילו עם ישראל והתורה הם כמו חתן וכלה, ולכן מסיים התורה נקרא "חתן תורה". את חתן התורה מכבדים ושרים לפניו כשהוא עולה לתורה. בסוף הקריאה אחרי הפסוק האחרון המסיים במילים "לעיני כל ישראל" אומרים "חזק חזק ונתחזק". נוהגים בכמה קהילות שהחתן מזמין את כל הציבור לסעודת שמחה או לקידוש בחג שמחת תורה או באחת השבתות הסמוכות לו
|