בס"ד
הרמב"ם
הוא הראשון שקבע כי על ידי שינויים בחלוקת הדם באיברים השונים, הבאים כתוצאה
מתחושות המשפיעות על הגוף, נוצרות ההשפעות
על חלקי הגוף לטובת הבריאות או לרעתה חלילה. כלומר, ההרגשה הנפשית של האדם משפיעה
על תנועת כלי הדם, המתכווצים או מתרחבים בהתאם לתחושותינו. גדולתו של
הרמב"ם כרופא היא בעיקר בגלל התייחסותו המיוחדת לרפואת הגוף בצמידות לרפואת
הנפש. כשטיפל בחולה, התייחס למצבו הנפשי כפי שהתייחס למצבו הפיזי.
לכל הפעלות הנפש יש ביטוי
גופני,
גשמי המלווה אותה.
ולכל מאורע
והיפעלות הגוף יש הד בחיי הנפש.
אבל, מלמד הרמב"ם, האושר אינו
נמצא בדברים שמחוץ לנפש.
האושר והשמחה,
צלילי הטוב והיפה נשמעים בליבו של אדם פנימה.
מה שחושב
ההמון כטוב ותענוג ואושר הוא כצל עובר, בר חלוף ואינו נוגע במיתרי הלב, ברכות
הנפש.
בהכרה זאת
תלוייה בריאות הנפש של האדם ועימה בריאות גופו.
אדם צריך
לבחון עצמו תמיד ולחנך את נפשו לקבל את אירועי החיים במתינות, בקור רוח וביישוב
הדעת.
|