בבואך לקנות טרנטולה, ראשית, עליך לברר :

1. שמו המדעי של עכביש הטרנטולה - לטרנטולות שמות עממיים רבים. שמו המדעי המדוייק יקל עליך במציאת התנאים הנידרשים לגידולו, מראה הפרט הבוגר וגודלו הסופי. באם המוכר זורק לך שם מומצא לחלוטין, אולי עדיף כי תפנה למישהו אחר.
2. גודל הטרנטולה - בדרך כלל, פרט זה הינו חשוב על מנת שתוכל להכין כלי בגודל מתאים מבעוד מועד, באם כלי שכזה אינו מסופק.
3. ! ישנם מגדלים חסרי מצפון, אשר לא יהססו לרגע, למכור למגדלים תמימים וחסרי ניסיון, עכביש טרנטולה, שזוהה על ידם כזכר שעדיין אינו בוגר מינית. על כן, התייחסו בחשדנות אל אדם, המוכר עכביש טרנטולה שאינו בייבי והטוען כי " המין עדיין לא ידוע ". קנו רק מאדם שניתן לסמוך עליו במאת האחוזים!
4. קרקעי או אילני? ישנם עכבישי טרנטולה הזקוקים לשטח קרקע גדול יחסית, בעוד אחרים זקוקים לכלי גבוה. שאל את המוכר מאיזה סוג הטרנטולה שאתה עומד לקנות.
5.  רגוע או עצבני? ישנם מינים אגרסיביים ומהירי תגובה, בעוד אחרים רגועים איטיים. קיימות טרנטולות אגרסיביות רבות שהינן פשוט יפהפיות. אני ממליץ לך, המגדל המתחיל, שלא להתפתות לקנות ממוכר מין כזה בשל יופיו. ישנו צורך בניסיון רב  על מנת להתמודד עימן ועל כן עדיף כי תיצמד בשלב זה למינים הרגועים. מיני טרנטולות מהסוגים ברכיפלמה (Brachypelma) וגראמוסטולה (Grammostola) הינן מצויינות כטרנטולה ראשונה. העכבישים ממינים אלו רגועים באופיים, רובם ציבעוניים ואין דרישות מיוחדות לשם גידולם- מה שמקל עליך מאוד כמגדל מתחיל ומגדיל את סיכוייך לגדלם לתפארת.

למעשה, גידול טרנטולה הינו תהליך פשוט, אשר אינו מצריך ידע מקדים רב :

• עכבישי הטרנטולה זקוקים ללחות על מנת להקטין את כמות הנוזלים המתנדפת מגופם ולשם הקלה על תהליך הנשימה. בניגוד לטרנטולות בייבי, המוצצים נוזלים מהמצע הלח עליו הם חיים, כל עכביש טרנטולה, שגודלו עולה על 5-6 ס"מ, זקוק לכלי שתיה. לשם כך ניתן להשתמש בפקק הפוך בתחילה ובכלים גדולים יותר בהמשך. אין לשים כדור צמר גפן או נייר טולט בכלי, זוהי טעות נפוצה ומקור להתפתחות גורמים מזיקים!

• עכבישי הטרנטולה הינם בעלי חיים בעלי "דם קר ", כלומר, שטמפרטורת גופם מושפעת מטמפרטורת הסביבה ואין ביכולתן לחמם את עצמן ולשמור על חום גופם (בניגוד אלינו, היונקים, שטמפרטורת גופנו הינה פחות או יותר קבועה ). הטמפרטורה האופטימלית בכלי הטרנטולה מצויה בין 22º-28º צלזיוס, כאשר ישנו  שוני מועט בין הסוגים השונים. בצעירותם העכבישונים רגישים יותר לטמפרטורות נמוכות, בעוד שבבגרותם טמפרטורת הסביבה יכולה לרדת מעט, כל עוד לא תרד אל מתחת לכ- 18º!

• עכבישי הטרנטולה הם טורף רעבתן ויאכלו כל מזון חי המוכנס לכלי עד שישבעו. בתפריטן בטבע מצויים זחלי קמח, צרצרים, תיקנים, חגבים, עכברים, לטאות ואף נחשים קטנים. עם הזמן, כל מגדל בוחר את המזון החי המועדף עליו ואותו הוא מגדל. בשלב זה חשוב לציין כי כל הזוחלים בארצנו- ובכללם כל הלטאות והנחשים- הינם בעלי חיים מוגנים בארצנו. על כן, בשום אופן, אין לנסות ולהשתמש בהם כמזון. בנוסף, הדבר עלול לסכן את הטרנטולה.
• יש להאכיל בייבי כפעמיים בשבוע, בכל פעם זחל אחד.  באם מעוניינים בכך, ניתן להאיץ את קצב גדילת העכבישון על ידי מתן שלוש- ארבע ארוחות בשבוע.
• למען הטרנטולות, רצוי לגוון מדי פעם, אם כי אין להן תלות קיומית בכך. עקרונית, הבייבי זקוק למזון אחת ל 7-14 ימים ועכביש טרנטולה בוגר  יכול שלא לאכול מרצון במשך חודשים רבים. כל עוד שאין נראה כי בטנן מצטמקת משמעותית בעקבות כך, אין סיבה לדאגה ויש להמשיך לספק נוזלים כרגיל.

• לעכבישי טרנטולה המוחזקים בכלי קטן כקופסת פילם ניתן להשתמש בנייר מגבת לח כמצע. במקרה זה יש להחליף את הנייר פעם במספר שבועות, על מנת למנוע צמיחה של טחב ופיטריות. שימוש בנייר כמצע אינו מומלץ וישנה עדיפות רבה למצע אדמת כבול.
• לטרנטולות שכבר מוחזקות בכלים בעלי קוטר של 5 סנטימטרים ומעלה, נשתמש במצע של כבול קוקוס או כבול אורגני. ניתן לערבב 60% וורמקוליט עם 40% כבול לקבלת מצע המאפשר לטרנטולות לחפור ולהפוך את המצע כרצונם.
• בעכבישי טרנטולה קרקעיים בוגרים, עובי שכבת המצע צריך ליהיות כ-10 סנטימטרים, בעוד שלטרנטולות מהסוגים האילניים 2-3 סנטימטרים של מצע יספיקו. במינים הדורשים אחוזי לחות גבוהים, יש להקפיד על ריסוס שכבת המצע העליונה במים לשם העלת הלחות.

• לחות גבוהה וטמפרטורה גבוהה ללא איוורור מתאים הינם מתכון למחלות ולפגיעה אפשרית בבריאות עכביש הטרנטולה שלך. בנוסף, זוהי גם סביבה מצויינת לשיגשוגם של טפילים שונים כאקריות וזבובים קטנים. יש לחורר את המכסה ואת הרבע העליון בהיקף הקופסה . את החורים במכסה יש לחורר מחלקם הפנימי כלפי החוץ, על מנת לאפשר את זרימת האוויר.

• בעלי חיים בעלי שלד פנימי זקוקים לאור שמש, על מנת לייצר ויטמין D בעצמותיהם. לעומתם, עכבישי הטרנטולה הינם פרוקי רגליים מחוסרי עצמות. בית גידולם הטיבעי של הטרנטולות,  בדרך כלל, הינו אפל ולרוב הם יצאו ממחבואם רק בשעות הלילה. לא רק שאור היום אינו חיוני לחיי הטרנטולות, אף יותר מכך, אור שמש ישיר עלול להביא למותם המהיר, בשל התנדפות נוזלים מגופן. התוצאה: מוות בהתייבשות. גם כאשר מדובר בתאורה מלאכותית, עכבישי הטרנטולה אינם מרגישים בנח כלל וכלל. רמת הלחץ שלהם עולה והם יחפשו לעצמם כל דרך אפשרית להתחמק מן האור. על כן, אני ממליץ בחום, שלא להישתמש במנורה כגוף חימום בטרריום- לא רק שהטמפרטורה קשה מאוד לוויסות בדרך זו, אלא גם קיימת סכנת התייבשות מהירה של הכלי וסכנה ממשית לחיי הטרנטולה, בשל הסטרס הגובר.
• ניתן, לעיתים, להשתמש בנורה אדומה, על מנת להאיר את הטרריום בלילות ועל ידי כך לצפות באורח חייה הלילי של הטרנטולה. פרוקי רגליים רבים אינם יכולים לקלוט את אורך הגל האדום ( 625-740 ננומטר ) ועל כן הוא נתפס כצבע שחור בעיניהם. ברצוני להדגיש שוב, כי תאורה זו אינה מומלצת לשימוש כמקור חימום, אלא לצפיה לילית בלבד.

• זבובים קטנים מטילים את ביציהם בהפרשות הטרנטולה וסוגי שונים של אקריות קטנטנות ניזונות משאריות המזון של הטרנטולה. בכדי להימנע מהתרבותם בטרריום, כל שעליך לעשות הוא להוציא את "כדור" פסולת המזון ולדאוג שהמצע אינו ספוג מים אלא לח.
• בכלי הפרט הבוגר יש להחליף את המצע בערך אחת לחצי שנה, בהתאם לרמת הניקיון. את ההפרשות שהתיבשו ניתן להסיר באמצעות סכין (בזהירות, כמובן!).