|
לוין קיפניס
המשתלמות שערכו את הנושא על לוין קיפניס:
רכזת: רותי חזון
אורית בן עמי; חלי בן עמי; גליה קלר; סמדר ניסן, חגית אלול; אורלי רוזנבלט; פז גוילי
לוין קיפניס – קורות חיים
לוין קיפניס (1894 - 1990) סופר ומשורר ילדים - לזכותו 4000 יצירות לילדים. לוין קיפניס נולד בצריף דל בעיירה אושומיר פלך ווהליך (אוקראינה, רוסיה),
בט"ו באב תרנ"ד,1894 למשפחה קשת-יום ובה עשרה ילדים. האב, פסח, היה חזן ושליח-ציבור. מגיל צעיר למד קיפניס ב"חדר", שאותו לא אהב, בשל המכות שהפליא הרבי בתלמידיו. בגיל שמונה התפתה להתיך את המצקת של פסח, שהיתה עשויה עופרת, ויצק ממנה תשעה סביבונים לאחיו. אביו, שהבחין בתבונת כפיו ובשקדנותו, דאג להביא לו נייר קלף, דיו עפצים ונוצת אווז, והציע לו ללמוד כתיבת סת"ם. לוין הקטן כתב מזוזה ואביו קיבל את אישור הרב, שאכן זו מזוזה כשרה למהדרין ואין בה רבב. מיד פשטה השמועה בכל העיירה וכל תושביה באו להחליף אצלו את מזוזותיהם.
בגיל שתים-עשרה למד בבית-המדרש ועזר בכלכלת הבית כמורה לעברית בכפרי הסביבה. באותה עת הגיע לידיו עיתון הפרחים, בעריכת י' לבנר, ובהשראתו כתב, צייר וערך בהתלהבות רבה עיתון משלו בשם: פרחי לוי.
מגיל צעיר ניסה את כוחו באמנות, בציור ופיסול בעץ של בעלי חיים. את צעדיו הראשונים בתחום הכתיבה עשה בעיתון שהוציא "פרחי נוי" בגיל ארבע עשרה הפרסום הראשון בעיתון של ממש היה של שירו "הילד החולה" בעיתון הילדים "הפרחים" ב- והוא היה למשתתף קבוע בעיתון ככותב וכמצייר.
קיפניס הקים בעיירת הולדתו "חדר מתוקן", הקים ספרייה עברית וביים מחזות ילדים שכתב. כשהיה בן חמש-עשרה, בשנת 1909, כתב מכתב פיוטי, מחורז ומנוקד, בכתב-יד קליגרפי ובהיקף של שמונה עמודים, להנהלת בית-הספר "בצלאל" שבירושלים, ובו בקשת תחנונים להתקבל ללימודים. בסוף המכתב הוסיף ציור של נער טובע בים וזועק לעזרה, ומנגד - סירת "בצלאל" הבאה להצילו. בשל גילו הצעיר נדחתה בקשתו ורק בשנת 1913, כשעלה ארצה, הגשים את חלומו והחל ללמוד שם. באותה שנה פרסם שירים למבוגרים בענייני אקטואליה בשבועון האחדות, שערך ברנר.
בשנת 1914 נוסד הסמינר הראשון לגננות, בהנהלתה של חסיה פיינסוד סוקניק. בדרכו לסמינר קיפניס היה עובר מדי יום ליד הגן. "מן הרגע הראשון לקח את לבי המראה הנלבב של התינוקות בין צוות הגננות, ונעשיתי אורח קבוע בגן," אמר. הוא חש בכמיהתן של הגננות לסיפורים ולשירים מקוריים, שחסרו מאוד באותה תקופה. בשל מצוקת התכנים לילדי הגן הביאה אותו לכתוב שירים המותאמים לצרכי החינוך לטף בא"י והחל ליצור רפרטואר חדש של שירי , זמר עבריים, (משחקי-שיר חזיונות), אגדות וסיפורים. בחג החנוכה תרע"ה (1915) כתב את שיר-הזמר הראשון שלו לילדים בארץ, "נס חנוכה" (חנוכייה ספרי נא לי מעשייה . ללחן של "מעוז צור"). כשנסגר "בצלאל", עבר לוין קיפניס לתל-אביב וחבר לאדלר ולברכוז בעריכה ובהוצאה לאור של "הספרייה הקטנה לילדים".
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה שותף להקמת הוצאת "ספרייה קטנה לילדים" ביפו, בה גם ראו אור סיפוריו הראשונים לילדי הגן, וזאת במקביל לעבודות כפייה בחקלאות בהן הועסק על-ידי הצבא התורכי.
עם גירוש יפו-תל-אביב נדד בארץ: הוא שמר בכרמים בדרום, כרת אלונים בתבור, הורה לילדי יתומים תימנים בנחליאל-חדרה ואף טיפל, בהם כאב. בעקבות הסתלקותו של השלטון התורכי ולאחר ההצהרה הבריטית על הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, כתב לוין קיפניס את השירים "המשיח" ו"עורה ישראל", שסחף מעגלי רוקדים בכל הארץ. באותה עת כתב גם את "שיר המעפילים'" ("אל :ראש ההר"), לבקשת חבריו לטיול במדבר יהודה ובים המלח. השיר כ נכתב אמנם כשיר לכת, אך לימים היה להמנונה של ההעפלה, על אף שנכתב חמש-עשרה שנה קודם שהחלה. המלה "העפלה" נגזרה , מתוך שיר זה והחליפה את המלה '"עלייה". מלים נוספות שחידש והשתרשו בשפה הן: "עיזה" ו"שקדייה".
בתום המלחמה עסק בהוראת ילדי התימנים בחדרה ולאחר שנה שב לירושלים לפי הזמנת "בצלאל" על מנת לכתוב ולערוך תכנים לילדי הגן. במסגרת זו הוציא קבצי סיפורים ושירים לגננות וערך את "גננו", כתב העת הראשון בא"י לגננת העברייה.
בראשית שנת תרע"ט (1919) החל קיפניס להוציא גיליון לגננת בן שני עמודים, ובו סיפורים, חזיונות, משחקים ושירים עם תווים. את חמשת הגיליונות הראשונים כתב במו ידיו ושכפל בהקטוגראף. אחר-כך הגיע להסדר עם דפוס בירושלים, שם היה מסדר בעצם ידיו את האותיות עם הניקוד ומדפיס את הגיליונות. את תווי השיר המשיך לכתוב בכתב-ירו, כשמפתח סול נמצא מצד ימין, כך שהתווים נכתבו כמו המלים, מימין לשמאל. כל זה כדי להקל על הגננות. ההסדר נמשך כשנה וחצי ובזמן זה הוציא ארבעים גיליונות, תוך עידוד המלחינים להלחין את שיריו. באותה עת ערך גם את כתב-העת גננו והוציא חוברת שירים לבתי-הספר.
בשנת 1922 יצא לוין קיפניס לגרמניה להשתלמות בסמינר הממלכתי לאמנות בברלין. שם יצאו לאור ספריו: לקבר אבות, שזכה להקדמה נלהבת של זלמן שניאור; אלף-בית, עם ציוריו המרהיבים של זאב רבן, ידידו מ"בצלאל"; מעשה באפרוח שהלך לבקש אם אחרת והספר מחרוזת, קובץ של שבעים משיריו שכבר היו מוכרים ומושרים ברחבי הארץ.
בשובו לארץ (1924) הורה מלאכת-יד וקרטונז' בסמינר לוינסקי, בבית-הספר לבנים שברחוב אחד העם ובבית-הספר "גאולה".
בשנת 1928 הקים תיאטרון לילדים וניהל אותו במשך עשרים וחמש שנים, כשרוב המחזות שהועלו בו היו מפרי עטו. תוך שאינו מזניח את תחומי היצירה האחרים הרבים שלו, הוציא לאור שבועונים, שנתונים ומערכי לימוד רבים.
בשנת 1923 הגיע לוין קיפניס, מורה ומשורר צעיר ששבה את ליבן של עלמות נאות, לביקור אצל ידידיו במושבה הראשונית. בביקור זה הכיר את מרים, עלמה נאה, בתם של דב ורבקה לובמן ונשבה מיד בקסמה. באותה שנה גם ביקש את ידה ונשא אותה לאישה בחצר בית לובמן. בשנת 1925,לאחר תקופה בה התגוררו בת"א, שם שימש לוין קיפניס כמורה לעברית, נולד בבית הסבא ברחוב מהוליבר, בנם בכורם והשם שניתן לו הוא שי (שי ראשון בא"י( . תארו לעצמכם, שי נולד בחודש השביעי במשקל קילו ארבע מאות- פג. לאחר ארבע שנים נולדה בתם ניצה, לאחר הלידה הצליחה מרים לשכנע את בעלה לעבור לגור בראשון לציון. בשנת 1935 השלים לוין קיפניס את בניית הבית (רחוב סמילנסקי פינת חנקין, שכונת אביבה), היה זה בית בן שתי קומות שנבנה על מגרש שנרכש בפינה הדרום מערבית של המושבה. לכאורה בני הזוג וילדיהם אמורים היו לחנוך את ביתם החדש ולחיות בראשון לציון באושר... באותה עת נכתב שירו "מי יבנה יבנה בית... אנחנו החלוצים..." אולם בקיץ של אותה שנה, כרעם ביום בהיר, חלתה מרים ונפטרה מדלקת ריאות. במשך שנה אחת התגורר לוין קיפניס בבית הגדול, ששימש באותה תקופה גם כעמדה של ההגנה (במרתף היה סליק). לוין קיפניס שהתקשה מאוד לנסוע בתקופת המאורעות מדי יום לת"א, כדי לקיים את משפחתו, החליט לשלוח את ילדיו לפנימיית בן שמן, ולשוב להתגורר בת"א. הודות לילדיו, במיוחד לכלתו ציונה קיפניס, מנהלת מרכז קיפניס לספרות ילדים בסמינר לוינסקי בת"א, זכרו וכתביו של לוין קיפניס ישארו אתנו לנצח. בשכונת אביבה בפינת רחובות סמילנסי חנקין, מתנוסס על בית משותף שנבנה במקום שלט המזכיר שבמקום ניצב פעם בית לוין קיפניס אשר שימש כאחת מעמדות ההגנה במושבה הראשונית.
בשנת 1956 פרש מהוראה והתמסר לכתיבה ופרסום.
בשנת 1980 הגה קיפניס את הרעיון להקים מרכז לספרות לילדים ולנוער והחל לחפש אכסניה מתאימה. הפור נפל על מכללת לוינסקי ובינואר 1982 נוסד שם. הוא תרם למרכז את הארכיון שלו, וכן מיליון ורבע שקל בעבור קרן לפרס כספי לעבודת מחקר בנושא ספרות ילדים או בתחום קרוב. בין השאר, הוציא המרכז לאור קטלוג ביבליוגרפי מאויר של כל יצירותיו של קיפניס (יותר מ-4,000 ערכים).
לוין קיפניס זכה בפרסים על יצירתו. בשנת 1956 קיבל את פרס טורוב, בשנת 1962 קיבל את פרס יציב ובשנת - 1974 את פרס למדן. קיפניס הוא גם חתן פרס ישראל לשנת 1978 ובשנת 1988 זכה בעיטור אנדרסן, המוענק על-ידי IBBY, המועצה הבינלאומית לספרות ילדים שליד אונסק"ו.
יצירותיו ראו אור גם באנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית, ערבית ויידיש.
ב-1986, על אף גילו המופלג, פרסם מקאמות אקטואליות במוסף הסטירי "דבר-אחר".
יום הולדת 90 לקיפניס
לקראת יום הולדתו ה90 של קיפניס פנתה משפחתו אל המלחין עוזי חיטמן וביקשה ממנו להלחין את השיר אך מלאו לי שש שנים עוזי חיטמן נענה לבקשה והלחין את השיר וביצע אותו כהפתעה ביום הולדתו ה-90בבית אריאלה וסיפר שאינו ידע מי התרגש יותר, הילד בן ה-40 אז, או הילד בן ה-90... השיר בוצע בפעם השניה והאחרונה במחווה ללוין קיפניס בצוותא תל אביב. לוין קיפניס היה פעיל כסופר במשך 80 שנים רצופות מ-1910 ועד 1990 ונראה שהוא מחזיק בשיא העולמי של כל הזמנים לגבי אורך קריירה כסופר. הוא נפטר בתל אביב ב-1990 , בהיותו בן תשעים
|
|
השיר |
המלחין |
הנושא |
המבצע |
|
א |
אבטיח עגול-עגול |
עממי |
קיץ |
|
|
|
אורחים לחג |
מרק ורשבסקי |
סוכות |
מתן אריאל מתן אריאל |
|
|
אחזו שועלים |
עמנואל עמירן |
קיץ |
|
|
|
אחר הגשם |
יוסף מילט |
סתו |
|
|
|
אל הים יצא עם שחר |
עמנואל עמירן |
הים |
|
|
|
אל השדה |
דוד מערבי |
ט"ו בשבט |
|
|
|
אל השמש |
דוד מערבי |
סתו |
|
|
|
אליהו סב שלנו |
חנינא קרצ'בסקי |
פסח |
|
|
|
אנחנו מניפים דגלנו |
דניאל סמבורסקי |
יום-העצמאות |
|
|
|
אני אוזנהמן |
נחום נרדי |
פורים |
|
|
|
אני מאילת |
ש. פוסטולסקי |
שבועות |
|
|
|
אני סביבון |
נחום נרדי |
חנוכה |
|
|
|
אני פורים |
נחום נרדי |
פורים |
יפה ירקוני מתן אריאל |
|
|
אניה בים התכלת |
נחום נרדי |
הים |
|
|
|
את דלת השובך פתחתי |
עמנואל עמירן |
ראש-השנה |
|
|
ב |
ביד רמה |
ידידיה אדמון |
פסח |
|
|
|
ביום הכיפורים |
א. רבינוביץ' |
יום-כיפור |
|
|
|
בים |
דניאל סמבורסקי |
הים |
|
|
|
בר-כוכבא |
מרדכי זעירא |
ל"ג בעומר |
יפה ירקוני עכשיו בחנויות
השוונג של הפיתה יפה ירקוני |
|
ג |
גם שמש, גם גשם |
יצחק אדל |
סתו |
|
|
|
גינה לי |
דוד מערבי |
קיץ |
שלישיית שריד |
|
|
גשם טוב נוטף |
יואל אנגל |
סתו |
|
|
|
גשם, רד |
ניסן כהן מלמד |
סתו |
|
|
ד |
דגל ישראל |
נחום נרדי |
יום-העצמאות |
|
|
ה |
האיכר החרוץ |
יוסף מילט |
סתו |
|
|
|
האיכר הקטן |
א.צ. אידלסון |
קיץ |
|
|
|
הבה נרימה |
הנדל |
חנוכה |
|
|
|
הביטו מה נקי בחדר |
י. סטוצ'בסקי |
שבת |
|
|
|
הברד |
יואל ולבה |
חורף |
|
|
|
הגלילה |
נחום נרדי |
יום-העצמאות |
|
|
|
הגשם והילד |
דוד מערבי |
סתו |
|
|
|
הדחליל |
יצחק אדל |
קיץ |
|
|
|
הו, תפוח, תפוח |
משה ביק |
חורף |
|
|
|
החבצלת |
ניסן כהן מלמד |
פרחים |
|
|
|
החודש ניסן |
נחום נרדי |
פסח |
|
|
|
הידד, הגיע עת אביב |
יצחק אדל |
אביב |
|
|
|
הילד והורד |
עממי |
פרחים |
|
|
|
הילד והקשת |
יצחק אדל |
סתו |
|
|
|
הכושית והקוף |
נחום נרדי |
פורים |
|
|
|
הכרם בסתו |
משה ביק |
סתו |
|
|
|
הך, הך בתוף |
רובינשטיין |
חנוכה |
|
|
|
המעפילים |
חנינא קרצ'בסקי |
יום-העצמאות |
|
|
|
המצילה |
עממי |
פורים |
|
|
|
הנפת ביכורים |
דניאל סמבורסקי |
שבועות |
|
|
|
הנרקיס |
י. סטוצ'בסקי |
פרחים |
|
|
|
הסביון |
דוד זהבי |
פרחים |
|
|
|
הסיתונית |
דוד מערבי |
פרחים |
|
|
|
העליה ירושלימה |
אביאסף ברנע |
שבועות |
|
|
|
הפרג |
י. סטוצ'בסקי |
פרחים |
|
|
|
הפרדס |
אפרים בן חיים |
חורף |
|
|
|
הצבעונים |
שוברט |
פרחים |
|
|
|
הרוח המבשרת |
א.צ. אידלסון |
ט"ו בשבט |
|
|
|
הרקפת |
מרדכי גבירטיג |
פרחים |
אסתר עופרים צמד העופרים
עפרה פוקס יפה ירקוני
צמד העופרים אסתר רייכשטט |
|
|
התבואה בגורן |
משה ביק |
קיץ |
|
|
ז |
זה הים רחב, גדול |
עמנואל עמירן |
הים |
|
|
|
זמר לפסח |
עממי |
פסח |
|
|
|
זמר לפסח |
א. צב"י |
פסח |
|
|
|
זר-מחול |
עמנואל עמירן |
פרחים |
|
|
|
זרים לשבועות |
דוד מערבי |
שבועות |
|
|
ח |
חג האור |
יוסף מילט |
חנוכה |
|
|
|
חג האסיף |
יואל ולבה |
סוכות |
|
|
|
חג היום, חג הפרחים |
יוסף מילט |
פרחים |
|
|
|
חג הניצנים |
|
ט"ו בשבט |
|
|
|
חג הנצחון |
|
חנוכה |
|
|
|
חג פורים |
עממי |
פורים |
מתן אריאל |
|
|
חד גדיא |
ידידיה אדמון |
פסח |
מתן אריאל |
|
|
חדש היום שירנו |
מרק לברי |
יום-העצמאות |
|
|
|
חידת הפרחים |
מוצרט |
פרחים |
|
|
|
חלות לשבת |
עממי |
שבת |
|
|
|
חנוכה, חנוכה |
עממי |
חנוכה |
|
|
|
חנוכיה יפה-פיה |
עממי |
חנוכה |
|
|
|
חרוש, איכר, וזרע |
פאול בן-חיים |
סתו |
|
|
י |
יום טוב לנו |
עממי |
פורים |
מתן אריאל |
|
|
יום טוב לנו |
נחום נרדי |
פורים |
|
|
|
יום פורים |
נחום נרדי |
פורים |
|
|
|
יום של זיו |
נחום נרדי |
שבועות |
|
|
|
יונת ישראל |
אפרים בן-חיים |
יום-העצמאות |
|
|
|
יוצאים, יוצאים אנחנו |
מרדכי זעירא |
יום-העצמאות |
|
|
|
ילד קט, תן לי יד |
עממי |
אביב |
|
|
כ |
כך עושים אוזניהמן |
עמנואל עמירן |
פורים |
|
|
|
כלניות |
דניאל סמבורסקי |
פרחים |
|
|
|
כמה קשה לשוח |
דניאל סמבורסקי |
חורף |
|
|
ל |
לביבות |
נחום נרדי |
חנוכה |
שוקולד מנטה מסטיק
ברכה צפירה |
|
|
לכבוד פורים |
עממי |
פורים |
|
|
|
לקראת שבת |
יריב אזרחי |
שבת |
|
|
|
לשנה טובה, שקדיה |
א.צ. אידלסון |
ט"ו בשבט |
|
|
מ |
מה אוהב אליהו |
א.צ. אידלסון |
פסח |
|
|
|
מה אוהב אליהו |
עממי |
פסח |
|
|
|
מושך בקשת |
א. צב"י |
ל"ג בעומר |
יפה ירקוני יפה ירקוני |
|
|
מי זה הדליק |
ידידיה אדמון |
חנוכה |
|
|
|
מי זה הדליק |
עממי |
חנוכה |
|
|
|
מלאך הפריחה |
א.צ. אידלסון |
ט"ו בשבט |
|
|
|
מלחים עבריים |
עמנואל עמירן |
הים |
|
|
|
מלפפון ירוק |
עממי |
קיץ |
|
|
|
מן הבוקר גשם |
דניאל סמבורסקי |
סתו |
|
|
|
מסכות |
|
פורים |
|
|
|
מסכות נעשה |
נחום נרדי |
פורים |
|
|
|
מעשה בגזר |
מנשה רבינא |
קיץ |
רגע עם דודלי |
|
|
מפאת ירדן, מהר גלעד |
פאול בן-חיים |
שבועות |
|
|
|
מצות, מצות לפסח |
דוד מערבי |
פסח |
|
|
|
מרגנית חיננית |
יואל ולבה |
פרחים |
|
|
|
משחק פורים |
נחום נרדי |
פורים |
מתן אריאל |
|
|
מתן תורה |
עממי |
שבועות |
|
|
נ |
נבצורה-נא |
עממי |
קיץ |
|
|
|
נס חנוכה |
עממי |
חנוכה |
|
|
|
נקטופה |
דניאל סמבורסקי |
חורף |
|
|
|
נקים סוכה |
ניסן כהן מלמד |
סוכות |
|
|
|
נר לי |
דניאל סמבורסקי |
חנוכה |
יפה ירקוני מתן אריאל |
|
|
נשף לביבות |
דניאל סמבורסקי |
חנוכה |
|
|
ס |
סביבון סוב-סוב-סוב |
עממי |
חנוכה |
יפה ירקוני מתן אריאל
מתן אריאל |
|
|
סוד של פורים |
מנשה רבינא |
פורים |
|
|
|
סלינו על כתפינו |
ידידיה אדמון |
שבועות |
יפה ירקוני |
|
ע |
עגבניה אדמוניה |
א.צ. אידלסון |
קיץ |
|
|
|
עולי רגל |
א.צ. אידלסון |
שבועות |
|
|
|
עיר של חול |
אפרים בן-חיים |
הים |
|
|
|
על ההר הרם |
שמואל שפירא |
פרחים |
|
|
|
ערב מי יבוא אלינו |
ניסן כהן מלמד |
שבת |
|
|
|
עת לטעת |
מנשה רבינא |
ט"ו בשבט |
|
|
פ |
פה בשדרה |
יוסף מילט |
סתו |
|
|
|
פורים נכנס לעיר |
נחום נרדי |
פורים |
|
|
|
פנו דרך ליורה |
תרזה גויטין |
סתו |
|
|
|
פרחי, צמחי |
א.צ. אידלסון |
פרחים |
|
|
ק |
קציר העומר |
י. סטוצ'בסקי |
פסח |
|
|
|
קריעת ים-סוף |
א. צב"י |
פסח |
|
|
|
קשתנו על שכמנו |
דוד מערבי |
ל"ג בעומר |
יפה ירקוני יפה ירקוני |
|
ר |
רוח, רוח, עורה, רוח |
יוסף מילט |
סתו |
|
|
|
רוחות קרות |
מוצרט |
ט"ו בשבט |
|
|
|
רימון זהב |
חנינא קרצ'בסקי |
קיץ |
|
|
ש |
שוטי, שוטי, סירה |
אביאסף ברנע |
הים |
|
|
|
שימו שמן |
ד. זיטומירסקי |
חנוכה |
|
|
|
שיר הדיג |
עמנואל עמירן |
הים |
|
|
|
שיר המסכות |
נחום נרדי |
פורים |
יפה ירקוני מתן אריאל |
|
|
שיר העולים |
עמנואל עמירן |
יום העצמאות |
|
|
|
שיר הקציר |
דניאל סמבורסקי |
קיץ |
|
|
|
שיר הרעשן |
נחום נרדי |
פורים |
מתן אריאל |
|
|
שיר ליום שבת |
דניאל סמבורסקי |
שבת |
|
|
|
שיר לנטע |
יואל ולבה |
ט"ו בשבט |
|
|
|
שמש אור זורחת לה |
דניאל סמבורסקי |
אביב |
|
|
|
שנה טובה |
נחום נרדי |
ראש-השנה |
יפה ירקוני מתן אריאל
מתן אריאל |
|
|
שנה טובה |
יצחק אדל |
ראש-השנה |
|
|
|
שער אש נדלק ברום |
משה ביק |
ראש-השנה |
|
|
ת |
תמרה שמשיה |
עמנואל עמירן |
סוכות |
|
|
|
תפילת גשם |
יצחק אדל |
סתו |
|
|
|
תפילת העצים |
א.צ. אידלסון |
ט"ו בשבט |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אליעזר ורבקה |
ידידיה אדמון |
סיפורי תורה |
|
|
|
הדובים |
עמנואל עמירן |
|
|
|
|
ילד פלא |
קובי אושרת |
|
יגאל בשן חגי דינור
שיר נולד |
|
|
מי יבנה בית |
נחום נרדי |
יום העצמאות |
ברכה צפירה |
|
|
נרות דולקים |
חנינא קרצ'בסקי |
חנוכה |
יפה ירקוני |
|
|
שעון בן חיל |
משה וילנסקי |
|
שושנה דמארי |
|
|
בית קטן |
דרורה חבקין |
|
דרורה חבקין |
|
|
יום הולדת ל.. |
עממי |
יום-הולדת |
יפה ירקוני |
|
|
מחרוזת הבובה ימימה |
עממי |
|
חוה אלברשטיין |
|
|
פרוש כנפיך, ערב |
וולפגאנג מוצרט |
|
יהורם גאון |
|
|
|
|
|
|
כרטיסי פעילות על לוין קיפניס
כרטיס 1: מהו מקור שמך?
נקראתי לוין על שם אבי סבי, איש צדיק ונערץ.
במשפחתנו היו 5 לוינים שנקראו על שמו.
מקור שם משפחתי אינו ידוע.
כרטיס 2: איזו ילדות היתה לך?
גדלתי בעיירה ענייה אושומיר - שבפולין.
שם אבי פסח ושם אמי באבל- רחל.
אבי היה חזן, בן למשפחת חזנים ידועה.
דודי היה חזן מפורסם בפולין.
ואחי הבכור היה חזן בבית הכנסת הגדול בתל אביב.
למדתי ב"חדר" וב"תלמוד תורה" אצל מלמדים בורים וקשים.
בשעות הפנאי הייתי מתחבא בעליית הגג,
מצייר וחורט בעץ. בגיל 11 זכיתי למורה מחונן ש"פקח את עיני" ונחשבתי לעילוי.
מגיל 12 למדתי גמרא יומם ולילה.
כרטיס 3: מתי חל המפנה בחייך?
המפנה הגורלי בחיי חל כשהתגלגלו לידי במקרה גליונות של עיתון ילדים חילוני. הם כבשו את לבי ושינו את חיי.
התחלתי לכתוב בעצמי סיפורים, שירים ומחזות וכעבור זמן מה הפכתי למורה ולמדריך נוער.
בגיל 19 עזבתי את העיירה ועליתי ארצה.
כרטיס 4: איך התחלת לכתוב לילדים?
בשנה שבה עליתי ארצה נוסדו בתי ספר וגני ילדים עבריים והוקם סמינר מיוחד לגננות. החומר הספרותי לגן הילדים היה דל מאוד ואז התחלתי לחבר חומר ספרותי מקורי לגן הילדים.
שירי הראשון מסוג זה היה "חנוכייה חנוכייה, ספרי נא לי מעשייה", שהתקבל בהתלהבות והושר בכל הארץ.
אחריו באו "גליונות לגננות" שבהם פרסמתי שירים מסוגים שונים, דקלומים, סיפורים ומשחקים לגן הילדים, ובעקבותיהם יצאו לאור הספרים "מחרוזת", "אלף בית", " מעשה באפרוח שהלך לחפש אם אחרת" ורבים אחרים
כרטיס 5: מתי ואיפא התפרסם שירך הראשון?
"הילד החולה" שירי הראשון , התפרסם בעיתון לילדים "הפרחים" בשנת 1911, כשהייתי בן 17. עורך העיתון, י.ב. לבנר, עודדני והירבה להדפיס מפרי עטי.
במרוצת שנים השתתפתי בעיתונים רבים, ביניהם:
" אלומות", "בן כוכב", "בשעה זו","עיתוננו","הדואר", "דבר לילדים".
כרטיס 6: במה עסקת בנוסף לכתיבה?
עסקתי בעריכה של עיתונים וספרים שונים, ביניהם "גננו", העיתון הראשון לענייני גן הילדים, "משתלה", ספרייה לילדים, ספריית "קופת הספר", "הד הגן", "גן גני".
כרטיס 7: באילו שמות חתמת את יצירותיך?
ל.ק.
ל. אביטל
ל. חריזי
ל. אבישי
אביטל
***
אבטליון
אבי-שי
ק. לוין
ק. ניצני
שאלתיאל
יגאל ספרא
ל. נטעוני
ק. לולבי
טבעוני-נטעוני
ל. נרקיס
לוי בן פסח ש"ץ
ל. ניצן
ל. בן שמיר
... ועוד ...
כרטיס 8: אילו מילים חידשת בשפה העברית?
עיזה -
דחליל – שילוב בין "דחילו" (פחד) וחלול (ראש חלול).
שקדיה – פרי עץ השקד להבדיל מ"שקד" שם העץ.
מעפילים - השמים נפשם בכפם ועולים לארץ בדרכים לא
דרכים ומתוך סכנה.
|
.jpg)
.gif)
