|
ביודיזל – רקע כללי
ביודיזל - Biodiesel הוא דלק המופק באופן פשוט משמן צמחים . זהו דלק אמין וידידותי מאוד לסביבה, ואפשר לייצרו בכמות בלתי מוגבלת בכל מקום הראוי לגידול צמחים או אצות. ניתן לייצר ביודיזל משמן משומש ושומן של בעלי חיים. ביודיזל פועל היטב במנועי דיזל, ולמקורו הצמחי יש אפילו מספר יתרונות טכניים המשפרים את בעירתו ואת תכונות הסיכה שלו – יחסית לדלק דיזל רגיל. אין צורך לחצוב אותו ממעמקים ולהסיעו מקצה עולם ועד קצהו, ואין צורך להחליף או לשנות דבר במכונות, במנועי רכבים, במערכות הסקה ובגנרטורים הקיימים - בכדי להשתמש בו כדלק בעירה.
3 פתרונות עיקריים – (תשובה ל-3 הבעיות)
בניגוד לדלקים המחצביים ( Fossil Fuels - נפט, פחם וגפ"מ) שלהיווצרותם נדרשו מאות מיליוני שנים, פרק הזמן הדרוש לייצור שמן צמחים הוא.....חודשים ספורים בלבד . הגידולים החקלאיים המניבים שמן בכמות מסחרית הם ברובם חד-שנתיים: חמניות, בוטנים, חריע (קנולה), סויה, קנביס ותירס. לקראת סוף המאה ה-20 החל מתרחב בעולם השימוש המסחרי בשמן מצמחים כמקור לאנרגיה. "הדיזל הירוק" נותן מענה אלגנטי וברור לשלוש הבעיות שהועלו בקשר לשריפת נפט, ולולא הפעילו תאגידי הנפט הגדולים את מלוא כובד משקלן על-מנת לעכב ככל הניתן את הפצתו של הרעיון הותיק והפשוט הזה – היינו עוברים להשתמש בביו-דיזל מזמן.
- האנרגיה הסולארית הנקלטת ע"י הצמחים מובטחת למשך 5000 השנים הבאות – כמות האנרגיה המגיעה לכדור הארץ בשעה עולה על סך כל האנרגיה הדרושה לכל שימושי המין האנושי בשנה שלמה . בעוד שהדלקים המחצביים הולכים ומתכלים במהירות, הרי שהאנרגיה הזמינה לפוטוסינתזה בצמחים היא אינסופית. ולעולם לא תיתכן תחרות או מלחמה על שליטה במשאב הזה. הביודיזל הוא מקור זול וזמין לאנרגיה מתחדשת !
- שימוש בדלק ביולוגי אינו תורם לאפקט החממה – הפחמן הדו-חמצני – 2 CO הנפלט משריפת ביודיזל הוא אותו פחמן דו-חמצני שנקלט ונאצר בצמחים שממנו מופק הדלק הצמחי. מעגל הפחמן משלים את הסיבוב: אטמוספירה – צמח – ביודיזל - אטמוספירה בתוך חודשים ספורים, מבלי להוסיף או לגרוע דבר ממאזן האימה הגורם לאפקט החממה. מכאן יוצא שכל טיפת ביודיזל הנשרפת במקום טיפה של נפט – מונעת את הגברת אפקט החממה. הפליטה נטו היא אפס .
ואולם היתרון הברור בנושא אפקט החממה איננו מעלתו הסביבתית היחידה של הדלק הביולוגי. עצם הפקתו סמוך למקום השימוש מונעת את הצורך בשינועו בצינורות יבשתיים מטפטפים, ובמיכליות המזהמות את הימים בצורה אנושה (בנוסף למיכליות המתבקעות ו"המתנזלות" - שוטפת כל מיכלית את תוכנה המזוהם בעזרת מי ים בסיומה של כל הפלגה !!!). אין גופרית בשמן צמחים, ולכן שריפת ביודיזל איננה יוצרת גשם חומצי. פליטת הרעלנים CO , פיח, הידרוקרבונים והידרוקרבונים ארומטיים מזיקים ( s ' PAH ) משריפת ביודיזל - נמוכה בהרבה יחסית לשריפת דיזל רגיל. תוצר הלוואי היחידי של יצור הביודיזל הוא הגליצרין. מגליצרין אפשר להכין סבונים צמחיים או לזרוק אותו כמות שהוא לערימת הקומפוסט.
3) ייצור עצמי של אנרגיה תורם מאוד לכלכלה המקומית – הפקת אנרגיה במקום או במדינה בה היא נצרכת, מבטלת לחלוטין את הצורך לייבא נפט, ואת הפגיעה החמורה הנגרמת בשל כך למאזן המסחרי הלאומי. ייצור מקומי מפתח מקורות תעסוקה, ובכלל זה בחקלאות, בתעשייה ובשירותים נלווים . את העלויות העשויות להחסך בגין הפחתת הפגיעה בבריאות הציבור ובאיכות הסביבה קשה מאוד לכמת, אך ברור לכל שגם כאן צופנת המרת הנפט בשמן צמחים – חסכון ניכר . ובאשר לכל אותם מלחמות שפרצו, פורצות ויפרצו בהקשר של הנפט והתלות בו..... נכון שחברות הנפט, היבואנים וחברות החשמל המסורתיות תיפגענה ממהלך שכזה – אך חשובים מאלה הם רווחתו ובריאותו של הציבור, וגם הסיכוי להציל את כדור הארץ מקריסה אקולוגית.
כמה ביו-דיזל אפשר להפיק, וכמה זה עולה ???
התשובות לשתי השאלות החשובות הללו הן המפתח להצלחת הטמעת רעיון הדיזל הביולוגי באופן מסחרי ונרחב – מאחר ויתרונותיו הסביבתיים של הביודיזל ועובדת היותו מקור לאנרגיה מתחדשת אינם מוטלים בספק. יש להבדיל בין הדברים האמורים ברמה הארצית, ובין אלה המופיעים ביחס לרמה המקומית. בהיותי איש איכות הסביבה אין תחת ידי בשלב זה של הגשת ההצעה תחשיבים כלכליים ונתונים מספריים עדכניים ברמה הארצית. הפרטים שלהלן לקוחים מתוך הספרות המקצועית העולמית בנושא. והיה והצעתי זו תזכה לעורר עניין ולהתפתח – הרי שתחשיבים כלכליים הלוקחים בחשבון גם את בריאות הציבור, איכות הסביבה והערך הביטחוני והמוסרי של השמירה על הקרקע ועיבודה - נחוצים בהחלט. בחלקה השני של ההצעה יוצגו מעט מספרים ותחשיב עבור היצרן המקומי.
כמה ביודיזל ??........ כמה שצריך !! ! שלושת המקורות העיקריים לייצור ביודיזל מאפשרים לבנות מערך מבוסס של יצור דלק ממקור צמחי בזמן קצר ובהשקעה נמוכה.
שמן משומש ושומנים מהחי מהווים מקור קטן ומוגבל יחסית לביודיזל. ההגבלה נגזרת ישירות מרמת השימוש בשמן לטיגון ומרמת צריכת הבשר. על אף הכמות הקטנה יחסית – הרי שבישראל פועלות חברות לאיסוף ושימוש בשמן מאכל משומש – בעיקר כדי לייצר מזון עבור חיות מחמד. איסוף מקומי של שמן משומש וייצור עצמי של ביודיזל מהווה את הציר החינוכי-קהילתי שסביבו בנויה התכנית. הרחבת האיסוף יכולה לתרום להפחתת הנזק הסביבתי הכרוך בשפיכת שמנים ושומנים מהחי למערכת הביוב. ניצול שמן משומש יפורט לאלתר בחלק הבא.
גידול צמחים עתירי שמן – הוא הנדבך המרכזי בתעשיית הביודיזל המניצה בעולם. ניצול שטחי בור ושטחים חקלאיים נטושים לגידול חמניות, חריע, סויה ובוטנים – מתרחש במקומות ובחברות בהן צומחת תועלת כלכלית למגדל. הצמחים החד שנתיים הללו אינם צרכני מים גדולים, ובעוד שארה"ב מפיקה את רוב הביודיזל שלה משמן סויה - אירופה מייצרת ביודיזל מחריע (קנולה). לעניות דעתי החמניה הקשורה כל-כך לתרבות הארץ הזו – היא הגידול המתאים לישראל. דונם חמניות מייצר כמאה ק"ג שמן צמחים לעונת גידול. הכמות הזאת נראית קטנה על פניה ואולם תחשיב השוואתי למחיר הפקת ויבוא נפט – יוכיח שהדיזל הצמחי שווה ערך או אף זול מזה המיוצר מנפט. בנוסף כדאי לקחת בחשבון את הערך המוסרי והלאומי של פרנסה מחקלאות ושמירה על קרקעות המדינה.
אצות מייצרות שמן – מחזיקות באמתחתן את הפתרון האקולוגי בקנה מידה לאומי ועולמי. אצות הן יצרניות השמן היעילות ביותר על פני הכדור – ולפי תחשיבים ומחקרים שערכה המחלקה לאנרגיה של ממשלת ארה"ב ( DOE ), ניתן להפיק מאצות את כל כמות הדיזל הדרושה לפעילות האדם . האקלים האידיאלי להפקת שמן מאצות הוא האקלים המדברי, וקצב הייצור הממוצע של שמן בבריכות לגידול אצות - ממש מדהים. כל דונם של אצות מסוגל להניב 25 ק"ג שמן ליום !!!! שטח מדברי שומם שגודלו של 10 ק"מ על 10 ק"מ (100 קמ"ר) המוקצה בנגב לטובת העניין יכול להניב כ-2,500,000 ליטר – או 13,750 חביות ביודיזל ביום אחד !!!!!! ממשק אינטנסיווי ומחזורי גידול מבוקרים מסוגלים להפיק משטח כנ"ל סכום דמיוני של בין 4 ל-5 מיליון חביות דלק בשנה........! בריכות לגידול אצות ספירולינה למאכל בחוות Earthrise במדבר של קליפורניה ומי שמאמין – גם זוכה להגיע.
.jpg)
בריכות לגידול אצות ספירולינה למאכל בחוות Earthrise במדבר של קליפורניה ומי שמאמין – גם זוכה להגיע
|
