טיול אופניים ברומניה - סיכום רשמים יצאנו 5 זוגות (זיסמן, לוזיה, לביא, ישראלי, ניצן), בני 45-50, לטיול אופני הרים ברומניה. הטיול שאורגן על ידי חברת "דרכים" והמדריך ארנולד היה נהדר. רצ"ב רשמים עיקריים וטיפים לטובת אלו שאולי יבואו בעקבותינו. לפני הנסיעה בחנו מספר ספקים מקומיים אליהם הגענו דרך האינטרנט. בחרנו בסופו של דבר לצאת עם חברה ישראלית משתי סיבות – החברות המקומיות לא יכלו להציע אופניים סבירות להשכרה, ורצינו להעלות את הביטחון שאנחנו יודעים מה אנחנו עומדים לקבל ו"שיש על מי לסמוך". אז לאחר שארזנו את האופניים וצ'ק אין מהבית (סידור נפלא) יצאנו לרומניה יחד עם המדריך החביב חגי, וברומניה פגשנו את ארנולד, שהיה אחד הספקים עימו היינו בקשר בתחילת הברורים... בדיעבד אנחנו ממליצים להתקשר עם ארנולד ישירות, אבל על כך ראו בהמשך. מה רכבנו? בהתאם לרמת הקבוצה רכבנו 40-50 ק"מ ליום עם 400-500 מ' טיפוס, פחות או יותר במסלולים הבאים (ראו למטה תאור מפורט יותר):  יום רכיבה ראשון: מעיירת הנופש סיניה עלינו ברכבל לגובה 2000 ורכבנו בהרי הבוצ'ץ.  יום רכיבה שני: כפרים (כולל כפר צוענים) באזור בראן כולל ביקור בטירה. יום רכיבה שלישי: פסגות, נופים ופרחים ברכס הפיאטרה קריולי, וביקור בעיירת ימי הביניים סיגישווארה יום רכיבה רביעי: כפרים בטרנסלבניה (אזור סיגישווארה). יום רכיבה חמישי: כפרים בטרנסלבניה (אזור סיביו), כאשר אחר הצהריים הגברים מוסיפים 700 מ' טיפוס והנשים מבקרות בסיביו. יום רכיבה שישי: תכננו לרכב בירידה של מעבר ההרים היפהפה ברכס הפגרש אך היה גשום מדי. כ"פיצוי" פגשנו דובה וגור בצידי הדרך.  יום אחרון: חופשי בבוקרשט (יש שחושבים שהיה מיותר). כל המסלולים היו מדהימים. ברומניה ענף אופני ההרים (עדיין) לא מפותח והרכיבה מחייבת מדריך מקומי. משיחות עם המדריך אנחנו מבינים שאין בעיה להתאים מסלולים קשים וקלים יותר לקבוצות אחרות, בהתאם לצרכי ויכולת הרוכבים. בתמצית, רומניה היא ארץ של ניגודים – בין בוקרשט המערבית כמעט לכל צורך ועניין לבין הכפרים בהם נראה שהזמן עמד ללכת, בין הדלות של האנשים הפשוטים לתנאים הטובים שמוצעים לתיירים, בין השמש שקודחת בעמקים לגשם שיורד בהרים, ובין התדמית האפורה של המדינה לאוצרות הטבע והאתרים האותנטיים שהיא מציעה למבקרים. הדרכה – ארנולד (בן 35) הוא מדריך מדהים, ולמעשה מדריך חובה בכל טיול ברומניה. הוא מדריך טיולי אופניים, טרקים, ג'יפים ורכיבה על סוסים, ועובד עם מספר חברות מהארץ, וגם בהתקשרות ישירה. אל תיסעו בלעדיו כי אין איש שיכול להדריך ברומניה כמוהו. ארנולד מכיר כל כפר, כל שביל, כל טירה משופצת או חרבה. רחב השכלה, דובר אנגלית שוטפת, ונוסף לכל גם איש נחמד ביותר. לדבריו, הוא כבר הדריך יותר מ- 100 קבוצות מישראל. ארנולד הוא לא רק מדריך והוא יודע להציע חבילה שלמה (גם אצלנו הוא היה אחראי על הקשר עם הנהג וכן תאם את כל הלינות והארוחות, חוץ מההתחלה והסיום באזור בוקרשט). בדיעבד, אנחנו ממליצים להתקשר עימו ישירות: arnykadar@yahoo.com, ואתם מוזמנים להתרשם מהחברה שלו ב- http://www.greenmountainholidays.ro/home.html. חברת "דרכים" – למעשה, אנחנו "עטפנו" את החבילה שארנולד סיפק בתמיכה וליווי של "דרכים". בסה"כ קיבלנו קשר רדיו שבור עם ארנולד בשלב גיבוש התכנית, שרות בינוני בתאום המלון בחלק החופשי בבוקרשט (אגב, בפועל ארנולד התנדב והוביל אותנו בין פינות החמד העיקריות של העיר, ויש כאלו), ומדריך חביב מאוד (חגי יעקבי) שהוסיף לטיול הרבה מאוד ניסיון, חן ושמחת חיים, וגם נתן סיוע טכני ותרם לסדר וארגון. ברם, כשחושבים כמה שילמנו על זה (הנתח של "דרכים", השכר של המדריך הישראלי והוצאות השהות שלו ברומניה), ולאחר שהכרנו את ארנולד, אנחנו משוכנעים שההוצאה הנוספת (להערכתנו – 20% מהמחיר) לא שווה את התמורה. מזל שאת הטיסה הזמנו לבד, וחסכנו כך כ- 10% מעלות החבילה... מסקנה: לרומניה צריך להגיע ישירות מול ארנולד, ואגב, אפשר לטייל איתו גם במדינות נוספות.  לינה – ישנו בפנסיונים ובמלונות. בסה"כ כל המקומות היו נעימים ונקיים, ונהנינו במיוחד (2 לילות בכל מקום) בפנסיונים בהם האירוח היה יותר חם ולבבי. צריך רק להכיר שהמזרונים ברומניה קפיציים ורכים, וכי בכפרים יש בעיית לחץ מים (ולא כדאי להתרחץ במקביל לאחרים). תחבורה – ליווה אותנו מיניבוס עם עגלה שהספיקה ל- 12 זוגות אופניים. זה היה מאוד נוח בהשוואה למקרים עליהם שמענו בהם כל העמסה חייבה פרוק של הגלגלים. בחלק מהימים המיניבוס פגש אותנו בצהריים ובחלק לא ראינו אותו מתחילת הרכיבה עד סופה. ליווי רציף יותר בדרך כלל אינו אפשרי. חשוב לדעת שהכבישים בטרנסלבניה צרים והתנועה איטית – ממוצע של 50 קמ"ש – כך שהמעבר בין האזורים השונים דרש את הזמן שלו. הנסיעה חזרה לבוקרשט דרך מעבר ההרים ברכס הפגרש הייתה ארוכה ומתישה במיוחד. מזון - טעים ועשיר. ארנולד העדיף ארוחות בפנסיונים בהם ישנו ולא במסעדות, ואכן האוכל ניתן שם בנדיבות רבה. ארוחות הבוקר עשירות וכוללות גבינות, ביצה ובשרים. לצהריים בדרך כלל הכנו סנדביצ'ים או שנערכנו לפיקניק, והארוחה העיקרית הייתה בערב. בסה"כ מרביתנו עלו במשקל ... כמה זה עלה לנו? - 900 יורו לחברת "דרכים", 250 דולר כרטיס טיסה סדירה באל על שמצאנו ממש בזול, מעט מאוד הוצאות ברומניה (למעט יום וחצי היינו בפנסיון מלא), ומעט הוצאות נוספות בארץ (ביטוח בריאות, צ'ק אין מהבית, הכנת האופניים).   פרוט המסלול יום 1/ ת"א – בוקרשט לאחר צ'ק אין ביום שישי בבוקר בחצר של זיסמן, יצאנו בטיסת ערב מת"א לבוקרשט. עם הנחיתה עברנו למלון RIN ליד שדה התעופה, לבלות בו את שארית הלילה. יום 2/ בוקרשט – הרי הבוצ'ץ'/עמק הטליג'אן – מואיצ'ו לאחר שהרכבנו את האופניים הגענו בנסיעה לעיירת הנופש סיניה. מסיניה החמימה עלינו ברכבל לרכס הבוצ'ץ' המתנשא לגבהים של מעל 2500 מטרים. בנקודת ההתחלה, בגובה 2000, פגשנו בערפל, גשם ומדרון חלק... לאחר שהתאקלמנו, וסעדנו צהריים ב"מלון ספורט", טפסנו (כולל אמילי עם הג'ל) בדרכים אלפיניות אל הספינקס, ומשם התגלגלנו בירידה של 1700 מטרים חזרה לסיניה. לינה ב- Bran אצל ורוניקה. יום 3/ כפרים באזור Bran כולל ביקור בטירה. רכיבה בין כפרים ובין שדות, עצי דובדבנים וחמוציות. הבוץ שינה לנו קצת את הנתיב, ושמורת הדובים הייתה סגורה (פיצוי יגיע בהמשך), אז לאורכו של הכפר הצועני טיפסנו, בסינגל החלקלק ביער ירדנו ובקרחת היער את נפשנו סעדנו. לתיבול, היום הזה ייזכר גם בשל ההחלקה של חגולי והתקיעה בבוץ של גלגל האופניים של ארנולד. את היום סיימנו בסיור בטירת Bran (שאין לה שום קשר לדרקולה) ולילה שני אצל ורוניקה. יום 4/ רכס הפיאטרה קריולי הערפל של הבוקר התפנה ליום רכיבה מדהים באזור שמורת הטבע הפיאטרה קריולי. את הטיפוס הראשון עשינו ברכב, לא שחסרו טיפוסים אחרים, כולל זה בו כולם הלכו. לאורך היום רכבנו בטבע עוצר נשימה בשיא הדרו – יערות, שדות, פסגות הרים גבוהות והכול טובל בנוף כפרי זרוע במרבדי פרחים אין סופיים. לאחר הרכיבה, מקלחת ופיצה, ונסענו לסיור רגלי בעיר הסקסונית סיגישווארה – עיירת ימי ביניים ציורית המוקפת חומה ומגדלים. לינה במלון בעיר. יום 5/ הכפרים הסקסונים - טרנסילבניה רכיבה בטרנסילבניה באזור סיגישווארה, בין הגבעות המוריקות לכפרים הציוריים - כפרים בהם ישבו הסקסונים שהגיעו מגרמניה לפני 700 שנה, עד שרובם חזרו לארצם לאחר נפילת חומת ברלין, והותירו את הכפרים לרומנים ולצוענים. לאחר שחגולי רכב על סוס ועגלה, פיקניק טחינה וסלט ראשון, צילום בעיטת היעף של לזלי, והצבעה נוספת, המשכנו מרביתנו למסלול ירוק ובוצי במיוחד, עד לסיום ליד האגם. לינה בגורא ראולי ליד סיביו. יום 6/ כפרים באזור סיביו ורכס הסינדרל המשך רכיבה בין כפרים לשדות, והפעם לצידו של תרגיל צבאי באזור סיביו. לאחר עצירה בכפרון עני במיוחד, ותיקון זמני של המעביר של מיכה, בצהריים הוכרז פיצול – הגברברים הוסיפו 700 מ' טיפוס לרכס הסינדרל (חלק משרשרת הרי הקרפטים) והנשים ביקרו בסיביו (עיר הבירה של חבל טרנסילבניה, שנבחרה לבירת התרבות האירופאית לשנת 2007) עם ארנולד (ויובל). לילה שני בגורא ראולי, ברקע קבוצת ישראלים עם מוזיקה רועשת. יום 7/ האלפים הטרנסילבאנים ורכס הפגרש הגשם שהלך והתגבר עם הטיפוס לקראת מעבר ההרים היפהפה ברכס הפגרש, סיכל את כוונות הרכיבה. אז עצרנו והצטלמנו, וממפעל הכביש של הצבא, ובהמשך גם מהסכר של צ'אוצ'שקו, התרשמנו. בין לבין, לפיקניק שני איך לא עצרנו. בירידה בהמשך אטרקציה – דובה וגור לצד ועל הדרך! בנסיעה מתישה עד בוקרשט המשכנו, למסעדת "אמא" לארוחת סיום ותודה. לינה בבוקרשט במלון Confort (הרבה פחות comfort ממלון RIN המובטח ...). יום 8/ בוקרשט והביתה לאחר שרק ארבעה השלימו רכיבת בוקר עירונית, יצאנו כולם לסיור רגלי מודרך עם ארנולד הנפלא, בין האתרים המרכזיים של בוקרשט בירתה של רומניה – השדרות הרחבות, בית הכנסת הגדול, ארמון העם הענק, כנסיה פה, ורחוב ישן שצ'אוצ'סקו לא הספיק להרוס שם. אחר הצהריים, גררנו רגליים ומעט מאוד שקיות בין חנויות המותגים בקניון המערבי לכל דבר, ארזנו את האופניים במלון Rin לצד החתונה, ואל הארץ שבנו בטיסה. לינה בבית!