ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז: פחז כמים אל-תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה: בראשית מט, ג-ד 

 

Reuben, you are my first-born, my might and first fruit of my vigor, exceeding in rank and exceeding in honor.  Unstable as water, you shall excel no longer; for when you mounted your father’s bed, you brought disgrace.    Genesis 49, 3-4  

 

                   

יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך: גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו: לא-יסור שבט   מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי-יבא שלה ולו יקהת עמים: אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם-ענבים סותה: חכלילי עינים מיין ולבן-שנים מחלב: בראשית מט, ח-יב

                   

You, O Judah, your brothers shall praise; your hand  shall be on the nape of your foes; your father’s sons  shall bow low to you. Judah is a lion’s whelp; on prey, my son, have you grown. He crouches, lies down like a lion, like the king of beasts-who dare rouse him?  The scepter shall not depart from Judah, nor the ruler’s staff from between his feet; so that tribute shall come to him and the homage of people be his. He tethers his ass to a vine, his ass’s foal to a choice vine; he washes his garment in wine, his robe in blood of grapes. His eyes are darker than wine; his teeth are whiter than milk.                  Genesis 49, 8-12                                                                                                      

                                                             

                     

                      

זבולן לחוף ימים ישכן  והוא לחוף אניות וירכתו על-צידן:
בראשית מט, יג

                       

Zebulun shall dwell by the seashore; he shall be a haven for ships, and his flank shall rest on Sidon. Genesis 49,13                         

                    

               

 

יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים: וירא מנחה כי טוב ואת- הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס- עבד:
בראשית מט, יד-טו

                     

Issachar is a strong-boned ass, crouching among the sheepfolds. When he saw how good was security, and how pleasant was the country, he bent his shoulder to the burden, and became a toiling serf. Genesis 49, 14-15

 

                    

 

                   

דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל: יהי-דן נחש עלי-דרך שפיפן עלי-ארח הנשך עקבי-סוס ויפל רכבו אחור לישועתך קויתי יהוה: בראשית מט, טז-יח

                    

Dan shall   govern his people, as one of the tribes of Israel. Dan shall be a serpent by the road, a viper by the path, that bites the horse’s heels so that his rider is thrown backward. I wait for Your  deliverance, O LORD.  Genesis 49, 16-18

 

                    

 

                     

 גד גדוד יגודנו והוא יגד  עקב: בראשית מט, יט

                     

Gad shall be raided by raiders, but he shall raid at their heels. Genesis 49, 19

 

 

                    

 

                     

 מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני-מלך:  בראשית מט, כ

                   

Asher’s bread shall be rich , and he shall yield royal dainties. Genesis 49, 20

 

 

                     

 

                     

   נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר:  בראשית מט, כא

                     

Naphtali is a hind let loose, which yields lovely fawns. 
Genesis 49, 21 

                     

                      

 

בן פרת יוסף בן פרת עלי-עין בנות צעדה עלי-שור: וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים: ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל: מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהם רבצת תחת ברכת שדים ורחם: ברכת אביך גברו על-ברכת הורי עד-תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו: בראשית מט, כב-כו

                     

Joseph is a wild ass, a wild ass by a spring -wild colts on a hillside. Archers bitterly assailed him; they shot at him and harried him. Yet his bow stayed taut, and his arms were made firm by the hands of the Mighty One of Jacob-there, the Shepherd, the Rock of Israel-the God of your father who helps you, and Shaddai who blesses you with blessings of heaven above, blessings of the deep that couches below, blessings of the breast and womb. The blessings of your father surpass the blessings of my ancestors, to the utmost bounds of the eternal hills. May they rest on the head of Joseph, on the brow of the elect of his brothers. Genesis49,22-26
                                                                                          

                     

         

 

                      בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל:

בראשית,מט,כז       

                        

Benjamin is ravenous wolf; in the morning he consumes the foe, and in the evening he divides the spoil.  Genesis 49, 27

 

 

 

 

                      לקבלת אינפורמציה על

 

                    

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

 

 

 

 

 

                       

                        English - press

 

                       

הרב דוד לאו

הרב של מודיעין

 

אחד האירועים המכוננים את האומה הישראלית, זהו המאורע של יציאת מצרים.

יציאת מצרים היא העובדה שהנה, עם של עבדים שזוכה לתואר עם בני ישראל, מפי פרעה מלך מצרים.

 יוצא ממצרים בניסים גדולים, עשר מכות שמונחתות על מצרים ולאחריהם קריעת ים סוף.

 עם ישראל עובר בקול תרועה רמה, קול תרועה שבא לידי ביטוי ארבעים שנה אחר כך.

 עוד מזכירה רחב ביריחו ואומרת, שמענו, הוביש השם את מי ים סוף בפניכם.

 כי יציאת מצרים הייתה פעולה אדירה שהעם כולו והעולם כולו ישתהה לראות כיצד עם של עבדים יוצא.

אבל ליציאה עצמה אין תועלת,כי אם יוצאים ובורחים ממקום ללא מטרה אין פשוט תועלת, עלולה להיווצר אנרכיה, עלולה להיווצר ערבוביה.

 מדגישה התורה ואומרת למשה רבנו. משה האישיות שנבחרה להוציא את ישראל ממצרים. נאמר לו, בהוציאך את העם ממצרים תעבדו את האלוהים על ההר הזה, כלומר, בדרך שיוצאים ממצרים, התחנה הראשונה חייבת להיות הר סיני.

מקום בו תקבלו תורה, קודקוד, חוקים כיצד להתנהל, כיצד להיות עם מיוחד, עם שמנהל את חייו בדרך ארץ ובמופת אלוקי לכל העולם כולו.

בהר סיני מקבלים תורה, איתה יוצאים לכיוון ארץ ישראל.

כאשר נמצאים במדבר חוזרים להם מרגלים, שהלכו לתור את ארץ כנען.

חוזרים ומתארים שהארץ לא כל כך טובה, ומסיתים את לב העם וגורמים לו להצטער על ההליכה ממצרים לארץ ישראל. ברגע זה מתעשת משה ומשאיר בשלב זה את העם במדבר עד שמתחלף הדור.

כיוון שהעם שיצא ממצרים היה עם של עבדים. לא יכולים היו לחיות חיים של עם משוחרר בארץ שלהם. כשמתחלף דור וכשמתחילה לה תקופה חדשה, בניהם כאן, אחרי ארבעים שנה, יכולים להיכנס לארץ ישראל ולהתחיל בארץ חיים של עם בארץ אבות.

 אבל משה כבר לא זוכה להיכנס איתם. משה חוטא בחטא של הכאה בסלע, באי ציות לקדוש ברוך הוא. כאן דווקא בגלל שאישיותו הגדולה דורשת ממנו את הציות המכסימאלי, כי הרי ממנהיג אנחנו מצפים להיות מושלם.

ברגע שאינו מציית בצורה המלאה, נשאר משה במדבר, אינו נכנס לארץ.

יהושע בן-נון תלמידו, נכנס בראש עם ישראל לארץ ישראל.מנחיל אותה, את ארץ אבות, לנחלת בנים.

 

 

 

                       

 

 

An angel of the LORD appeared to him in a blazing fire out of a bush. He gazed, and there was a bush all aflame, yet the bush was not consumed. Muses said, “I must turn aside to look at this marvelous sight; why doesn’t the bush burn up?”                        
Exodus 3, 2-3 

 

 

ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב: וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש:  וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו-נד נזלים קפאו תהמת בלב-ים: שמות טו, ו-ח 

Your right hand O LORD, glorious in power,  Your right hand O LORD   shatters   the foe! In Your great triumph   You    break Your opponents; You send forth Your fury, it consumes them like straw. At opponents; You   send forth Your fury, it consumes them like straw. At the blast of Your   nostrils the waters piled up, the   floods stood straight like a wall; the deeps froze in the heart of the sea.  Exodus 15, 6-8

 

 

 

ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל-הנשים אחריה בתפים ובמחלת: ותען להם מרים שירו ליהוה  כי גאה גאה סוס ורכבו רמה  בים:  

Then Miriam the prophetess, Aaron’s sister, took a timbrel in her hand, and all the women went out after her in dance with timbrels. And Miriam chanted for them: Sing to the LORD for he has triumphed gloriously; Horse and driver He hurled into the sea. Exodus 15, 20-21

 

 

 

ויסעו מאילם ויבאו כל- עדת בני ישראל אל-מדבר-סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצריים:  שמות טז , א     

Setting out from Elim, the whole Israelite community came to the wilderness of Sin, which is between Elim and Sinai, on the fifteenth day of the second month after their departure from the land of Egypt. Exodus 16, 1

 

 

ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על-ההר וקל שפר חזק  מאד ויחרד כל-העם אשר במחנה: ויוצא משה את-העם לקראת האלהים מן- המחנה ויתיצבו בתחתית ההר: והר סיני עשן   כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל-ההר מאד: שמות יט,  טז-יח

on the third day, as morning dawned, there was thunder, and lightning, and a dense cloud upon the mountain, and a very loud blast of the horn; and all the people who were in the camp trembled.  Moses led the people out of the camp toward God, and they took their places at the foot of the mountain. Now Mount Sinai was all in smoke, for the LORD had come   down upon it in fire; the smoke rose like the smoke of a kiln, and the whole mountain trembled violently.                                     Exodus 19, 16-18
                                                                                                    

 

 

ואם-אסון יהיה  ונתתה נפש תחת נפש: עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל: כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה: שמות,כא,כג-כה

But if other damage ensues, the penalty shall be life for life, eye for eye, tooth for tooth, hand for hand, foot for foot, burn for burn, wound for wound , bruise for bruise. Exodus 21, 23-25

 

 

 

 אלה המצות אשר צוה יהוה את-משה אל-בני ישראל בהר סיני:  ויקרא כז, לד               

 These are the commandments that the LORD gave Moses for the Israelite people on Mount Sinai.                            Leviticus 27, 34

             

 

 

 

 

ויהי בנסע  הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי   ישראל: במדבר י, לה-לו  

When the Ark was to set out, Moses would say: Advance O LORD! May Your  enemies be scattered, and may Your foes flee before You! And when it halted, he would say: Return, O LORD, You who are Israel’s myriads of thousands!
Numbers 10, 35-36

 

 

ויהי בנסע  הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי   ישראל: במדבר י, לה-לו  

 

When the Ark was to set out, Moses would say: Advance O LORD! May Your  enemies be scattered, and may Your foes flee before You! And when it halted, he would say: Return, O LORD, You who are Israel’s myriads of thousands!
Numbers 10, 35-36

 

 

 

 

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/michlol/regalim1.htm