יגאל בשן, קריירה בינלאומית

הקריירה של יגאל בשן בחו"ל חובקת עולם במהלך השנים.

במהלך שירותו הצבאי נסע יגאל לייצג את ישראל בפסטיבל פאלרמו באיטליה.

בעיתונות העולמית שיבחו את הופעתו והגדירו אותה כאחת מהטובות והמקצועיות שבפסטיבל

באותה שנה. ג'ו נאפולי (מארגן הפסטיבל) העניק לבשן פרס השמור לקומץ אומנים חביבי קהל

– מריונטה זהב סיציליאנית יוקרתית.

בעיתון "ידיעות אחרונות" מתאריך 27.7.1970 בכתבה "טבילת האש הבינלאומית של יגאל בשן"

נכתב בין היתר "הזמר שהופיע בפסטיבל הזמר והפופ בפאלרמו, זכה בהצלחה רבה ועמד בכבוד

בתחרות עם זמרים בעלי שם עולמי שהשתתפו באירוע". יגאל חתם הופעתו בשיר "תיבת נוח"

אותו שר באיטלקית.

אנשי מקצוע לא פסקו מלהתלהב והציעו ליגאל חוזים, בעיתון "קוריארה דלה סרה" החשוב

בעיתוני איטליה –כינה את יגאל "זמר משלנו , סימפטי וחביב, מלא חיוניות ובעל אישיות חמה"

במוסף "חדשות פופ" דווח שבמסגרת הפסטיבל יגאל "עלה לבמה, אמר תפילה קצרה , נעץ את

עיניו בקהל המפחיד והמשתולל. ברגע שיגאל פתח את פיו עם "לו היית כאן לצידי בדרך חזרה"

נשתתק ההמון כאילו פצצת זמן הושלכה לתוכו. היה זה מחזה מרהיב לראות את הבחור הצעיר

מחזיק באמצעות שיר בלבד קהל משולב ומוכן לעשות שפטים במארגני הפסטיבל .

יגאל הפך לכוכב הערב . העיתונאים הזרים לא הירפו ממנו כשחזר אל מאחורי הקלעים"

בכתבה " יגאל וכוכבי הפסטיבל" שפורסמה ב"להיטון" בתאריך 7.8.1970 , סופר על כך

שבקהל היו מהומות ולכן נכתב "המסכן היה נפחד כולו . היתה זו הופעתו הבינלאומית הראשונה

והוא נקלע לתוך אווירה שזמרים בינלאומיים מנוסים היו חוששים לעמוד בפניה. אבל ברגע

שהמנחה הודיע על שמו, הוא זינק לבמה כמו פלה הברזילאי אל מגרש הכדורגל, חדור ביטחון

עצמי כאילו הופיע בפני מעריציו הותיקים. ...כמו במטה קסם השתתק הקהל , ורגע לאחר מכן

פרץ במחיאות כפיים... היה זה הרגע המרגש ביותר לכל הישראליים שהיו באיצטדיון ...

המחמאה החמה ביותר ניתנה ליגאל ע"י ה"ניו-מוזיקאל-אקספרס" עיתון הפיזמונים

החשוב ביותר בבריטניה שכתב "כל הכבוד ליגאל בשן מישראל, שההצליח להרגיע את

סערת הרוחות, במקום שנכשלה פלוגת שוטרים שלמה. יגאל הסתמך בעיקר על קול מצויין ,

הופעה מרשימה ורפרטואר מגוון".

" אתמול הוא עדיין סעד עם חיים טופול במסעדה לונדונית מפוארת, הסתובב באולפני

הקלטה של ממלכת הפופ וחכך מרפקים עם אמרגניים ומוסיקאים בריטיים .

היום הוא שוב במדים , חייל בשירות חובה".

באופן כללי גילו האמרגניים והמוסיקאים עיניין ביגאל ובעקבותיו באו הצעות-

"שתי הצעות רציניות ביותר שקיבלתי היו מבארי קרוסט, אמרגנם של קט סטיבנס וג'יימס

טיילר והמלחין היהודי בריטי מיץ' מוריי שהוא אף מפיק תקליטים"

לונדון הייתה תחנתו האחרונה של יגאל במסע שמטרתו העיקרית הייתה פסטיבל פאלרמו ,

בו השתתף שנה שנייה ברציפות. בפסטיבל היה שילוב ספונטאני בין יגאל ללהקה

בריטית "למעלה עם האנשים" מנהיג הלהקה פארנק פילדס עשה לו עיבודים

חדשים ונפלאים לשירים שהביא איתו והבנות הצטרפו אליו בליווי קולי משגע.

כמו כן , הם השמיעו ארבעה להיטים יחד : "זה לא בא בקלות", "דלתה ליידי" ,

"הציתי בי אש" ו"מרי הגאה".

"ההרגשה הייתה מרוממת וגם תגובות הקהל העידו על הצלחת הצירוף המיקרי הזה

ואכן עיתוני הבוקר שיצאו למחרת הכתירו את יגאל ולהקת למעלה עם האנשים ככוכבי

הערב הראשון". ג'ו נאפולי האמרגן האיטלקי של פסטיבל פאלרמו לוקח את יגאל

תחת חסותו, דואג לו להופעה ב"הילטון" רומא , מוסר לו ליווי מוזיקאלי שהוקלט

ע"י תזמורת אנגלית של השיר "קרנבל" עבור הקלטה בארץ של גירסה אנגלית

לשיר "חיי הם קרנבל". מדובר בחברת 'פלג' ראמה' המטפלת בין השאר בהקלטות

של תום ג'ונס ותקליטיה מופצים ע"י חברת דקא הבריטית.

במסיבת יום הולדת של דודו דותן ז"ל ביצע יגאל בבכורה עולמית את השיר "אינך

חייבת לומר שאת אוהבת אותי".

בביקורו של יגאל בלונדון באותה שנה התידד עם מיקה מרידור.

לימים התפרסמה כתבה בעיתון "עולם הקולנוע" בתאריך 6.4.1973 -

"למעשה נסעתי לחו"ל לבלות את ירח הדבש שהתאחר מעט. תחילה בילינו מיקה ואני

תקופה קצרה בלונדון –שם התחלתי בהכנות לקראת הקלטת תקליט עם חברה בריטית

ידועה ואח"כ החלטנו לבקר בניו-יורק בין השאר כדי להכיר ולפגוש אנשים שמקצועם

במקרה יגאל פגש בניו-יורק מכר ותיק מימי שירותו בצבא –לואי להב שהיה אז טכנאי

הקלטות ראשי בסטודיו ענק. להב הזמינו לבקרו באולפן, יגאל שהיה שבע מביקורים

דומים בלונדון וארה"ב כמעט סירב להצעה... יומיים לפני תום ביקורו בניו-יורק החליט

'לקפוץ' לבקרו באולפן ואז התרחש הבלתי צפוי - מנהל האולפן שידע שהוא זמר מצליח

בארץ ביקש לשמוע כמה שירים מפרי עיטו , המנהל התלהב ויגאל שלא תלה תקוות,

נסע ללונדון כמתוכנן , בעודו משלים את האלבום רגע לפני חתימה על חוזה ארוך טווח ,

קיבל טלפון מארה"ב ושם פעמיו לניו-יורק עם מיקה.

בהשפעת בעל האולפן הופגש יגאל עם טדי ראנדזו , מלחין צעיר בעל השפעה רבה על החלטות

חברות תקליטים להנפיק תקליטים לזמרים על חשבונן , הוא לקח את יגאל תחת חסותו

ובמרוצת הימים הביא להיכרותו עם הזמר המצליח ניל דיאמונד , שבאקט נדיר ביותר

ולא אופייני כתב לו שיר חדש לגמרי אשר לא בוצע ולא פורסם ע"י ניל דיימונד עצמו

"מעולם לא ידעתי את שמך".

טדי גם נתן ליגאל שיר להקלטה "קחי אותי בחזרה" שהיה מיועד ללהקת "דם יזע

ודמעות" שבהחלטה משותפת איתם הגיעו למסקנה שהשיר הולם יותר את יגאל.

בהקלטת השירים היה שותף רוני פרנג'אפני המעבד האישי של ג'ון לנון בליווי "דם יזע ודמעות".
בניו–יורק היה אמור לחתום על חוזה עם חברה שתפיץ את התקליטונים, 2 חברות ענקיות

"קולומביה" –סי.בי.אס ו-אם.ג'י.אם אבל אז פרצה מלחמת יום כיפורים והוא חזר הביתה.

הסוכנת של יגאל בלונדון הייתה פיליס גורדון שעל לקוחותיה נמנים דליה לביא , הזמרת

לולו ועוד גדולים וחשובים והיה ליגאל חוזה עם חברת 'פולידור' באנגליה.

בחודש מרץ 1975 הוא יצא לסיבוב הופעות עם דליה לביא בגרמניה, שוויץ, אוסטריה ,

בלגיה והולנד. ביחד הם מבצעים בדואט את השיר "ערב של שושנים" במופע ששמו

"טור דליה לביא 75". במהלך ההופעה יגאל ביצע את להיטו הגרמני "בואי שוב".

השניים אף הופיעו בתוכניות רדיו וטלויזיה רבות ברחבי העולם.

"אם אצטרך לעשות זאת שוב", "בואי אליי", "שקיעה" והלהיט "רוח קיץ"

אשר דורג במקום השישי במצעד הפיזמונים בגרמניה.

בשנה זו שלח משרד החוץ את יגאל לאוסטרליה לשתי הופעות במלבורן ואחת בסידני.

בכתבה שפורסמה בעיתון "לאישה" בתאריך 11.8.1975 נכתב - "באוגוסט הוא שוב

ממריא לגרמניה , כדי לעודד את המכירה של תקליטו "רוח קיץ". הצבר הזה שר ברמנית,

שני שירים בתקליטון." יגאל מסביר בהומור במה זה כרוך - "אתה צריך לנסוע מעיר לעיר

בגרמניה ללחוץ ידיים לכל אנשי התקליטים בכל תחנת רדיו. זה קטע שאני לא אוהב. אתה

בא עם המפיק שלך, במקרה שלי ג'ימי בובין. המפיק קונה גלידה או שמפניה לחבר'ה של

התחנה ... אח"כ באה הפרשה של המראיינים בכל תחנה...הוא לעת עתה אינו מתאמץ ללמוד

את השפה הגרמנית מפני שהוא לא אוהב את הצליל המוסיקלי של השפה.

"...אבל יש לי כישרון חיקוי גדול, כששרתי באנגלית חשבו שאני אמריקאי מהמערב...."

בשנת 1975 יגאל מקליט עם הכושיים העיבריים מדימונה את השיר " Happy Me"

היכרות מקרית בבית קפה בדיזינגוף עם אבי עופרים הביאה למפנה בחייו של יגאל -

אבי היה מגדולי המארגניים באותה תקופה בגרמניה והיה מיודד עם הנשיא העולמי

של חברת התקליטים "אריולה"- מוטי לופטנר אשר לקח את יגאל תחת חסותו ,

יגאל חתם חוזה הקלטות ל-3 שנים, נפגש עם גדולי הזמר והפופ והיה עם הרבה סיכויים לעתיד...

1976 - באותה שנה נחתם עם בשן חוזה בינלאומי להקלטת 4 אלבומים באנגלית.

האלבום הראשון אשר הקליט:

– אלבום זה הופק מוסיקלית על ידי אבי עופרים וכלל בין השאר קאברים באנגלית

לכמה מלהיטיו ("דודי שב הביתה", "סיון", "ציפור קטנה בלב" ) .

השיר "שלום לך מולדת" מהאלבום "מכת שמש" אשר יצא בשנת 1978, נכתב באחת

מנסיעותיו לחו"ל -דורי בן זאב בא לבקרו , הם השתעשעו ברעיונות מוסיקליים ויצא השיר,

דורי כתב אותו מטקסטים ומשפטים שיגאל חשב עליהם-

"שלום שלום לך מולדת
קרב הנני בא
לכבוד יום ההולדת
עשיתי לי מסיבה
נסעתי לטיול עוד עולמות לראות
אחרי שכבר יצאתי כמה קשה לנדוד
תכלת שמיים מכאן ומכאן
שלום לך מולדת השיר שלך מוכן"

אלבום זה הופק על ידי מרק לונדון וכלל בין השאר את השיר "SMILE THAT SMILE" שהולחן

על ידי אלטון ג'ון , שש רשתות רדיו בריטיות השמיעו אותו במסגרת ה"פליי-ליסט" שלהן מה

שהבטיח שהשיר ינוגן בהן 6-7 פעמים ביום. תחנת הרדיו "קלייד" בחרה בשיר כ"שיר השבוע".

בידיעות אחרונות 22 לינואר 1979 אומר יגאל "תמיד חלמתי להגיע למצב שבו אוכל לטוס מתי

שאני רוצה ולאן שאני רוצה ולהסתובב בעולם עם סיבות טובות לכך , היום , כשזה כך באמת,

זה הפך כמעט לסיוט , אני מגיע למינכן או לונדון ושם מחכה לי מכונית מפוארת ומלון חמישה

כוכבים ומה שתרצי – והופ – אחרי יומיים אני רוצה הבייתה..."

יגאל בשן ואלטון ג'ון - 1979

ב"להיטון עולם הקולנוע" 8.3.1979 יגאל ספר שהוא התחיל לחלום על חוץ לארץ מהיום שהתחיל

להיות זמר , הוא סיפר שהמפגש הראשון שלו עם חו"ל –היכה אותו בהלם.

ההלם עזר לו להתפכח , הוא נזכר בצחוק באותם ימים " הייתי בטוח שאני קם למחרת בבוקר והשיר

מתנגן בכל תחנות הרדיו של ניו-יורק. וכי איך יכול להיות אחרת? שיר שכתב ניל דייאמונד

"מעולם לא ידעתי את שמה" שבוצע בליווי "דם יזע ודמעות"

והפקה של אולפן משוכלל. מה צריך יותר? כשחלפו שלושה- ארבעה שבועות ושום דבר לא קרה,

החלטתי שצריך לעשות קצת פרסומת..." הוא נסעלמשרד של חברת התקליטים שהפיצה את

התקליטון וזכה להתעלמות מוחלטת כשהיה בטוח שמחכים לו עם שטיח אדום! זה נתן לו מושג

מציאותי על העסק העצום והאכזר הזה, ששמו עסקי הפופ. "פתאום הבנתי שאני לא פסיק בעסק

הזה אלא קצה של פסיק. רצתי קצת בין תחנות הרדיו, לחצתי ידיים לאנשים-אבל אז ראיתי

כמה האבסורד עוד יותר גדול. אני הישראלי הקטן והאלמוני, מנסה להתבלט בין מאות זמרים,

המציפים את תחנות הרדיו בתקליטים חדשים מדי חודש. באותו רגע החלטתי שאין לי יותר מה

לחפש באמריקה ושאם להתחיל –אז רק בקנה מידה קטן יותר באירופה."

בדרך הביתה בתחילת מלחמת יום כיפור היה ליגאל במטוס זמן לסכם לעצמו סיכומים

ולהגיע למסקנות " הגעתי להחלטה נחרצת , שיותר אין לי מה לחפש באמריקה ושאני חוזר

לשם רק כתייר" הוא מספר "אבל השנה ההיא באמריקה השפיע עלי יותר מכל שנה אחרת.

ראיתי שם פלורסנטיים של אולפנים ונשמתי ריח מזגנים יותר מאשר שמש ואויר צח.

ראיתי מופעים הכרתי מוסיקאים והתחלתי לדרוש מעצמי יותר..."

הגיחה השניה של יגאל לחו"ל כבר הייתה בכיוון אחר. קרוב לשנה אחרי מלחמת יום כיפור,

אחרי צאת אלבום שירים עבריים שלו הגיעה דליה לביא לארץ והציעה לו להצטרף לסיבוב

הופעות שלה בגרמניה. יגאל ראה בהצעה פתח לניסיון השתלבות בעולם הפופ האירופי

ולכן לא חשב פעמיים ארז המטלטלים ונסע "הסיבוב היה מוצלח והוצגתי בו כישראלי"

ספר יגאל "אח"כ התחלתי לבדוק אפשרויות בחברות תקליטים בגרמניה ומצאתי משהוא

שהסכים להקליט לי שיר אחד בגרמנית. היום ברור לי ששנאתי את התקליט ושנאתי את כל

הסוסיקה הזאת כבר מהיום הראשון. מעולם לא הרגשתי קרוב לסגנון הפופ הגרמני, לשמאלץ

הנוראי שלהם.אנשי חברת התקליטים הסבירו לי , שצריך להצליח רק בתקליט הראשון ואח"כ

כשבא הכסף אפשר להקליט מה שרוצים. אבל אני שמח שלא התפתיתי לכך. משום שבגרמניה

ברגע שדבק בך דמוי מסויים אתה לא יכול להתנער ממנו..." זה לא היה הלקח היחיד שיגאל

למד באירופה. הוא למד דברים רבים חשובים לא פחות. הוא התחיל להבין את קצב התרחשות

דברים בחו"ל , הממסדיות וכו'. בראיון זה יגאל הגדיר מהי הצלחה בשבילו " בשבילי הצלחה

היא , קודם כל , הצלחה אומנותית ... הכסף הוא לא בדיוק מה שאני מחפש... הסגנון של מוסיקת

הפופ והרוק המערבי מצא חן בעיני ולכן החלטתי שאני הולך לכיוון זה כמובן שהייתי רוצה לשלב

מהמוסיקה שלי , משהו אוריינטלי –תיימני. אבל לא אוכל להרשות לעצמי לעשות נסיונות לפני

שאני מגיע למעמד שבו אנשים יהיו מוכנים לשמוע דברים כאלה..."

אלבום זה הופק גם כן על ידי מרק לונדון וכלל בין השאר 3 שירים שנכתבו

והולחנו על ידי בריאן אדאמס עבור יגאל.

למרות שהותו באותן השנים בחו"ל המשיך בשן להוציא אלבומים

חדשים גם בארץ וכך הצליח לשמור על קשר עם הקהל הישראלי.

למרות השירים שכתבו לבשן בריאן אדאמס ואלטון ג'ון. האלבומים לא זכו להצלחה גדולה ובשן

ויתר על הקלטת האלבום הרביעי בחוזה והעדיף לחזור לארץ.

לימים לשלושה שירים באנגלית נכתבו מילים בעיברית:

HOLD ON, SWEET DARLING"" מתוך "IM READY” הפך ל"בעוד שנה אני חוזר",

בשני אלבומים נכתבו שירים המספרים על החלומות לצד הגעגועים ויותר מכל ההתפכחות-

השיר "רוצה הביתה" - 1982 מהאלבום "לא לבד" - השיר נכתב בטיסה מניו- יורק על-ידי

אהוד מנור ויגאל ומספר על געגועיהם לארץ , למחוזות ילדות , משפחה וחברים:

"פעם מבפנים הבטתי החוצה
וחשבתי שכולם עושים חיים
ועכשיו אני בחוץ כמה פנימה
כל גופי כואב מרוב געגועים

כמה שאני רוצה הביתה
לחזור בקו מהיר בלי תחנות
להביט ישר לא למעלה לא למטה
עד מחוז ההרגשות הישנות"

בראיון לגלי צה"ל - 23 למרץ 2003 לרגל צאתו של האלבום "שמיים תחייכו", אמר

יגאל כי צריך לנסוע לנפץ חלומות, כפי שעשה מספר פעמיים בחייו ושמח שניפץ אותם.

הוא סיפר כי רצה להיות באולפן שבו נשם ג'ון לנון, לפגוש את ג'ון מרטין...

פתאום הוא הבין שיש מחיר -

"...צריך לנסוע לתחנת רדיו כל הלילה...נוסע בין הפסים ומאבד זהות כמעט,

מדבר אנגלית וזה לא אתה..."

בשיר "החברה" משנת 2003 , כותב יגאל את תחושותיו בנוגע לחיים בחו"ל -

"...פה אני זה אני,
שם הייתי בצד.
פה עשיתי הרבה שטויות,
פה היה לי קל לבכות.
כשהחבר'ה ליד
פתאום אני מתחיל לחיות..."

"...מהר מאוד התנפץ החלום. התגעגעתי להופעות עם להקת 'ברוש', לקפה מסריח

במילואים, להומור, לאוכל ולמזג האוויר... עשיתי ארבעה אלבומים בארבע שנים ,

אני שמח שהחלום התנפץ כי אחרת הייתי חי בתסכולים".